בעצומה שעליה חתמו חברי כנסת רבים מהליכוד, ש"ס, המפד"ל וגם ח"כ עמרם מצנע מהעבודה נכתב: "במהלך הימים הבאים משחררת ישראל מאות מחבלים. על אף התנגדותנו לשחרור המחבלים הנוראים, שפגעו במשפחות רבות, אי שחרורם של האסירים היהודים מהווה מדיניות של איפה ואיפה. בעת שיהודים אלה נמקים בכלא ובעודם יושבים מאחורי סורג ובריח, הם רואים כיצד מחבלים שפלים עושים דרכם אל החופש. אנו קוראים לך ראש הממשלה לפעול נמרצות לתקון עוול זה".

בעקבות הועידה האחרונה בשארם נזכר יו"ר הארגון, שמואל מידד (זנגי), במכתב שקיבל מראש הממשלה עצמו אך רק לפני כ-5 שנים בעת ששימש כשר החוץ. אז שחררה גם ישראל אסירים פלשתינים כמחווה, ושר החוץ שרון השיב למכתבו כך: "אין ספק שיש הקשר מוסרי בעצם התביעה לשחרר אסירים יהודים לאומיים, שאין דם על ידיהם, לנוכח שחרור מחבלים פלסטינים שאין דם על ידיהם. זו בקשה ראויה לדון בה כשאלה מרכזית וכשאלה משפטית ואפעל בפורומים הרלוונטים בנושא זה. הוכח עד כה כי אסירים יהודיים ששוחררו לא חזרו לסורם בניגוד למחבלים פלסטינים שלרוב חוזרים לעסוק בטרור".

ח"כ מצנע הסביר לכתב Ynet את תמיכתו בשחרור אסירים יהודים שהורשעו בעבירות לאומניות: "כאשר נשחרר אסירים פלסטינים כחלק מתהליך ההתפייסות, יש טעם לשחרר גם אסירים יהודים שהורשעו בעבירות במסגרת לאומנית, אך אין דם על ידיהם. חייב להיות תהליך של איזון פנימי. מה עוד שבמידה ויתקדם התהליך, ישוחררו אסירים נוספים, לכן אין כל סיבה שלא תהיה הדדיות".