הועדה לזכויות הילד בכנסת קוראת למשרד החינוך להקים מרכזי אבחון בתוך המשרד כדי לספק אותם באון שוויוני וצודק לכל הילדים שזקוקים להם ללא צורך בתשלום גבוה של ההורים. כך החליטה הועדה לזכויות הילד בתום דיון שערכה בנושא: הכרת משרד החינוך באבחונים ללקויות למידה ובעיקר בהקלות לנערים חניכי פרוייקט היל"ה, פרוייקט עזר לבני נוער שנשרו מבית ספר.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי במהלך הדיון מסרה רות קפלן מעמותת לש"ם לסטודנטים דיסלקסיים כי אחוז לקויות הלמידה באוכלוסיה הכללית הוא בין 10%-15% אך באוניברסיטאות נמצאים רק 2%-3%, כלומר רוב לקויי הלמידה אינם מגיעים להשכלה גבוהה.
לדבריה במכינות הקדם אקדמיות 28% מהסטודנטים לקויי למידה והם זקוקים לכל עזרה אפשרית.
מנכ"לית משרד החינוך רונית תירוש אמרה כי קיימת "אינפלציה" באבחונים בעיקר "לשכבות המבוססות ובעלות מודעות המנצלות את האפשרות לקבלת הקלות". האבחונים לדבריה ניתנים בקלות רבה מידי על ידי מכוני אבחון ולכן הם מועברים למרכז הארצי לבחינות והערכה והוא בודק כל אבחון ואבחון. לדבריה לא ניתנות הקלות לתלמידים שהאבחון שלהם לא מאושר על ידי המרכז. היא ציינה כי לאחרונה הוקמו ועדות מחוזיות בהשתתפות צוותי בתי ספר שבוחנות כל תלמיד לגבי צרכיו המיוחדים לצורך הקלות. לאחר כניסת הוועדות לתפקידן נרשמה ירידה של 50% בפניות לקבלת הקלות.
ד"ר יצחק קדמן מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד אמר כי השינוי במדיניות ההכרה בהקלות פגעה בילדים שאינם צריכים להפגע בהם ילדי היל"ה. לדבריו האוכלוסיה המטופלת בהיל"ה אינה מן השכבה המבוססת עליה מדברת המנכ"לית, הזוכה בהקלות שלא לצורך, אלא מדובר באוכלוסיה חלשה שברובה נשרה מבית ספר בשל לקויות למידה.
מעיין מזיג ממועצת התלמידים הארצית אמרה כי היא רואה סביבה תלמידים שזוכים להקלות בשעה שאינם זקוקים להן "בשל העובדה שהוריהם יכולים לממן אבחונים". מנגד ישנם ילדים שזקוקים להקלות ובעלי מוטיבציה אדירה להצליח, ואינם מסוגלים להרשות לעצמם אבחונים.
"אצלנו נמצאים הילדים שבאמת נעזרים באבחונים ובהתאמות" אמרה חיה רשף מנהלת היל"ה, שציינה כי רק 8% מילדים אלו נשלחים לאבחונים וכי אין הצדקה לפגוע בילדי היל"ה אם אכן יש "אינפלציה" במתן אבחונים וניצול לרעה של השכבות המבוססות.
יו"ר הועדה ח"כ רן כהן אמר כי האסון הגדול ביותר הוא כאשר ילד רוצה ויש לו מוטיבציה ויכולת אלא שהוא צריך עזרה והוא נבלם על ידי המערכת. "מהדיון היום יש אכן תחושה שהתינוק נשפך עם המים. בוטלו האבחונים באופן גורף דווקא במקום שבו הילדים הכי זקוקים לעזרה. אסור למנוע מהילדים להגיע למיצוי היכולות שלהם בעזרת התאמות. הועדה קוראת למשרד החינוך לבדוק האם אין ילדים שנמנעו מהם הבחינות בשל אבחון לקוי. יש לזכור כי במקרים כאלה כל ילד מחמיצים הוא עולם ומלואו".
כאמור, בתום הדיון החליטה הועדה לקרוא למשרד החינוך להקים מרכזי אבחון בתוך המשרד כדי לספק אותם באופן שוויוני וצודק לכל הילדים שזקוקים להם, ללא צורך בתשלום גבוה של ההורים.
כמו כן הוחלט להוציא את האחריות על פרוייקט היל"ה מהאגף לחינוך מבוגרים. הועדה תפנה לשרת החינוך על מנת להעביר את האחריות על בחינות נערי היל"ה לאגף אחר מתאים יותר.
