המפקח על הבנקים הודיע אתמול כי מעתה לא יוכלו לקוחות הבנקים לחרוג ממסגרת האשראי שמקציב הבנק לחשבונם.
הפרשן הכלכלי מוטי מיטל אמר ביומן ערוץ 7 כי המהלך אינו פשוט ויגרום לקריסה של חלק מהעסקים: "עסק שמוגבל בבטחונות שלו ויש לו מסגרת אשראי מסוימת, ונמצא בתקופה קשה, אם הבנק יחזיר לו צ'קים על כל חריגה בחשבון העסק יקרוס ובכלל כל המערכת העסקית. לאדם פרטי המצב יהיה יותר חמור - אנשים התרגלו לצריכה מסוימת וידעו שאפשר להסתדר עם הבנק, וכעת יחזירו להם צ'קים על כל חריגה בשקל מהחשבון מצבם יהיה קשה וזה יפגע גם במערכת הבנקאית.
לטענתו, "זה כאילו לטובת הלקוח אך אם באמת עסק או אדם פרטי היה יכול להישאר במסגרת האשראי - היו עושים זאת בעצמם כדי להימנע מהריבית שהבנק לוקח. אבל אי אפשר לשלוט על כל שקל שלא יחרוג מהאשראי, וכעת הלקוח יהפוך מיד ללקוח בעייתי זה יכול לדרדר לקוחות ועסקים ביחוד שהתקופה עדיין קשה מבחינה עסקית. יתכן שהבנקים יחזירו גם ישראכרט - אם תחרוג הבנק יאמר שאינו מזכה אותך בישראכרט".
לדבר מיטל, המהלך הכללי הוא נכון אך לא בתקופה כה קשה למשק, והוא חושש כי הדבר יגרום נזק גדול למשק.
לגבי הלוואות אמר מיטל כי הפקידים לא ממהרים לתת הלוואות, הם רוצים בטחונות. "קשה ליישם מהלך זה בשטח, זהו תהליך כואב, מדובר בהרגלי צריכה של שנים של האנשים, אדם לא חושב על זה כי יודע שאפשר לחרוג באלף שקל ויסתדר. כעת הרבה אנשים לא יוכלו לנהל את החשבון ויפלו בפח".
מיטל טען כי בחו"ל מערכת כזו קיימת אך כשבאים שם למשכן נכס יש בטוחה יותר גדולה מאשר בארץ, כאן נותנים רק 40-50 אחוז בטוחות, מקשים על מתן הלוואות, לכן הרבה עסקים עוברים לחו"ל. מדובר בסכומים פעוטים בחריגה מהאשראי,שיכולים לפגוע בכל אחד.
הפרשן הכלכלי מוטי מיטל אמר ביומן ערוץ 7 כי המהלך אינו פשוט ויגרום לקריסה של חלק מהעסקים: "עסק שמוגבל בבטחונות שלו ויש לו מסגרת אשראי מסוימת, ונמצא בתקופה קשה, אם הבנק יחזיר לו צ'קים על כל חריגה בחשבון העסק יקרוס ובכלל כל המערכת העסקית. לאדם פרטי המצב יהיה יותר חמור - אנשים התרגלו לצריכה מסוימת וידעו שאפשר להסתדר עם הבנק, וכעת יחזירו להם צ'קים על כל חריגה בשקל מהחשבון מצבם יהיה קשה וזה יפגע גם במערכת הבנקאית.
לטענתו, "זה כאילו לטובת הלקוח אך אם באמת עסק או אדם פרטי היה יכול להישאר במסגרת האשראי - היו עושים זאת בעצמם כדי להימנע מהריבית שהבנק לוקח. אבל אי אפשר לשלוט על כל שקל שלא יחרוג מהאשראי, וכעת הלקוח יהפוך מיד ללקוח בעייתי זה יכול לדרדר לקוחות ועסקים ביחוד שהתקופה עדיין קשה מבחינה עסקית. יתכן שהבנקים יחזירו גם ישראכרט - אם תחרוג הבנק יאמר שאינו מזכה אותך בישראכרט".
לדבר מיטל, המהלך הכללי הוא נכון אך לא בתקופה כה קשה למשק, והוא חושש כי הדבר יגרום נזק גדול למשק.
לגבי הלוואות אמר מיטל כי הפקידים לא ממהרים לתת הלוואות, הם רוצים בטחונות. "קשה ליישם מהלך זה בשטח, זהו תהליך כואב, מדובר בהרגלי צריכה של שנים של האנשים, אדם לא חושב על זה כי יודע שאפשר לחרוג באלף שקל ויסתדר. כעת הרבה אנשים לא יוכלו לנהל את החשבון ויפלו בפח".
מיטל טען כי בחו"ל מערכת כזו קיימת אך כשבאים שם למשכן נכס יש בטוחה יותר גדולה מאשר בארץ, כאן נותנים רק 40-50 אחוז בטוחות, מקשים על מתן הלוואות, לכן הרבה עסקים עוברים לחו"ל. מדובר בסכומים פעוטים בחריגה מהאשראי,שיכולים לפגוע בכל אחד.