תוך כדי הבעת הבנה לכאבם של נפגעי הטרור, דחה בג"ץ את עתירתם למנוע מהממשלה לשחרר אסירים.
השופטים כתבו בהחלטתם: "מודעים אנו לכאבם של העותרים אשר שכלו את יקירי נפשם. שחרור האסירים והעצורים ודאי אינו מקל עימם. עם זאת העתירה שלפנינו אינה מקימה עילה המצדיקה התערבותו של בית משפט זה".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי משל"ט מכון משפטי לחקר הטרור, וכן 21 בני משפחות נפגעי טרור, בקשו מבג"ץ לקבוע כי לממשלה אין סמכות להתחייב בהסכמים בינלאומיים בנושא שחרור אסירים ואינה מוסמכת לקבוע קריטריונים לשחרר אסירים. עוד בקשו שבג"ץ יקבע שההמלצה לשחרר אסירים אינה סבירה כי אינה מביאה בחשבון את "הנסיון המר שנרכש משחרור קודם של מחבלים". כמו כן כי פרסום שמם של האסירים המיועדים לשחרור, 48 שעות טרם שחרורם, מונע אפשרות להתנגד לשחרור אסיר זה או אחר.
כאמור בג"ץ דחה את בקשתם תוך שהוא קובע כי "גיבוש רשימת האסירים לא נעשה כלאחר יד וכי ביסודו עומדת בחינה של מכלול שיקולים ובכללם הסיכון הנשקף משחרורם".
השופטים קבעו עוד כי אינם נדרשים לסוגיית סמכותה של הממשלה לשחרר אסירים משום שהיא אינה משחררת אלא מגבשת קריטריונים ומרכיבה רשימה של 500 אסירים המיועדים לשחרור. מי שבפועל משחרר הם אלו שבסמכותם לעשות זאת: נשיא המדינה ומפקדי האזורים ביש"ע, ציינו השופטים.
הם הוסיפו כי אינם מתייחסים לטענה לפיה פרסום הרשימה, 48 שעות לפני שחרור המחבלים אינו זמן מספיק כדי להערך למנוע שחרור מחבל זה או אחר, וזאת משום שהדבר הוגדר כבר בזמנו על ידי בית המשפט כ"זמן סביר", "באשר הוא מבטא איזון ראוי בין האילוצים בהם פועלים המשיבים לבין האינטרס של העותרים לקבל מבעוד מועד את שמועת האסירים והעצורים המיועדים לשחרור".
השופטים ציינו בהחלטתם כי הם מסכימים עם קודמיהם ש"אכן אין בפרק זמן זה כדי למנוע מהעותרים את האפשרות לקבל את שמות האסירים ולפעול נגד שחרור אסיר זה או אחר".
השופטים כתבו בהחלטתם: "מודעים אנו לכאבם של העותרים אשר שכלו את יקירי נפשם. שחרור האסירים והעצורים ודאי אינו מקל עימם. עם זאת העתירה שלפנינו אינה מקימה עילה המצדיקה התערבותו של בית משפט זה".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי משל"ט מכון משפטי לחקר הטרור, וכן 21 בני משפחות נפגעי טרור, בקשו מבג"ץ לקבוע כי לממשלה אין סמכות להתחייב בהסכמים בינלאומיים בנושא שחרור אסירים ואינה מוסמכת לקבוע קריטריונים לשחרר אסירים. עוד בקשו שבג"ץ יקבע שההמלצה לשחרר אסירים אינה סבירה כי אינה מביאה בחשבון את "הנסיון המר שנרכש משחרור קודם של מחבלים". כמו כן כי פרסום שמם של האסירים המיועדים לשחרור, 48 שעות טרם שחרורם, מונע אפשרות להתנגד לשחרור אסיר זה או אחר.
כאמור בג"ץ דחה את בקשתם תוך שהוא קובע כי "גיבוש רשימת האסירים לא נעשה כלאחר יד וכי ביסודו עומדת בחינה של מכלול שיקולים ובכללם הסיכון הנשקף משחרורם".
השופטים קבעו עוד כי אינם נדרשים לסוגיית סמכותה של הממשלה לשחרר אסירים משום שהיא אינה משחררת אלא מגבשת קריטריונים ומרכיבה רשימה של 500 אסירים המיועדים לשחרור. מי שבפועל משחרר הם אלו שבסמכותם לעשות זאת: נשיא המדינה ומפקדי האזורים ביש"ע, ציינו השופטים.
הם הוסיפו כי אינם מתייחסים לטענה לפיה פרסום הרשימה, 48 שעות לפני שחרור המחבלים אינו זמן מספיק כדי להערך למנוע שחרור מחבל זה או אחר, וזאת משום שהדבר הוגדר כבר בזמנו על ידי בית המשפט כ"זמן סביר", "באשר הוא מבטא איזון ראוי בין האילוצים בהם פועלים המשיבים לבין האינטרס של העותרים לקבל מבעוד מועד את שמועת האסירים והעצורים המיועדים לשחרור".
השופטים ציינו בהחלטתם כי הם מסכימים עם קודמיהם ש"אכן אין בפרק זמן זה כדי למנוע מהעותרים את האפשרות לקבל את שמות האסירים ולפעול נגד שחרור אסיר זה או אחר".