שלוש תרופות חדשניות ישראליות נגד מחלות ניווניות במוח אושרו כפטנט אמריקני ועולמי. התרופות פותחו על ידי פרופסור מוסה יודעים מן הפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון ועמיתיו, פרופסור אברהם ורשבסקי ז"ל, פרופסור מתי פרידקין והדוקטורנט האילין זאנג מסין.
התרופות האמורות (VK-28, HLA-20 ו- M30) מסירות את הברזל לפני שהוא מספיק לגרום ל"חלודה מוחית" - תגובה הכוללת הרס תאי מוח על ידי חלקיקי חמצן פעילים. הרס זה הוא אחד הגורמים למחלות ניווניות במוח כגון פרקינסון, אלצהיימר, מחלת האנטינגטון ו-ALS.
בניגוד לתרופות קיימות נגד מחלות ניווניות, תרופות שמטרתן לתפקד במקום תאי העצב המתים, התרופות החדשות בולמות את הרס תאי המח.
דובר הטכניון מבהיר כי ברזל הוא גורם חשוב במטבוליזם התא - הוא נוטל חלק בתהליך פירוק השומנים, הפחמימות והחלבונים ומספק אנרגיה לתאים. עקב חשיבותו של הברזל בתהליכים אלו, שומר הגוף, בהקפדה רבה, על רמת הברזל במוח ובאברים אחרים. אולם כשבקרה זו נפגמת, מצטבר עודף ברזל העשוי לגרום לתהליכים דמויי חלודה, הגוררים תהליכים מזיקים כגון יצירת רדיקלים חופשיים. רדיקלים אלו פוגעים במרכיבי התא, ומביאים ל"התאבדות תאית". תופעה זו, המתרחשת במקביל להרס מולקולות תאיות שתפקידן ללחום בתהליך זה, עשויה להסביר את עובדת מותם של תאי עצב בסביבה עתירת הברזל במוחם של חולי פרקינסון ואלצהיימר.
נמסר כי פרופסור מוסה יודעים והסטודנטית שלו לשעבר, ד"ר דורית בן שחר, היו הראשונים להציע השערה לפיה iron chelators עשויים למנוע "הרעלת ברזל". השערה זו אוששה בניסויים בחיות.
iron chelators הם מולקולות קטנות המצמידות מולקולות של ברזל זו לזו ומונעות מהן להשתתף בתגובות כימיות העשויות לפגוע בתאי עצב ובתאים אחרים. החוקרים גילו כי ה-iron chelator הספציפי בו השתמשו, Desferal, אכן גורם לאפקטים חיוביים בתאים ובחיות מודל, אך לשם כך הוא חייב להיות מוזרק למוח. בעקבות תוצאה חיובית זו, חיפשו החוקרים תרופה דומה שמסוגלת לחדור למוח במתן אורלי, וכך פותחה תרופת ה- VK-28. שתי התרופות האחרות, HLA-20 ו-M30, הן תרופות משופרות המשלבות את המרכיב הפעיל של .VK-28 הן מעלות את רמות הדופמין במוח ומסירות ברזל עודף, העשוי לגרום נזקים לתאי העצב המכילים את הדופמין. פרופסור יודעים מסביר כי "תרופות בעלות יותר מתפקיד אחד עשויות להיות יעילות יותר בשליטה ובטיפול במחלות ניווניות".
בטכניו מציינים שעבודתם של פרופסור יודעים ועמיתיו פורסמה בגיליון נובמבר של Nature Reviews in Neuroscience, בגיליון ינואר 2005 של Trends in Pharmacological Sciences ובנוסף, במספר חוברות מדעיות אשר פורסמו בשנה האחרונה.
כעת מנהלים החוקרים משא ומתן עם כמה חברות אמריקאיות, בריטיות וישראליות לפיתוח תרופות אלו באמצעות חברת Varinel.
פרופסור יודעים פיתח ביחד עם פרופסור ג'ון פינברג מהטכניון את הרסאג'ילין (Rasagiline), תרופה של חברת "טבע" המגבירה את רמות הדופמין - חומר שנמצא ברמות נמוכות במח של חולי פרקינסון ולדוסטיג'ילLadostigil) ), המעלה את רמות האצטילכולין בקרב חולי אלצהיימר. הרסאג'ילין של חברת "טבע" נמצא בהליכי אישור מתקדמים על ידי ה-FDA.
