יו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, מזהיר מפני מחסור תזרימי אקוטי במרבית הרשויות המקומיות בישראל. במפגש עם ראשי רשויות בצפון הארץ, הסביר אלדר שהרשויות המקומיות קורסות תזרימית משום שאי אישור תקציב המדינה גורע מהן 90 מיליון ש"ח בכל חודש בו לא אושר התקציב.
"במצב רגיל, היינו יכולים לגשר על המצוקה הזמנית של אי אישור תקציב המדינה, ע"י כך שהיינו נוטלים הלוואות גישור בבנקים, אולם אלה ממשיכים בחרם האשראי, כדי לסחוט את המדינה בנושאים אחרים", אמר אלדר.
לדבריו, העובדה שתקציב המדינה לא אושר, פוגעת בראש ובראשונה ברשויות המקומיות, שכן תקציב האיזון של הרשויות המקומיות צפוי להיות גבוה בכמיליארד ש"ח מאותו התקציב שהיה קבוע בבסיס 2004. בשל העובדה שלא אושר עדיין תקציב לשנת 2005, מתנהל תקציב המדינה לפי תקציב של 1/12 מבסיס תקציב 2004. מצב זה גורם למחסור תזרימי של כ-90 מיליון ש"ח בכל חודש בו לא מאושר תקציב המדינה. ההבדל בין בסיס תקציב 2004 לתקציב המוצע לשנת 2005, נובע משני הסכמים שסוכמו בין משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי במהלך שנת 2004.
ההסכם מחודש פברואר 2004, הביא לתוספת של 600 מיליון שקלים בתקציבי האיזון, אמורים להתווסף בתקציב 2005 804 מיליון שקלים, פרי סיכום בין הצדדים בחודש ספטמבר 2004. מסכום זה יש להחסיר 300 מיליון ש"ח שקוצצו בתקציבי משרד הפנים, כך שבסה"כ צפוי תקציב 2005 להיות גבוה בכ-1.1 מיליארד ש"ח מבסיס התקציב של 2004.
"המצב הזה, בו מצד אחד אנחנו מתנהלים בתת-תקצוב בשל אי אישור תקציב המדינה ומצד שני מחנק האשראי נמשך כאילו אין ממשלה בישראל, הוא מצב אבסורדי המעיד על אנרכיה בשלטון המרכזי", אמר אלדר. "הבעיה אקוטית בכל הרשויות בישראל, חזקות כחלשות, והמצוקה התזרימית רק גוברת בכל חודש. אנחנו חשים שהמצוקה הזו פשוט לא נוגעת למשרד האוצר, אשר לא מקיים הסכמים באופן רצוף ושיטתי.
לדברי אלדר, שר הפנים, אופיר פז-פינס עושה מאמצים ניכרים לפתור את המצוקה התזרימית, אך "נראה שהוא נלחם לבדו מול כל תחנות הרוח בירושלים הצוננת".
"במצב רגיל, היינו יכולים לגשר על המצוקה הזמנית של אי אישור תקציב המדינה, ע"י כך שהיינו נוטלים הלוואות גישור בבנקים, אולם אלה ממשיכים בחרם האשראי, כדי לסחוט את המדינה בנושאים אחרים", אמר אלדר.
לדבריו, העובדה שתקציב המדינה לא אושר, פוגעת בראש ובראשונה ברשויות המקומיות, שכן תקציב האיזון של הרשויות המקומיות צפוי להיות גבוה בכמיליארד ש"ח מאותו התקציב שהיה קבוע בבסיס 2004. בשל העובדה שלא אושר עדיין תקציב לשנת 2005, מתנהל תקציב המדינה לפי תקציב של 1/12 מבסיס תקציב 2004. מצב זה גורם למחסור תזרימי של כ-90 מיליון ש"ח בכל חודש בו לא מאושר תקציב המדינה. ההבדל בין בסיס תקציב 2004 לתקציב המוצע לשנת 2005, נובע משני הסכמים שסוכמו בין משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי במהלך שנת 2004.
ההסכם מחודש פברואר 2004, הביא לתוספת של 600 מיליון שקלים בתקציבי האיזון, אמורים להתווסף בתקציב 2005 804 מיליון שקלים, פרי סיכום בין הצדדים בחודש ספטמבר 2004. מסכום זה יש להחסיר 300 מיליון ש"ח שקוצצו בתקציבי משרד הפנים, כך שבסה"כ צפוי תקציב 2005 להיות גבוה בכ-1.1 מיליארד ש"ח מבסיס התקציב של 2004.
"המצב הזה, בו מצד אחד אנחנו מתנהלים בתת-תקצוב בשל אי אישור תקציב המדינה ומצד שני מחנק האשראי נמשך כאילו אין ממשלה בישראל, הוא מצב אבסורדי המעיד על אנרכיה בשלטון המרכזי", אמר אלדר. "הבעיה אקוטית בכל הרשויות בישראל, חזקות כחלשות, והמצוקה התזרימית רק גוברת בכל חודש. אנחנו חשים שהמצוקה הזו פשוט לא נוגעת למשרד האוצר, אשר לא מקיים הסכמים באופן רצוף ושיטתי.
לדברי אלדר, שר הפנים, אופיר פז-פינס עושה מאמצים ניכרים לפתור את המצוקה התזרימית, אך "נראה שהוא נלחם לבדו מול כל תחנות הרוח בירושלים הצוננת".