במכון הישראלי לדמוקרטיה ערכו אמש (ג) כנס ראשון מסוגו שבו עסקו בתקשורת המקוונת. השתתפו בו בכירי האקדמיה בתחום וגם עורכי אתרי אינטרנט ועיתונאים במדיה זו. כתבתנו רותי אברהם שהשתתפה בכנס מוסרת כי אחד הנושאים שקיבל במה נרחבת הוא מוסד "הטוקבקים", תגובות הגולשים, הייחודי לעתונות זו.
איתן אבריאל עורכו של העתון הכלכלי "דה מרקר" רואה בתגובות גולשים אמצעי לשיפור תפקודם של העיתונאים. לדבריו רבות מתגובות הגולשים לכתבות באתר, "מתוחכמות ומקצועיות" והן מאלצות את העיתונאים להשקיע מאמץ כדי לבדוק את עצמם היטב.
יון פדר עורכו של אתר Ynet "נציג" האתרים "הממסדיים" בכנס, פרש מעט מקשייה של עתונות אינטרנט ובין היתר ציין כי מדובר בתקשורת "זורמת חיה ומיידית", אך ככזו, סובלת ממחסור בזמן נאות כדי לבצע תחקירים ולקבל תגובות כנדרש עפ"י כללי האתיקה. המהירות שבכתיבה באינטרנט מציבה לדבריו אתגר מיוחד גם בתחום ההגהה.
בהתייחסו למדיניות האתר בנוגע לסינון תגובות גולשים ציין פדר כי בתחילה לא נערך סינון אך לאחר שהתקבלה "הרבה ג'יפה", כלשונו, הורה לסנן ובעיקר "בכתבות העוסקות בנושאים ערביים. 80% מהטוקבקים (תגובות גולשים) עפים", אמר. בהתבקשו לפרט את הקריטריונים לסינון התגובות שמשמעותם רבה באשר לחופש הביטוי, אמר פדר כי מדובר אמנם "בנהלים פנימיים", אך תגובות התוקפות עיתונאי לא יאושרו ואלו התוקפות כתבה, יאושרו.
ההתייחסות לנושא תגובות גולשים, עמדה בין היתר ביסוד ההסתייגות שהביע ד"ר מיכאל בירנהק מאוניברסיטת חיפה, מהחלת כללי האתיקה על עתונות האינטרנט. לדבריו הכללים אינם מתייחסים לנושא תגובות גולשים ולנושאים נוספים עימם מתמודדת תקשורת ייחודית זו. הוא ציין כי הוא רואה חשיבות בהגנה גם על אתרים שאינם ב"מיינסטרים" ולפיכך חלשים יותר. אלו אינם מעונינים לעיתים במרות מועצת העתונות משום שיש להם ערכים שונים מערכיה, ותפיסה שונה לאופן שיש לעשות חדשות. לכללים יש בכל זאת חשיבות לדבריו, כתקנון מקצועי עיתונאי , וזאת עבור העיתונאים הזקוקים לדבריו "להרגיש חלק מפרופסיה".
ב"מוסד אינטרנטי" אחר, "הבלוגים", רואה ד"ר נועם למלשטרייך לטר מאוניברסיטת בן גוריון, את הגורם שאולי ישחרר את הציבור "מכבלי דנקנר ומוזס", כלשונו. הבלוגים לדבריו זוכים לתאוצה עולמית והם מייצגים לדידו את מיטב חופש הביטוי. עם בעיית האמינות מתמודדים לדעתו באמצעות ניסוח פרוטוקול התחייבות לאמינות, שעליו יחתמו בעלי בלוגים וכן, ייסוד קבוצות התייחסות ובקרה על תכני בלוגים.
פרופ' שמואל לייצמן וילציג מאוניברסיטת בר אילן "חוזה" למעשה את היעלמותה של עיתונות הנייר ואת התעצמותה של זו האינטרנטית. לדבריו התעצמות זו משקפת בין היתר את החתירה הכלל עולמית תחת סמכויות, שביטוייה הם פניה למידע רפואי באינטרנט, קבלת תמיכה בקבוצות תמיכה באינטרנט וצריכת חדשות במדיה זו. האינטרנט יהפוך בחזונו ל"ציר חיים" שניתן יהיה באמצעותו לנהל פונקציות רבות, כמו שירותי בנקאות, קניות וחינוך. לדבריו עתונות אינטרנט תורמת אפילו לאיכות הסביבה משום שהיא מפחיתה את הצורך בכריתת עצים עבור תעשיית הנייר.
במושב שעסק באתרי אינטרנט מגזריים: של דוברי רוסית וערבית, הציגה ד"ר נלי אליאס מאוניברסיטת בן גוריון, את תוצאות סקר שנערך בשנת 03 לפיו 41% ממשקי הבית של דוברי רוסית מחוברים לאינטרנט וכיום לדבריה הדבר עומד על למעלה מ 50%. היא הציגה בפני באי הכנס את האתרים הפופולריים בשפה הרוסית, בהם את אתר האינטרנט של ערוץ 7 ברוסית.
