בספרו החדש, "שמות צופן: פיצוח תוכניות ומבצעים של הצבא האמריקאי" ("Code Names", בהוצאת Steerforth Press), חושף ויליאם ארקין 3,000 שמות צופן סודיים, וזוכה לסיקור נרחב בתקשורת - בין היתר כתבות ב"ניו יורק טיימס" וב"וושינגטון פוסט" - ולשבחים.
"ויליאם ארקין מציג את כולנו, הסבורים שאנו יודעים משהו על ההתפשטות הנסתרת של ארצות הברית בעולם, כחבורה של חובבנים", כתב העיתונאי החוקר סימור הרש. "הספר הוא אסופה של סודות וסודות-על מדהימים". גנרל צ'רלס הורנר, מפקד חילות האוויר של מדינות הקואליציה במלחמת המפרץ ב-1991, אמר: "הספר יזעזע את קהילת הביטחון הלאומי".
לדברי יוסי מלמן, כתב העיתון "הארץ" לעניני מודיעין, מי שיעיין בספר יגלה סודות רבים על המכונה הצבאית הגדולה והפרוסה ביותר בעולם. לפי ארקין, יותר מעשרים מדינות - ובהן ישראל - מספקות בחשאי מידע מודיעיני, בסיסים צבאיים, מרכזי חקירות ומתקנים אחרים לשימוש צבא ארצות הברית וקהילת המודיעין שלה. 76 מדינות נוספות מעניקות זכויות נחיתה למטוסים צבאיים או אזרחיים בשימוש המודיעין של ארצות הברית. "האתגר שלי", אומר ארקין, "היה יותר מה לא לכלול בספר, מאשר להשיג מידע על שמות הצופן הרבים מספור".
בין היתר מגלה ארקין כי ארצות הברית מחזיקה בישראל תחמושת וציוד בחצי מיליארד דולר.
בשנת 1997, לדבריו, במסגרת תמרון משותף עם חיל הים שטו שלוש ספינות של הצי השישי אל החוף הישראלי, וליד אחת מהן, "אנציו", נחת טיל יריחו, שנורה בשגגה באמצע ניסוי. שם צופן אחר חושף סיפור על מידע רב ערך שהמודיעין הישראלי הפיק מסוכן שלו בעיראק, שכינויו היה "מאונטיין הול". המידע מהסוכן הועבר בזמן מלחמת המפרץ ב-1991 לסוכנות הביון של הפנטגון (די-אי-איי).
מהספר מתברר כי לצבא ארצות הברית יש נוכחות קבועה בחמישה אתרים ובסיסים בישראל, שממוספרים במספרי הצופן מ-51 עד 56: נמל התעופה בן גוריון, בסיסי חיל האוויר בנבטים ובעובדה שבנגב, תל אביב והרצליה פיתוח. זאת, בנוסף לביקורים קבועים של ספינות וצוללות אמריקאיות בנמלי חיפה ואילת. במקצת האתרים מאחסן צבא ארצות הברית תחמושת וציוד בשווי חצי מיליארד דולר, ובית חולים שדה משוכלל של 500 מיטות. באחרונה בונה חברה אמריקאית, כך לטענת ארקין, במתקן האימונים צאלים שבנגב מרכז משוכלל לאימון בלוחמה עירונית נגד טרור.
גילוי נוסף: המלך עבדאללה פתח לפני המלחמה בעיראק את שערי ירדן ליחידות של הכוחות המיוחדים האמריקאיים ואיפשר להם להתאמן ולפעול בשטחה. הוא אף התיר למודיעין האמריקאי להציב מתקני האזנה בקרבת הגבולות עם עיראק וסוריה ולקציני איסוף של הסי-איי-אי לחקור ולגייס סוכנים בקהילת המהגרים והפליטים העיראקים בארצו.
לאחר המלחמה הקים המודיעין האמריקאי, בשיתוף שירותי הביטחון של ירדן, מרכז מעצרים וחקירות לחשודים בקשר עם אל-קאעדה. לפני כמה חודשים התפרסמה בעיתון "הארץ" ידיעה על בכירי אל-קאעדה שנעצרו באפגניסטאן ובפקיסטאן ומוחזקים בירדן, שם חוקרים אותם צוותים משותפים של ירדן וארצות הברית. ממשלת ירדן הכחישה בתוקף את הידיעה, אבל ויליאם ארקין מאשר אותה עכשיו ואף חושף את שם המבצע הירדני-אמריקאי למעצר פעילי אל-קאעדה: "סקורפיון". לדבריו, העצירים מוחזקים ונחקרים באחד משני בסיסי האוויר שבהם יש לארצות הברית נוכחות קבועה: במפרק או ליד עמאן.
