כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי מדובר בהחלטת חריגה ותקדימית עפ"י הגדרת השופט דרורי, שכן אין המדובר ב"הסגרה קלאסית" של אדם שביצע עבירה בחו"ל וברח משם לישראל אלא באדם שהמעשים המיוחסים לו נעשו כולם בישראל, קיימת אפשרות להעמידו לדין בישראל והוא אזרח ותושב ישראלי.
בהחלטתו מציין השופט כי ההחלטה למעצר עד תום ההליכים נסמכת על החשש פן רוזנשטיין יימלט או שישבש מהלכי משפט, וזאת כאשר מדובר בפעילות עבריינית נרחבת, אשר בגינה צפוי הוא לעונש מאסר משמעותי בארה"ב. המעצר מוסיף השופט, מהווה למעשה מעין "משמורת" עבור המדינה שבה הוא ישפט, וכמוה כ"ערבות אישית", הדומה להתחייבות של יהודה לאביו יעקב, כאשר ביקש לקחת עמו את בנימין למצרים, "אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים". (בראשית פרק מג, פס' ט).
הגם שאינו דן בה, מתייחס דרורי גם לסוגיית ההסגרה עצמה, ומציין כי גם עפ"י המשפט העברי אפשר להצדיקה. הוא מביא דברי השופט אלון שמתייחס לדברי הרמב"ם במורה נבוכים לפיהם "איש הזדון והרשע אם ביקש חסותנו – אין נותנים לו מחסה, ואין מרחמים עליו, ואין פורקים מעליו חובה כלל. ואפילו ביקש חסות האדם הגדול והנעלה ביותר, והוא אמרו 'מעם מזבחי תיקחנו למות' (שמות כא יד). ..שאין ראוי לתת לו חסות ולא לרחם עליו, כי הרחמנות על הרשעים המשחיתים אכזריות על כל הבריות".
דרורי כותב עוד כי הרב קאפח מציין שכוונת הרמב"ם היתה להבליט את עמדת המשפט העברי המורה על הסגרה נגד הימלטות מן העונש, וזאת בניגוד לעמדתם של "הערבים לשבטיהם שמקודשת בעיניהם מתן החסות לכל מי שביקש חסותם, ואפילו מושחת משחית וחוטא, ולוחמים מוסרים את נפשם למענו".
בזמנו, מוסיף דרורי, כאשר הציג בכנסת סגן השר יורם ארידור את הצעת החוק לפיה אזרחים ישראליים ישפטו בישראל על עבירות שביצעו בחו"ל ולא יוסגרו, ציטט מהרמב"ם, ובעודו מקריא בכנסת מהרמב"ם "הופסק סגן השר ארידור על ידי חברת הכנסת שולמית אלוני, אשר בקריאת ביניים התקוממה ואמרה: 'איך אתה מדבר על אזרחים? אפשר לחשוב שהרמב"ם כתב את זה בשבוע שעבר'. על כך השיב סגן השר: 'כאשר קוראים את הרמב"ם אפשר לראות כאילו שהוא כתב את זה בשבוע שעבר.. אני אקרא את דברי הרמב"ם ואחר כך תראי שהם מתאימים... ואני מתפלא מאד שאת מפסיקה אותי דווקא כשאני מצטט את הרמב"ם אבל לא הפסקת אותי כאשר ציטטתי את ארצות אמריקה והגוש המזרחי".
השופט דרורי מוסיף נימוק להצדקת הסגרה אף הוא של השופט אלון: "במצבה של ישראל הלוחמת על קיומה ושלומה, זקוקה להסכמי הסגרה עם מדינות אחרות כדי שאלה יסגירו לה מחבלים ורוצחים שנמלטו לתחום שיפוטם...
