ראש הממשלה יצא ביום חמישי בישיבת סיעת הליכוד בטענה חריפה ובוטה נגד חבריו בליכוד, המתנגדים לתכנית "התנתקות". הוא תקף בחריפות את חבריו המאיימים שלא להצביע עבור אישור התקציב אם לא יתקיים משאל עם, כדרישתם.
זה המאבק הגלוי סביב התקציב, אומר הכלכלן ד"ר חיים שחק לערוץ 7 , אך סביב התקציב מתנהל גם מאבק סמוי שבו נוטלים חלק בעלי אינטרסים שונים, נגד שר האוצר.
"לצערנו קבוצות אלו הגם שהם נציגי כלל הציבור, מייצגות אינטרסים אגואיסטיים ולוחצות לטובת ארגונים שבטובתם הם חפצים", הוא אומר.
לדבריו דוגמא אקטואלית לכך היא ההתניה שמתנה הרב ליצמן יו"ר ועדת הכספים את אישור התקציב, במציאת פתרון למשבר שבו נתון בית החולים ביקור חולים.
זהו סימפטום למערכות המעוותות עליהן מבוסס כל המבנה החברתי שלנו בימים אלה, אומר שחק. בעבר הוא מוסיף, פוליטיקאים היו דואגים לעשות למען כלל הציבור וכיום הם דואגים לעצמם ולמקורביהם בלבד. העיסוק בבעיות אישיות וספציפיות לפי ראות עיניהם של פוליטיקאים, יוצרים בהכרח עיוותים חברתיים.
הטיפול בבעיות עד הוק, או ההתמקדות בטיפול בבעיות אישיות, אינו מאפשר לטפל במערכת כולה ובטובת הציבור כולו. אדרבה, כיום רבים אינם מתביישים להודות ש"הכסא" הוא כדי לעשות "לביתי ואחרי המבול".
אין הכוונה לומר שלביה"ח ביקור חולים לא מגיעה עזרה או תמיכה ממשלתית מוסיף שחק, אך לשם כך קיים משרד הבריאות, וחזקה עליו שיתמוך בבית חולים זה כפי שהוא תומך בבתי החולים האחרים. אם לבית החולים ביקור חולים יש בעיות נוספות מיוחדות יש להתייחס אליהן. "לאלץ את האוצר לשלם לגוף זה או אחר, בתמורה להעלאת נושא התקציב לדיון, הינו מעשה בלתי נכון ובלתי מוסרי. לאן נגיע אם כל חבר כנסת או שר שיש לו סמכות כלשהי יתנה את השימוש בסמכותו בקבלת כספים עבור ארגון שבטובתו הוא רוצה?".
יש לדבריו הסכמה בקרב הקהיליה הכלכלית כי הממשלה מובילה מדיניות משקית חברתית כלכלית נכונה וכי זהו הנתיב לקראת שיגשוג כלכלי שייטיב עם כל הציבור.
שחק אומר כי אין דומה סוגיה זו של ביה"ח, לדיון הממלכתי הלגיטימי סביב שאלות מדיניות כלכלית כללית, כגון הגדלת התמיכה במענקים שקוצצו עבור משפחות ברוכות ילדים. במקרה כזה הפעלת לחצים של צד זה או אחר היא מוצדקת. הוא מוסיף כי כיום מתנהל מאבק סמוי וקשה בין ש"ס לאוצר בנושא המענק שקוצץ וששימש עילה לתמיכה בילדים.
לדבריו חוק אלפרט שנחקק בכנסת הקודמת "חצה את כל הקוים האדומים". נוצר מצב לפיו הממשלה תמכה במשפחה מהילד החמישי ואילך בסכום של 800 שקל לחודש. משפחות ברוכות ילדים מצאו עצמן ניזונות ומתפרנסות מכספי משלם המיסים. היציאה לעבודה הפכה ללא כדאית. עדיף היה לשבת בבית מאשר לצאת לעבודה. ומי שכבר יצא לעבודה דאג לעשות זאת תמורת תשלום "שחור" ומבלי שיצטרך לשלם מיסים תוך ויתור על הטבות שונות הניתנות למחוסרי עבודה. נוצרו מצבים מגוחכים לפיהם היציאה לעבודה היתה כרוכה בהפסד ישיר בהכנסתו של העובד. מובטל זכה נוסף למענקי הילדים לאבטחת הכנסה, לפטור מאגרת טלויזיה, להנחה של 50% בתחבורה הציבורית, להנחה בארנונה, לפטור בתשלומים לבתי ספר עבור טיולים ושירותים שונים, פטור מתשלום עבור תרופות, תשלום מינימלי עבור קופת חולים ועוד. כל ההנחות הללו הסתכמו באלפי שקלים שהיו פטורים ממס הכנסה ומביטוח לאומי.
לעומת זאת אומר שחק, אזרח שעבד והשתכר סכום של כ 5,000 שקלים, הכניס לקופת ביתו, לאחר תשלום מיסים כ-3,800 שקלים, ולא היה זכאי להנחות של מחוסר העבודה. "כספי המענקים יצרו מצב אבסורדי שלא היה כדאי לעבוד".
בעיה נוספת עליה כדאי לתת את הדעת, לדבריו, היא בעיית המיעוט הערבי. "גם אם יקום מי שיטען שאסור להפלות בין אזרח לאזרח, הרי שבהתיחסות למיעוט הערבי אסור למדינה לתמוך בילודה בקרב הערבים, תמיכה כזו חותרת תחת אושיות המדינה ומעודדת שינוי דמוגראפי לטובת הערבים, שינוי שבסופו יביא לחיסול המדינה היהודית. חיסול המדינה היהודית הינו מצב של פיקוח נפש לאומי, ופיקוח נפש דוחה 'דמוקראטיה' ו'שוויון'. לכן טוב עשה האוצר שצימצם באופן דרסטי את מענקי הילדים במשפחות ברוכות ילדים".
