בחוברת נקבע כי "מאז שנת 1985 ועד היום שיחררה מדינת ישראל אלפי מחבלים פלסטינים במסגרת עסקאות שחרור שונות. אף אחד מהמחבלים ששוחררו בעסקאות אלו לא עבר בחינה של ועדת שחרור הבוחנת אם המחבל המשתחרר ימשיך לסכן את חיינו בעתיד".

החוברת פורסת את אזהרות ומחאות גורמי בטחון, נפגעי טרור, אנשי ציבור ואזרחים שטענו ששחרור מחבלים יסכן בודאות את חייהם של אזרחי מדינת ישראל, יפגע בכח ההרתעה של צה"ל, יגביר את המוטיבציה והיכולות של ארגוני הטרור ויחליש את עמדתה המוסרית של מדינת ישראל כנגד טרוריסטים ונותני חסותם.

בועז העצני ממעצבי החוברת מספר ש"בחוברת זו קיבצנו חלק מתוצאותיהם הרות הגורל של שחרורי המחבלים בעבר. הצבענו על העובדה ששחרורי המחבלים הציתו גלים של טרור, הביאו עלינו את האינתיפאדה הראשונה והשניה והציפו עלינו את גלי הטרור הנוראיים של השנים האחרונות. על פי נתוני הגורמים המוסמכים – כ-50% מהמחבלים המשוחררים חזרו לסורם. מטרתינו בדו"ח זה היא להתריע ולהזהיר שמי שישחרר מחבלים היום צריך להיות מודע לכך שכל מחבל שני שהוא משחרר צפוי בודאות קרובה לסכן את חיינו! "

"מדו"ח זה יביטו אליכם פניהם של אזרחים: נשים, ילדים, תינוקות, קשישים, עולים חדשים וחיילי צה"ל אשר נרצחו על ידי מחבלים שמדינת ישראל שחררה בעבר. לולא הייתה הממשלה מחליטה על שחרורם של רוצחיהם, לולא היה נשיא המדינה חותם על חנינתם לו היו שופטי בג"צ נענים לדרישה למנוע את שחרורם – היו אזרחים אלה עמנו היום. על כתפיהם של מקבלי ההחלטות הייתה מוטלת האחריות לדאוג לשלומם ולבטחונם של נרצחים אלה", אומר העצני. "לממשלת ישראל, כאחראית לבטחון אזרחיה, אסור לשחרר מחבלים כל עוד לא יוכח באופן ממשי שהם לא יסכנו את בטחונם".
(ש)