"חוק פינוי פיצוי" הוא בבחינת Ground Zero : נותנים אדמה ומקבלים אפס תמורתה, כך קובע הפורום המשפטי למען א"י במהלך מסיבת עיתונאים שקיים אתמול (ד).
כתבתנו רותי אברהם מסרה כי יו"ר הפורום עו"ד יצחק מירון אמר כי הסתבר לחברי הפורום, שהממשלה ניצלה את ההתנגדות של התושבים לעצם עקירתם מהבית, כדי להגיש חוק מקפח, שיש בו משום גזל רכוש המתיישבים. החוק לדבריו רצוף עוולות ובמרבית המקרים, המתיישבים לא יוכלו לרכוש רכוש חדש בכספי הפיצויים המוצעים להם.
במסיבת העיתונאים ציינו חברי הפורום כי ועדות הכנסת סירבו עד כה לקבל את הדרישה הבסיסית לפיה הפיצוי חייב לאפשר לאדם להיות לפחות במצב שבו היה ערב התהליך. "אסור שאדם יצא יותר עני מהתהליך לעומת מצבו בזמן שנכנס לתהליך. כל עוד לא נעשה תיקון כזה יהיו אנשים שיפסידו כ 10% עד 50% מרכושם והדברים קשים במיוחד בתחום העסקים".
אחת מהסוגיות שבה עסק הפורום היתה הנכות הנפשית. "זהו חוק ראשון שבו הכנסת תהפוך ביודעין אנשים לנכים נפשית ונכות זו אינה פחותה מנכות פיזית. לדעתנו צריך למנוע את התהליך ולמנוע את הנכות הנפשית אבל גם מי שמתעקש לבצע אותו חייב להקטין את הנכות הנפשית". חברי הפורום מציינים כי אין התייחסות לפתרונות שהציעו לאחר היוועצות עם אנשי מקצוע, כמו העתקת ישובים בשלמותם, קבלת החלטות בהסכמה ותוך שיתוף המתיישבים.
חברי הפורום הוסיפו כי פרק הזמן שהממשלה מקציבה לעקירה הוא בלתי סביר בעליל, והוא אינו מספיק עבור העברה מסודרת של אלפי אנשים ואפילו לא של ישוב אחד. "הוא קצר יותר מזה משנקבע בחלק מהמקרים של גירוש יהודים בגולה (במקומות שמהם גורשו)" כמו כן, הפיצוי ברוב המקרים אינו מכסה את הנזק הרכושי.
לדבריהם גם אחרי התיקון בחוק יש בו ענישה לא ראויה. על המתיישבים תושת ענישה כספית כבדה אם לא יסכימו להתפנות, מדגיש הפורום ומוסיף כי עמדתו, המגובה גם על ידי הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, היא שאין לכרוך ענישה על כל עבירה, "כולל 'הפשע הכבד' של הישארות בבית וסירוב לעזוב אותו מרצון", בפגיעה בפיצוי קנייני.
יתירה מכך, הפיצוי לפי הוראות מינהל מקרקעי ישראל לפולשים ומטרדים הוא יותר גבוה מהפיצוי למתיישבים. לא סביר כי רק בגלל שבמקרה זה גייסו את צה"ל והמשטרה לפינוי תהיה אפליה של המתיישבים. אין להשתמש בצה"ל ובמשטרה כדי לקדם קיפוח כספי של אזרחים.
הפורום מפרט את נזקי בעלי העסקים שמלבד אובדן עסקיהם הם לא יפוצו עבור אובדן מוניטין ועבור סחורה מוגמרת שלא תמומש עקב סגירת העסק. הפיצוי שנקבע עבור מלאי הוא נמוך ביותר (40% מהעלות), ובמקרים רבים המלאי ילך כולו או רובו לאיבוד.
בתקופת ההעברה אין פיצוי על הפסד עונה או שתי עונות של עבודה, אין פיצוי עבור אובדן לקוחות וחלקם יאבדו לעולם, ואין פיצוי עבור אובדן התמחות (התמקצעות) בחקלאות. למשל שינוי אזורי גידול פירושו לפעמים חיסול מוחלט של עסק.