זה המאבק הגלוי סביב התקציב, אומר הכלכלן ד"ר חיים שחק לערוץ 7 , אך סביב התקציב מתנהל גם מאבק סמוי שבו נוטלים חלק בעלי אינטרסים שונים, נגד שר האוצר.
"לצערנו קבוצות אלו הגם שהם נציגי כלל הציבור, מייצגות אינטרסים אגואיסטיים ולוחצות לטובת ארגונים שבטובתם הם חפצים", הוא אומר.
לדבריו דוגמא אקטואלית לכך היא ההתניה שמתנה הרב ליצמן יו"ר ועדת הכספים את אישור התקציב, במציאת פתרון למשבר שבו נתון בית החולים ביקור חולים.
זהו סימפטום למערכות המעוותות עליהן מבוסס כל המבנה החברתי שלנו בימים אלה, אומר שחק. בעבר הוא מוסיף, פוליטיקאים היו דואגים לעשות למען כלל הציבור וכיום הם דואגים לעצמם ולמקורביהם בלבד. העיסוק בבעיות אישיות וספציפיות לפי ראות עיניהם של פוליטיקאים, יוצרים בהכרח עיוותים חברתיים.
הטיפול בבעיות עד הוק, או ההתמקדות בטיפול בבעיות אישיות, אינו מאפשר לטפל במערכת כולה ובטובת הציבור כולו. אדרבה, כיום רבים אינם מתביישים להודות ש"הכסא" הוא כדי לעשות "לביתי ואחרי המבול".
אין הכוונה לומר שלביה"ח ביקור חולים לא מגיעה עזרה או תמיכה ממשלתית מוסיף שחק, אך לשם כך קיים משרד הבריאות, וחזקה עליו שיתמוך בבית חולים זה כפי שהוא תומך בבתי החולים האחרים. אם לבית החולים ביקור חולים יש בעיות נוספות מיוחדות יש להתייחס אליהן. "לאלץ את האוצר לשלם לגוף זה או אחר, בתמורה להעלאת נושא התקציב לדיון, הינו מעשה בלתי נכון ובלתי מוסרי. לאן נגיע אם כל חבר כנסת או שר שיש לו סמכות כלשהי יתנה את השימוש בסמכותו בקבלת כספים עבור ארגון שבטובתו הוא רוצה?".
יש לדבריו הסכמה בקרב הקהיליה הכלכלית כי הממשלה מובילה מדיניות משקית חברתית כלכלית נכונה וכי זהו הנתיב לקראת שיגשוג כלכלי שייטיב עם כל הציבור.
שחק אומר כי אין דומה סוגיה זו של ביה"ח, לדיון הממלכתי הלגיטימי סביב שאלות מדיניות כלכלית כללית, כגון הגדלת התמיכה במענקים שקוצצו עבור משפחות ברוכות ילדים. במקרה כזה הפעלת לחצים של צד זה או אחר היא מוצדקת. הוא מוסיף כי כיום מתנהל מאבק סמוי וקשה בין ש"ס לאוצר בנושא המענק שקוצץ וששימש עילה לתמיכה בילדים.
לדבריו חוק אלפרט שנחקק בכנסת הקודמת "חצה את כל הקוים האדומים". נוצר מצב לפיו הממשלה תמכה במשפחה מהילד החמישי ואילך בסכום של 800 שקל לחודש. משפחות ברוכות ילדים מצאו עצמן ניזונות ומתפרנסות מכספי משלם המיסים. היציאה לעבודה הפכה ללא כדאית. עדיף היה לשבת בבית מאשר לצאת לעבודה. ומי שכבר יצא לעבודה דאג לעשות זאת תמורת תשלום "שחור" ומבלי שיצטרך לשלם מיסים תוך ויתור על הטבות שונות הניתנות למחוסרי עבודה. נוצרו מצבים מגוחכים לפיהם היציאה לעבודה היתה כרוכה בהפסד ישיר בהכנסתו של העובד. מובטל זכה נוסף למענקי הילדים לאבטחת הכנסה, לפטור מאגרת טלויזיה, להנחה של 50% בתחבורה הציבורית, להנחה בארנונה, לפטור בתשלומים לבתי ספר עבור טיולים ושירותים שונים, פטור מתשלום עבור תרופות, תשלום מינימלי עבור קופת חולים ועוד. כל ההנחות הללו הסתכמו באלפי שקלים שהיו פטורים ממס הכנסה ומביטוח לאומי.
לעומת זאת אומר שחק, אזרח שעבד והשתכר סכום של כ 5,000 שקלים, הכניס לקופת ביתו, לאחר תשלום מיסים כ-3,800 שקלים, ולא היה זכאי להנחות של מחוסר העבודה. "כספי המענקים יצרו מצב אבסורדי שלא היה כדאי לעבוד".
בעיה נוספת עליה כדאי לתת את הדעת, לדבריו, היא בעיית המיעוט הערבי. "גם אם יקום מי שיטען שאסור להפלות בין אזרח לאזרח, הרי שבהתיחסות למיעוט הערבי אסור למדינה לתמוך בילודה בקרב הערבים, תמיכה כזו חותרת תחת אושיות המדינה ומעודדת שינוי דמוגראפי לטובת הערבים, שינוי שבסופו יביא לחיסול המדינה היהודית. חיסול המדינה היהודית הינו מצב של פיקוח נפש לאומי, ופיקוח נפש דוחה 'דמוקראטיה' ו'שוויון'. לכן טוב עשה האוצר שצימצם באופן דרסטי את מענקי הילדים במשפחות ברוכות ילדים".