השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון פנה לראש הממשלה על מנת שיביא לאישור הממשלה נוסח הצעת החלטה הקובעת כי עם פינוי רצועת עזה לא יהרסו בתי המתיישבים.
בפנייתו מציין השר שמחון כי מאז כניסתו לתפקיד השר לאיכות הסביבה קיים משרדו מספר דיונים בנושא והגיע למסקנה כי הריסת הבתים בישובים שונים תסב למדינת ישראל נזקים קשים במספר מישורים ביניהם: הסביבתי, הכלכלי והתדמיתי.
בהיבט הסביבתי מציין השר שמחון את הסיבות הבאות:
א. מדובר בלמעלה מ- 2,000 מבנים בנפח העלול להגיע לאחר הריסתם עד כדי 1.5 מיליון מ"ק של פסולת בניין.
ב. פסולת הבניין שתיווצר כתוצאה מהריסת המבנים עלולה להכיל בתוכה גם שאריות פסולת אסבסט, אשר ככל הנראה לא תופרד במקור בשל רצף האירועים של הפינוי. (האסבסט הינו חומר המוגדר כמסרטן ודאי, והנחשפים אליו אפילו בכמויות מיזעריות עלולים לחלות במחלות שונות כגון: סרטן הריאות, אסבסטוזיס ומזוטליומה).
ג. מדינת ישראל אינה ערוכה לקליטת פסולת הבניין וגם אם יוכשרו אתרים לקליטת הפסולת, הרי שצפוי שעד 2010 לא תמוחזר כל הפסולת האמורה. (כולל פסולת שנותרה מפינוי סיני)
ד. צפוי כי הריסת המבנים תהיה "לא סטרילית" ועם הריסתם תיהרסנה תשתיות נוספות, כגון: כבישים, תשתית תת קרקעית (שחלקה עשוי אסבסט צמנט) ועוד.
ה. כל פתרון אחר לטיפול בפסולת הבניין יהיה בעל השלכות סביבתיות חמורות.
ומהביט הכלכלי, טוען שמחון, כי סך כל האוכלוסייה בהתיישבות הישראלית ברצועת עזה הינה כ- 8,550 נפש (נתונים עדכניים לתאריך 31.12.04), המפוזרים ב 20 ישובים שונים.
בישובים אלו ישנם סה"כ 163 מבני ציבור בשטח כולל של 82,020 מ"ר, וכ- 2,000 יחידות דיור.
עלות משוערת להריסת המבנים הינה כ – 59 מיליון ₪, והעלות המשוערת להובלה והטמנת פסולת הבנין הינה כ – 21 מיליון ₪.
ובהיבט התדמיתי, מוסיף שמחון, הריסת המבנים תוביל עמה נזק תדמיתי אדיר בדמות "אדמה חרוכה" העלול לפגוע ואף לנטרל את ההשפעות הבינלאומיות החיוביות שיהיו כתוצאה מיישום תוכנית ההתנתקות.
בתגובה להודעת השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, כי אין להרוס את בתי המפונים בגוש קטיף מנימוקים של איכות סביבה אומר ח"כ אורי אריאל: "שמחון רגיש לעצים ולאבנים אך לא לבני האדם שיאולצו לעזוב את בתיהם ולמסור אותם, כפרס לטרור, לפלשתינים. דברי שמחון מזעזעים".
בפנייתו מציין השר שמחון כי מאז כניסתו לתפקיד השר לאיכות הסביבה קיים משרדו מספר דיונים בנושא והגיע למסקנה כי הריסת הבתים בישובים שונים תסב למדינת ישראל נזקים קשים במספר מישורים ביניהם: הסביבתי, הכלכלי והתדמיתי.
בהיבט הסביבתי מציין השר שמחון את הסיבות הבאות:
א. מדובר בלמעלה מ- 2,000 מבנים בנפח העלול להגיע לאחר הריסתם עד כדי 1.5 מיליון מ"ק של פסולת בניין.
ב. פסולת הבניין שתיווצר כתוצאה מהריסת המבנים עלולה להכיל בתוכה גם שאריות פסולת אסבסט, אשר ככל הנראה לא תופרד במקור בשל רצף האירועים של הפינוי. (האסבסט הינו חומר המוגדר כמסרטן ודאי, והנחשפים אליו אפילו בכמויות מיזעריות עלולים לחלות במחלות שונות כגון: סרטן הריאות, אסבסטוזיס ומזוטליומה).
ג. מדינת ישראל אינה ערוכה לקליטת פסולת הבניין וגם אם יוכשרו אתרים לקליטת הפסולת, הרי שצפוי שעד 2010 לא תמוחזר כל הפסולת האמורה. (כולל פסולת שנותרה מפינוי סיני)
ד. צפוי כי הריסת המבנים תהיה "לא סטרילית" ועם הריסתם תיהרסנה תשתיות נוספות, כגון: כבישים, תשתית תת קרקעית (שחלקה עשוי אסבסט צמנט) ועוד.
ה. כל פתרון אחר לטיפול בפסולת הבניין יהיה בעל השלכות סביבתיות חמורות.
ומהביט הכלכלי, טוען שמחון, כי סך כל האוכלוסייה בהתיישבות הישראלית ברצועת עזה הינה כ- 8,550 נפש (נתונים עדכניים לתאריך 31.12.04), המפוזרים ב 20 ישובים שונים.
בישובים אלו ישנם סה"כ 163 מבני ציבור בשטח כולל של 82,020 מ"ר, וכ- 2,000 יחידות דיור.
עלות משוערת להריסת המבנים הינה כ – 59 מיליון ₪, והעלות המשוערת להובלה והטמנת פסולת הבנין הינה כ – 21 מיליון ₪.
ובהיבט התדמיתי, מוסיף שמחון, הריסת המבנים תוביל עמה נזק תדמיתי אדיר בדמות "אדמה חרוכה" העלול לפגוע ואף לנטרל את ההשפעות הבינלאומיות החיוביות שיהיו כתוצאה מיישום תוכנית ההתנתקות.
בתגובה להודעת השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, כי אין להרוס את בתי המפונים בגוש קטיף מנימוקים של איכות סביבה אומר ח"כ אורי אריאל: "שמחון רגיש לעצים ולאבנים אך לא לבני האדם שיאולצו לעזוב את בתיהם ולמסור אותם, כפרס לטרור, לפלשתינים. דברי שמחון מזעזעים".