הרכב של שלושה שופטים בראשות נשיא בית המשפט השופט אהרון ברק שדן בעתירה הורה ב 27 ליולי 2004 למדינה להגיש לבית המשפט בתוך 90 יום תוכנית חירום לטיפול במפגעים.
מאז שנסתיימו 90 יום להגשת התשובה ביקשה פרקליטות המדינה 4 בקשות מתן ארכה ודחיה להגשת תשובתה אולם גם בתום פקיעת המועד המבוקש לא הוגשה תשובתה, אלא רק לאחר למעלה מחצי שנה.

בהחלטתו כותב נשיא בית המשפט העליון : "המשיבים 1-3(שר הבריאות, השר לאיכות הסביבה והיועץ המשפטי לממשלה) הגישו את הודעתם באיחור של כחודשיים בלא שביקשו הארכת מועד. בקשה להארכת מועד הוגשה רק בדיעבד בצמוד להודעה עצמה ובלא שנתקבלה תגובת העותרת. בנסיבות אלה היה ראוי לדחות את הבקשה ולמנוע את הגשת ההודעה. אין לקבל מצב בו המשיבים מעמידים את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת בצפייה להכשרת מחדלם".

השופט ברק החליט עם זאת לקבל את תשובת המדינה רק בשל נסיבותיה הספציפיות של העתירה והוסיף כי האיחור ילקח בחשבון בעת בדיקת שאלת ההוצאות השופט ברק פסק כי העותרת (המועצה האזורית רמת הנגב) תגיש תגובתה להודעת המשיבים בתוך 30 יום. עם הגשת תגובת המועצה האזורית רמת הנגב יוחלט על המשך הטיפול בעתירה.

בתגובה אומר ראש המועצה האזורית רמת נגב שמואל ריפמן כי מברך על החלטת השופט ברק ומוסיף כי "נזיפתו החמורה בפרקליטות המדינה אינה משאירה מקום לספק באשר לחומרת התנהלותה של המדינה". "לצערי" אומר ריפמן "קיים חשש כבד כי הזלזול הכבד של המדינה בבית המשפט העליון דבר חמור לכשלעצמו הוא גם ביטוי להתייחסות המזלזלת של הרשויות בכל הקשור לטיפולן במחדלי זיהומי המפעלים ברמת חובב".

במועצה האזורית רמת נגב לומדים את תגובת המדינה והתייחסותה תוגש לבית המשפט במועד שנקבע.