אליאס ציינה כי בשל הקושי למצוא אתרים פובליציסטייים ברוסית בעלי אוריינטציה שמאלנית, כדי להציגם בפני באי הכנס, הביאה "לשם איזון" את אתר האינטרנט בשפה הרוסית של מפלגת חד"ש.
איתן אבריאל עורכו של העתון הכלכלי "דה מרקר" רואה בתגובות גולשים אמצעי לשיפור תפקודם של העיתונאים. לדבריו רבות מתגובות הגולשים לכתבות באתר, "מתוחכמות ומקצועיות" והן מאלצות את העיתונאים להשקיע מאמץ כדי לבדוק את עצמם היטב.
יון פדר עורכו של אתר Ynet "נציג" האתרים "הממסדיים" בכנס, פרש מעט מקשייה של עתונות אינטרנט ובין היתר ציין כי מדובר בתקשורת "זורמת חיה ומיידית", אך ככזו, סובלת ממחסור בזמן נאות כדי לבצע תחקירים ולקבל תגובות כנדרש עפ"י כללי האתיקה. המהירות שבכתיבה באינטרנט מציבה לדבריו אתגר מיוחד גם בתחום ההגהה.
בהתייחסו למדיניות האתר בנוגע לסינון תגובות גולשים ציין פדר כי בתחילה לא נערך סינון אך לאחר שהתקבלה "הרבה ג'יפה", כלשונו, הורה לסנן ובעיקר "בכתבות העוסקות בנושאים ערביים. 80% מהטוקבקים (תגובות גולשים) עפים", אמר. בהתבקשו לפרט את הקריטריונים לסינון התגובות שמשמעותם רבה באשר לחופש הביטוי, אמר פדר כי מדובר אמנם "בנהלים פנימיים", אך תגובות התוקפות עיתונאי לא יאושרו ואלו התוקפות כתבה, יאושרו.
ההתייחסות לנושא תגובות גולשים, עמדה בין היתר ביסוד ההסתייגות שהביע ד"ר מיכאל בירנהק מאוניברסיטת חיפה, מהחלת כללי האתיקה על עתונות האינטרנט. לדבריו הכללים אינם מתייחסים לנושא תגובות גולשים ולנושאים נוספים עימם מתמודדת תקשורת ייחודית זו. הוא ציין כי הוא רואה חשיבות בהגנה גם על אתרים שאינם ב"מיינסטרים" ולפיכך חלשים יותר. אלו אינם מעונינים לעיתים במרות מועצת העתונות משום שיש להם ערכים שונים מערכיה, ותפיסה שונה לאופן שיש לעשות חדשות. לכללים יש בכל זאת חשיבות לדבריו, כתקנון מקצועי עיתונאי , וזאת עבור העיתונאים הזקוקים לדבריו "להרגיש חלק מפרופסיה".
ב"מוסד אינטרנטי" אחר, "הבלוגים", רואה ד"ר נועם למלשטרייך לטר מאוניברסיטת בן גוריון, את הגורם שאולי ישחרר את הציבור "מכבלי דנקנר ומוזס", כלשונו. הבלוגים לדבריו זוכים לתאוצה עולמית והם מייצגים לדידו את מיטב חופש הביטוי. עם בעיית האמינות מתמודדים לדעתו באמצעות ניסוח פרוטוקול התחייבות לאמינות, שעליו יחתמו בעלי בלוגים וכן, ייסוד קבוצות התייחסות ובקרה על תכני בלוגים.
פרופ' שמואל לייצמן וילציג מאוניברסיטת בר אילן "חוזה" למעשה את היעלמותה של עיתונות הנייר ואת התעצמותה של זו האינטרנטית. לדבריו התעצמות זו משקפת בין היתר את החתירה הכלל עולמית תחת סמכויות, שביטוייה הם פניה למידע רפואי באינטרנט, קבלת תמיכה בקבוצות תמיכה באינטרנט וצריכת חדשות במדיה זו. האינטרנט יהפוך בחזונו ל"ציר חיים" שניתן יהיה באמצעותו לנהל פונקציות רבות, כמו שירותי בנקאות, קניות וחינוך. לדבריו עתונות אינטרנט תורמת אפילו לאיכות הסביבה משום שהיא מפחיתה את הצורך בכריתת עצים עבור תעשיית הנייר.
במושב שעסק באתרי אינטרנט מגזריים: של דוברי רוסית וערבית, הציגה ד"ר נלי אליאס מאוניברסיטת בן גוריון, את תוצאות סקר שנערך בשנת 03 לפיו 41% ממשקי הבית של דוברי רוסית מחוברים לאינטרנט וכיום לדבריה הדבר עומד על למעלה מ 50%. היא הציגה בפני באי הכנס את האתרים הפופולריים בשפה הרוסית, בהם את אתר האינטרנט של ערוץ 7 ברוסית.
אליאס ציינה כי בשל הקושי למצוא אתרים פובליציסטייים ברוסית בעלי אוריינטציה שמאלנית, כדי להציגם בפני באי הכנס, הביאה "לשם איזון" את אתר האינטרנט בשפה הרוסית של מפלגת חד"ש.