יצויין כי מדובר בפרוייקט המתקיים ב 120 רשויות מקומיות. הוא מופעל על ידי החברה למתנס"ים ובמסגרתו מועסקים 1400 מורים, ומטופלים 19,600 ילדים, מהם מגיעים כ 4600 להשכלה מלאה. כך מסר חיים להב מנהל האגף לקידום נוער.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי במהלך הדיון מסרה רות קפלן מעמותת לש"ם לסטודנטים דיסלקסיים כי אחוז לקויות הלמידה באוכלוסיה הכללית הוא בין 10%-15% אך באוניברסיטאות נמצאים רק 2%-3%, כלומר רוב לקויי הלמידה אינם מגיעים להשכלה גבוהה.
לדבריה במכינות הקדם אקדמיות 28% מהסטודנטים לקויי למידה והם זקוקים לכל עזרה אפשרית.
מנכ"לית משרד החינוך רונית תירוש אמרה כי קיימת "אינפלציה" באבחונים בעיקר "לשכבות המבוססות ובעלות מודעות המנצלות את האפשרות לקבלת הקלות". האבחונים לדבריה ניתנים בקלות רבה מידי על ידי מכוני אבחון ולכן הם מועברים למרכז הארצי לבחינות והערכה והוא בודק כל אבחון ואבחון. לדבריה לא ניתנות הקלות לתלמידים שהאבחון שלהם לא מאושר על ידי המרכז. היא ציינה כי לאחרונה הוקמו ועדות מחוזיות בהשתתפות צוותי בתי ספר שבוחנות כל תלמיד לגבי צרכיו המיוחדים לצורך הקלות. לאחר כניסת הוועדות לתפקידן נרשמה ירידה של 50% בפניות לקבלת הקלות.
ד"ר יצחק קדמן מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד אמר כי השינוי במדיניות ההכרה בהקלות פגעה בילדים שאינם צריכים להפגע בהם ילדי היל"ה. לדבריו האוכלוסיה המטופלת בהיל"ה אינה מן השכבה המבוססת עליה מדברת המנכ"לית, הזוכה בהקלות שלא לצורך, אלא מדובר באוכלוסיה חלשה שברובה נשרה מבית ספר בשל לקויות למידה.
מעיין מזיג ממועצת התלמידים הארצית אמרה כי היא רואה סביבה תלמידים שזוכים להקלות בשעה שאינם זקוקים להן "בשל העובדה שהוריהם יכולים לממן אבחונים". מנגד ישנם ילדים שזקוקים להקלות ובעלי מוטיבציה אדירה להצליח, ואינם מסוגלים להרשות לעצמם אבחונים.
"אצלנו נמצאים הילדים שבאמת נעזרים באבחונים ובהתאמות" אמרה חיה רשף מנהלת היל"ה, שציינה כי רק 8% מילדים אלו נשלחים לאבחונים וכי אין הצדקה לפגוע בילדי היל"ה אם אכן יש "אינפלציה" במתן אבחונים וניצול לרעה של השכבות המבוססות.
יו"ר הועדה ח"כ רן כהן אמר כי האסון הגדול ביותר הוא כאשר ילד רוצה ויש לו מוטיבציה ויכולת אלא שהוא צריך עזרה והוא נבלם על ידי המערכת. "מהדיון היום יש אכן תחושה שהתינוק נשפך עם המים. בוטלו האבחונים באופן גורף דווקא במקום שבו הילדים הכי זקוקים לעזרה. אסור למנוע מהילדים להגיע למיצוי היכולות שלהם בעזרת התאמות. הועדה קוראת למשרד החינוך לבדוק האם אין ילדים שנמנעו מהם הבחינות בשל אבחון לקוי. יש לזכור כי במקרים כאלה כל ילד מחמיצים הוא עולם ומלואו".
כאמור, בתום הדיון החליטה הועדה לקרוא למשרד החינוך להקים מרכזי אבחון בתוך המשרד כדי לספק אותם באופן שוויוני וצודק לכל הילדים שזקוקים להם, ללא צורך בתשלום גבוה של ההורים.
כמו כן הוחלט להוציא את האחריות על פרוייקט היל"ה מהאגף לחינוך מבוגרים. הועדה תפנה לשרת החינוך על מנת להעביר את האחריות על בחינות נערי היל"ה לאגף אחר מתאים יותר.
יצויין כי מדובר בפרוייקט המתקיים ב 120 רשויות מקומיות. הוא מופעל על ידי החברה למתנס"ים ובמסגרתו מועסקים 1400 מורים, ומטופלים 19,600 ילדים, מהם מגיעים כ 4600 להשכלה מלאה. כך מסר חיים להב מנהל האגף לקידום נוער.