"ויליאם ארקין מציג את כולנו, הסבורים שאנו יודעים משהו על ההתפשטות הנסתרת של ארצות הברית בעולם, כחבורה של חובבנים", כתב העיתונאי החוקר סימור הרש. "הספר הוא אסופה של סודות וסודות-על מדהימים". גנרל צ'רלס הורנר, מפקד חילות האוויר של מדינות הקואליציה במלחמת המפרץ ב-1991, אמר: "הספר יזעזע את קהילת הביטחון הלאומי".
לדברי יוסי מלמן, כתב העיתון "הארץ" לעניני מודיעין, מי שיעיין בספר יגלה סודות רבים על המכונה הצבאית הגדולה והפרוסה ביותר בעולם. לפי ארקין, יותר מעשרים מדינות - ובהן ישראל - מספקות בחשאי מידע מודיעיני, בסיסים צבאיים, מרכזי חקירות ומתקנים אחרים לשימוש צבא ארצות הברית וקהילת המודיעין שלה. 76 מדינות נוספות מעניקות זכויות נחיתה למטוסים צבאיים או אזרחיים בשימוש המודיעין של ארצות הברית. "האתגר שלי", אומר ארקין, "היה יותר מה לא לכלול בספר, מאשר להשיג מידע על שמות הצופן הרבים מספור".
בין היתר מגלה ארקין כי ארצות הברית מחזיקה בישראל תחמושת וציוד בחצי מיליארד דולר.
בשנת 1997, לדבריו, במסגרת תמרון משותף עם חיל הים שטו שלוש ספינות של הצי השישי אל החוף הישראלי, וליד אחת מהן, "אנציו", נחת טיל יריחו, שנורה בשגגה באמצע ניסוי. שם צופן אחר חושף סיפור על מידע רב ערך שהמודיעין הישראלי הפיק מסוכן שלו בעיראק, שכינויו היה "מאונטיין הול". המידע מהסוכן הועבר בזמן מלחמת המפרץ ב-1991 לסוכנות הביון של הפנטגון (די-אי-איי).
מהספר מתברר כי לצבא ארצות הברית יש נוכחות קבועה בחמישה אתרים ובסיסים בישראל, שממוספרים במספרי הצופן מ-51 עד 56: נמל התעופה בן גוריון, בסיסי חיל האוויר בנבטים ובעובדה שבנגב, תל אביב והרצליה פיתוח. זאת, בנוסף לביקורים קבועים של ספינות וצוללות אמריקאיות בנמלי חיפה ואילת. במקצת האתרים מאחסן צבא ארצות הברית תחמושת וציוד בשווי חצי מיליארד דולר, ובית חולים שדה משוכלל של 500 מיטות. באחרונה בונה חברה אמריקאית, כך לטענת ארקין, במתקן האימונים צאלים שבנגב מרכז משוכלל לאימון בלוחמה עירונית נגד טרור.
גילוי נוסף: המלך עבדאללה פתח לפני המלחמה בעיראק את שערי ירדן ליחידות של הכוחות המיוחדים האמריקאיים ואיפשר להם להתאמן ולפעול בשטחה. הוא אף התיר למודיעין האמריקאי להציב מתקני האזנה בקרבת הגבולות עם עיראק וסוריה ולקציני איסוף של הסי-איי-אי לחקור ולגייס סוכנים בקהילת המהגרים והפליטים העיראקים בארצו.
לאחר המלחמה הקים המודיעין האמריקאי, בשיתוף שירותי הביטחון של ירדן, מרכז מעצרים וחקירות לחשודים בקשר עם אל-קאעדה. לפני כמה חודשים התפרסמה בעיתון "הארץ" ידיעה על בכירי אל-קאעדה שנעצרו באפגניסטאן ובפקיסטאן ומוחזקים בירדן, שם חוקרים אותם צוותים משותפים של ירדן וארצות הברית. ממשלת ירדן הכחישה בתוקף את הידיעה, אבל ויליאם ארקין מאשר אותה עכשיו ואף חושף את שם המבצע הירדני-אמריקאי למעצר פעילי אל-קאעדה: "סקורפיון". לדבריו, העצירים מוחזקים ונחקרים באחד משני בסיסי האוויר שבהם יש לארצות הברית נוכחות קבועה: במפרק או ליד עמאן.