דבריה של עו"ד רובינשטיין נאמרו במושב מיוחד שעסק בשיפוט נוער, במסגרת כנס באר שבע לשלום הילד באוניברסיטת בן גוריון.
כאשר נידון נער בפני בית המשפט המחוזי, מוכרז בית המשפט אוטומטית בתואר "בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לנוער", למעשה, זהו בית משפט לבגירים לכל דבר, כך טענה רובינשטיין. לשופטים אין הכשרה מיוחדת בשיפוט נוער והם מגלים אפילו לעיתים בורות בחוקי הנוער. התנהלות המשפט בבית משפט מחוזי שונה לחלוטין מהתנהלות המשפט בבית המשפט לנוער. ראוי שכל כתבי האישום בכל העבירות יוגשו וידונו בבית משפט אמיתי לנוער ויתקיימו בפני שופטי נוער מקצועיים שהוכשרו לכך, הוסיפה הסניגורית הציבורית הראשית.
גם נשיא בתי המשפט לנוער, השופט אברהם שיינפלד, אמר דברים דומים, בציינו כי קיימת מגמת שינוי לרעה בבתי המשפט המחוזיים בשבתם כבית משפט לנוער, והם נוקטים כיום, בגישה עונשית הרבה יותר מגישה שיקומית. בתי המשפט המחוזיים וגם הפרקליטות דורשים הרשעה בניגוד לצורך לקבוע דרכי טיפול שנועדו להוציא נוער עבריין ממעגל העבריינות. עוד הוסיף השופט שיינפלד, כי הזכות לשיקום היא זכות יסוד, וכי יש בני נוער רבים שאישיותם לא מגובשת והם מתנדנדים בין התנהגות נורמטיבית לבין מעגל העבריינות. קל מאד לדרדר אותם בגישה שיפוטית לא נכונה.
מן הראוי לציין, כי בסקר שערכה המועצה לשלום הילד בין אסירים קטינים בכלא אופק, בעקבות סדנא מיוחדת שהמועצה העבירה לאסירים קטינים ולסוהרים, ציינו רבים מהאסירים הקטינים כי הם חשים הבדל עצום בין הופעתם בבית משפט לנוער לבין הופעתם בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לנוער, בשעה שבבית המשפט לנוער הם חשים שמאזינים להם יותר, נותנים להם לבטא את עמדתם ומתחשבים בסיכויי השיקום שלהם ולא רק בענישתם.
כאשר נידון נער בפני בית המשפט המחוזי, מוכרז בית המשפט אוטומטית בתואר "בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לנוער", למעשה, זהו בית משפט לבגירים לכל דבר, כך טענה רובינשטיין. לשופטים אין הכשרה מיוחדת בשיפוט נוער והם מגלים אפילו לעיתים בורות בחוקי הנוער. התנהלות המשפט בבית משפט מחוזי שונה לחלוטין מהתנהלות המשפט בבית המשפט לנוער. ראוי שכל כתבי האישום בכל העבירות יוגשו וידונו בבית משפט אמיתי לנוער ויתקיימו בפני שופטי נוער מקצועיים שהוכשרו לכך, הוסיפה הסניגורית הציבורית הראשית.
גם נשיא בתי המשפט לנוער, השופט אברהם שיינפלד, אמר דברים דומים, בציינו כי קיימת מגמת שינוי לרעה בבתי המשפט המחוזיים בשבתם כבית משפט לנוער, והם נוקטים כיום, בגישה עונשית הרבה יותר מגישה שיקומית. בתי המשפט המחוזיים וגם הפרקליטות דורשים הרשעה בניגוד לצורך לקבוע דרכי טיפול שנועדו להוציא נוער עבריין ממעגל העבריינות. עוד הוסיף השופט שיינפלד, כי הזכות לשיקום היא זכות יסוד, וכי יש בני נוער רבים שאישיותם לא מגובשת והם מתנדנדים בין התנהגות נורמטיבית לבין מעגל העבריינות. קל מאד לדרדר אותם בגישה שיפוטית לא נכונה.
מן הראוי לציין, כי בסקר שערכה המועצה לשלום הילד בין אסירים קטינים בכלא אופק, בעקבות סדנא מיוחדת שהמועצה העבירה לאסירים קטינים ולסוהרים, ציינו רבים מהאסירים הקטינים כי הם חשים הבדל עצום בין הופעתם בבית משפט לנוער לבין הופעתם בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לנוער, בשעה שבבית המשפט לנוער הם חשים שמאזינים להם יותר, נותנים להם לבטא את עמדתם ומתחשבים בסיכויי השיקום שלהם ולא רק בענישתם.