כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי העדות תשמע במסגרת עתירה של "שורת הדין" בראשות עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, שבה נדרשה המדינה לפרט מהן הפעולות הננקטות למען הנעדרים.
הדרישה החריגה למתן עדות אישית ע"י נציג המוסד באה לאחר שהשופט עיין במסמך שהגיש פרקליט המדינה ושבו נכתב כי "נעשות פעולות". מדובר ב"זלזול", אמר השופט שהגדיר את המסמך "לאקוני וחסר פירוט", והורה לנציג המוסד לבוא אישית לדיון שייערך ב 17 במרץ ולפרט מהן הפעולות שננקטות.
כזכור 12 היהודים שנמלטו מאירן בשנים 94 - 97 בחסות הסוכנות היהודית, עשו דרכם בנתיב מילוט שהיה כרוך במעבר באזור שומם בין הגבול האירני והפקיסטני. הם היו אמורים לחבור לסוכנים ישראליים שהמתינו לנמלטים בצד הפקיסטני. הנמלטים מעולם לא הגיעו למקום המפגש.
מלבד שברי מידע על כך שחלקם נראה בבתי סוהר אירניים, מידע שהגיע לידי בני משפחותיהם מאסירים שהשתחררו, לא נמסר מידע מוסמך על גורלם. המשפחות סבורות כי יקיריהם כלואים בידי השלטונות האירניים המונעים מהם ליצור קשר.
שורת הדין מציינים כי בין 12 היהודים היו בני נוער כשהצעיר שבהם בן 15 . חלקם בעלי משפחות שהותירו נשים בעגינותן.
לדבריהם ההחלטה "לשבור שתיקה" התקבלה לאחר שבמשך שנים טענה המדינה כי נעשות "פעולות חשאיות" למען היהודים, אך בני המשפחות חושדים כי דבר לא נעשה ולכן פנו לבית המשפט כדי שיורה למדינה לפרט מה נעשה.
הדרישה החריגה למתן עדות אישית ע"י נציג המוסד באה לאחר שהשופט עיין במסמך שהגיש פרקליט המדינה ושבו נכתב כי "נעשות פעולות". מדובר ב"זלזול", אמר השופט שהגדיר את המסמך "לאקוני וחסר פירוט", והורה לנציג המוסד לבוא אישית לדיון שייערך ב 17 במרץ ולפרט מהן הפעולות שננקטות.
כזכור 12 היהודים שנמלטו מאירן בשנים 94 - 97 בחסות הסוכנות היהודית, עשו דרכם בנתיב מילוט שהיה כרוך במעבר באזור שומם בין הגבול האירני והפקיסטני. הם היו אמורים לחבור לסוכנים ישראליים שהמתינו לנמלטים בצד הפקיסטני. הנמלטים מעולם לא הגיעו למקום המפגש.
מלבד שברי מידע על כך שחלקם נראה בבתי סוהר אירניים, מידע שהגיע לידי בני משפחותיהם מאסירים שהשתחררו, לא נמסר מידע מוסמך על גורלם. המשפחות סבורות כי יקיריהם כלואים בידי השלטונות האירניים המונעים מהם ליצור קשר.
שורת הדין מציינים כי בין 12 היהודים היו בני נוער כשהצעיר שבהם בן 15 . חלקם בעלי משפחות שהותירו נשים בעגינותן.
לדבריהם ההחלטה "לשבור שתיקה" התקבלה לאחר שבמשך שנים טענה המדינה כי נעשות "פעולות חשאיות" למען היהודים, אך בני המשפחות חושדים כי דבר לא נעשה ולכן פנו לבית המשפט כדי שיורה למדינה לפרט מה נעשה.