(ש)
התרופות האמורות (VK-28, HLA-20 ו- M30) מסירות את הברזל לפני שהוא מספיק לגרום ל"חלודה מוחית" - תגובה הכוללת הרס תאי מוח על ידי חלקיקי חמצן פעילים. הרס זה הוא אחד הגורמים למחלות ניווניות במוח כגון פרקינסון, אלצהיימר, מחלת האנטינגטון ו-ALS.
בניגוד לתרופות קיימות נגד מחלות ניווניות, תרופות שמטרתן לתפקד במקום תאי העצב המתים, התרופות החדשות בולמות את הרס תאי המח.
דובר הטכניון מבהיר כי ברזל הוא גורם חשוב במטבוליזם התא - הוא נוטל חלק בתהליך פירוק השומנים, הפחמימות והחלבונים ומספק אנרגיה לתאים. עקב חשיבותו של הברזל בתהליכים אלו, שומר הגוף, בהקפדה רבה, על רמת הברזל במוח ובאברים אחרים. אולם כשבקרה זו נפגמת, מצטבר עודף ברזל העשוי לגרום לתהליכים דמויי חלודה, הגוררים תהליכים מזיקים כגון יצירת רדיקלים חופשיים. רדיקלים אלו פוגעים במרכיבי התא, ומביאים ל"התאבדות תאית". תופעה זו, המתרחשת במקביל להרס מולקולות תאיות שתפקידן ללחום בתהליך זה, עשויה להסביר את עובדת מותם של תאי עצב בסביבה עתירת הברזל במוחם של חולי פרקינסון ואלצהיימר.
נמסר כי פרופסור מוסה יודעים והסטודנטית שלו לשעבר, ד"ר דורית בן שחר, היו הראשונים להציע השערה לפיה iron chelators עשויים למנוע "הרעלת ברזל". השערה זו אוששה בניסויים בחיות.
iron chelators הם מולקולות קטנות המצמידות מולקולות של ברזל זו לזו ומונעות מהן להשתתף בתגובות כימיות העשויות לפגוע בתאי עצב ובתאים אחרים. החוקרים גילו כי ה-iron chelator הספציפי בו השתמשו, Desferal, אכן גורם לאפקטים חיוביים בתאים ובחיות מודל, אך לשם כך הוא חייב להיות מוזרק למוח. בעקבות תוצאה חיובית זו, חיפשו החוקרים תרופה דומה שמסוגלת לחדור למוח במתן אורלי, וכך פותחה תרופת ה- VK-28. שתי התרופות האחרות, HLA-20 ו-M30, הן תרופות משופרות המשלבות את המרכיב הפעיל של .VK-28 הן מעלות את רמות הדופמין במוח ומסירות ברזל עודף, העשוי לגרום נזקים לתאי העצב המכילים את הדופמין. פרופסור יודעים מסביר כי "תרופות בעלות יותר מתפקיד אחד עשויות להיות יעילות יותר בשליטה ובטיפול במחלות ניווניות".
בטכניו מציינים שעבודתם של פרופסור יודעים ועמיתיו פורסמה בגיליון נובמבר של Nature Reviews in Neuroscience, בגיליון ינואר 2005 של Trends in Pharmacological Sciences ובנוסף, במספר חוברות מדעיות אשר פורסמו בשנה האחרונה.
כעת מנהלים החוקרים משא ומתן עם כמה חברות אמריקאיות, בריטיות וישראליות לפיתוח תרופות אלו באמצעות חברת Varinel.
פרופסור יודעים פיתח ביחד עם פרופסור ג'ון פינברג מהטכניון את הרסאג'ילין (Rasagiline), תרופה של חברת "טבע" המגבירה את רמות הדופמין - חומר שנמצא ברמות נמוכות במח של חולי פרקינסון ולדוסטיג'ילLadostigil) ), המעלה את רמות האצטילכולין בקרב חולי אלצהיימר. הרסאג'ילין של חברת "טבע" נמצא בהליכי אישור מתקדמים על ידי ה-FDA.
(ש)