הסגרה חשובה וחיונית היא למדינת ישראל, היא מגבירה את בטחונה ויכולת מלחמתה במחבלים והיא לא תתכן בלי התחייבות מצד ישראל להסגיר פושעים המבוקשים על ידי ארה"ב. שיקול זה של הגברת בטחונה של מדינת ישראל הוא שיקול הלכתי מובהק".
בהחלטתו מציין השופט כי ההחלטה למעצר עד תום ההליכים נסמכת על החשש פן רוזנשטיין יימלט או שישבש מהלכי משפט, וזאת כאשר מדובר בפעילות עבריינית נרחבת, אשר בגינה צפוי הוא לעונש מאסר משמעותי בארה"ב. המעצר מוסיף השופט, מהווה למעשה מעין "משמורת" עבור המדינה שבה הוא ישפט, וכמוה כ"ערבות אישית", הדומה להתחייבות של יהודה לאביו יעקב, כאשר ביקש לקחת עמו את בנימין למצרים, "אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים". (בראשית פרק מג, פס' ט).
הגם שאינו דן בה, מתייחס דרורי גם לסוגיית ההסגרה עצמה, ומציין כי גם עפ"י המשפט העברי אפשר להצדיקה. הוא מביא דברי השופט אלון שמתייחס לדברי הרמב"ם במורה נבוכים לפיהם "איש הזדון והרשע אם ביקש חסותנו – אין נותנים לו מחסה, ואין מרחמים עליו, ואין פורקים מעליו חובה כלל. ואפילו ביקש חסות האדם הגדול והנעלה ביותר, והוא אמרו 'מעם מזבחי תיקחנו למות' (שמות כא יד). ..שאין ראוי לתת לו חסות ולא לרחם עליו, כי הרחמנות על הרשעים המשחיתים אכזריות על כל הבריות".
דרורי כותב עוד כי הרב קאפח מציין שכוונת הרמב"ם היתה להבליט את עמדת המשפט העברי המורה על הסגרה נגד הימלטות מן העונש, וזאת בניגוד לעמדתם של "הערבים לשבטיהם שמקודשת בעיניהם מתן החסות לכל מי שביקש חסותם, ואפילו מושחת משחית וחוטא, ולוחמים מוסרים את נפשם למענו".
בזמנו, מוסיף דרורי, כאשר הציג בכנסת סגן השר יורם ארידור את הצעת החוק לפיה אזרחים ישראליים ישפטו בישראל על עבירות שביצעו בחו"ל ולא יוסגרו, ציטט מהרמב"ם, ובעודו מקריא בכנסת מהרמב"ם "הופסק סגן השר ארידור על ידי חברת הכנסת שולמית אלוני, אשר בקריאת ביניים התקוממה ואמרה: 'איך אתה מדבר על אזרחים? אפשר לחשוב שהרמב"ם כתב את זה בשבוע שעבר'. על כך השיב סגן השר: 'כאשר קוראים את הרמב"ם אפשר לראות כאילו שהוא כתב את זה בשבוע שעבר.. אני אקרא את דברי הרמב"ם ואחר כך תראי שהם מתאימים... ואני מתפלא מאד שאת מפסיקה אותי דווקא כשאני מצטט את הרמב"ם אבל לא הפסקת אותי כאשר ציטטתי את ארצות אמריקה והגוש המזרחי".
השופט דרורי מוסיף נימוק להצדקת הסגרה אף הוא של השופט אלון: "במצבה של ישראל הלוחמת על קיומה ושלומה, זקוקה להסכמי הסגרה עם מדינות אחרות כדי שאלה יסגירו לה מחבלים ורוצחים שנמלטו לתחום שיפוטם...
הסגרה חשובה וחיונית היא למדינת ישראל, היא מגבירה את בטחונה ויכולת מלחמתה במחבלים והיא לא תתכן בלי התחייבות מצד ישראל להסגיר פושעים המבוקשים על ידי ארה"ב. שיקול זה של הגברת בטחונה של מדינת ישראל הוא שיקול הלכתי מובהק".