החוק, סיכמו חברי הפורום המשפטי, אינו מציג תכלית שתצדיק עקירה של אנשים וילדים (2-3 דורות) מביתם תוך פגיעה בזכויות אדם.
כתבתנו רותי אברהם מסרה כי יו"ר הפורום עו"ד יצחק מירון אמר כי הסתבר לחברי הפורום, שהממשלה ניצלה את ההתנגדות של התושבים לעצם עקירתם מהבית, כדי להגיש חוק מקפח, שיש בו משום גזל רכוש המתיישבים. החוק לדבריו רצוף עוולות ובמרבית המקרים, המתיישבים לא יוכלו לרכוש רכוש חדש בכספי הפיצויים המוצעים להם.
במסיבת העיתונאים ציינו חברי הפורום כי ועדות הכנסת סירבו עד כה לקבל את הדרישה הבסיסית לפיה הפיצוי חייב לאפשר לאדם להיות לפחות במצב שבו היה ערב התהליך. "אסור שאדם יצא יותר עני מהתהליך לעומת מצבו בזמן שנכנס לתהליך. כל עוד לא נעשה תיקון כזה יהיו אנשים שיפסידו כ 10% עד 50% מרכושם והדברים קשים במיוחד בתחום העסקים".
אחת מהסוגיות שבה עסק הפורום היתה הנכות הנפשית. "זהו חוק ראשון שבו הכנסת תהפוך ביודעין אנשים לנכים נפשית ונכות זו אינה פחותה מנכות פיזית. לדעתנו צריך למנוע את התהליך ולמנוע את הנכות הנפשית אבל גם מי שמתעקש לבצע אותו חייב להקטין את הנכות הנפשית". חברי הפורום מציינים כי אין התייחסות לפתרונות שהציעו לאחר היוועצות עם אנשי מקצוע, כמו העתקת ישובים בשלמותם, קבלת החלטות בהסכמה ותוך שיתוף המתיישבים.
חברי הפורום הוסיפו כי פרק הזמן שהממשלה מקציבה לעקירה הוא בלתי סביר בעליל, והוא אינו מספיק עבור העברה מסודרת של אלפי אנשים ואפילו לא של ישוב אחד. "הוא קצר יותר מזה משנקבע בחלק מהמקרים של גירוש יהודים בגולה (במקומות שמהם גורשו)" כמו כן, הפיצוי ברוב המקרים אינו מכסה את הנזק הרכושי.
לדבריהם גם אחרי התיקון בחוק יש בו ענישה לא ראויה. על המתיישבים תושת ענישה כספית כבדה אם לא יסכימו להתפנות, מדגיש הפורום ומוסיף כי עמדתו, המגובה גם על ידי הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, היא שאין לכרוך ענישה על כל עבירה, "כולל 'הפשע הכבד' של הישארות בבית וסירוב לעזוב אותו מרצון", בפגיעה בפיצוי קנייני.
יתירה מכך, הפיצוי לפי הוראות מינהל מקרקעי ישראל לפולשים ומטרדים הוא יותר גבוה מהפיצוי למתיישבים. לא סביר כי רק בגלל שבמקרה זה גייסו את צה"ל והמשטרה לפינוי תהיה אפליה של המתיישבים. אין להשתמש בצה"ל ובמשטרה כדי לקדם קיפוח כספי של אזרחים.
הפורום מפרט את נזקי בעלי העסקים שמלבד אובדן עסקיהם הם לא יפוצו עבור אובדן מוניטין ועבור סחורה מוגמרת שלא תמומש עקב סגירת העסק. הפיצוי שנקבע עבור מלאי הוא נמוך ביותר (40% מהעלות), ובמקרים רבים המלאי ילך כולו או רובו לאיבוד.
בתקופת ההעברה אין פיצוי על הפסד עונה או שתי עונות של עבודה, אין פיצוי עבור אובדן לקוחות וחלקם יאבדו לעולם, ואין פיצוי עבור אובדן התמחות (התמקצעות) בחקלאות. למשל שינוי אזורי גידול פירושו לפעמים חיסול מוחלט של עסק.
החוק, סיכמו חברי הפורום המשפטי, אינו מציג תכלית שתצדיק עקירה של אנשים וילדים (2-3 דורות) מביתם תוך פגיעה בזכויות אדם.