לייבלר, מתייחס להנחיית המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן לפיה יש להעמיד לדין פלילי מתנחלים שיעשו שימוש בילדיהם כ'מגינים חיים' בהפגנות נגד תכנית העקירה של ראש הממשלה.
מרטין לותר קינג ב 1962 לקח עימו 6 אלפים ילדי בתי ספר להפגנה ו 900 ילדים נעצרו והלכו לבית סוהר, אך איש לא האשים אותו בעבירה על החוק משום ש'השתמש' בילדים", אומר לייבלר.
איש אינו שואל מה קורה לילדים השייכים לישוב ולארץ, שאותם עומדים לעקור, ואיזו טראומה יעברו אלא רק 'מה השימוש שעושים בהם', הוא אומר.
לייבלר מביע חשש כי המצב חמור ממה שהוא מוצג וכי למעשה עומדים להכניס לכלא אמהות היוצאת עם ילדיהן להפגנה שיכולה בתחילתה להיות שקטה ורגועה, ועלולה להפוך למשהו אחר ואז יטלו מהן את ילדיהן לאומנה בתואנה שהן 'מזניחות אותם'.
היה נסיון כזה לפעול בשנת 95 . הוא סיפר כי הוזמן להשתתף בזמנו בדיון שנערך בנושא ו"לשמחתי פקידי הסעד ירדו מהנושא. היום אני רואה שיש כוונה לפעול כך שוב ואותי זה מזעזע, משום שהילדים יסבלו עוד יותר כתוצאה מהפעילות המשטרתית כלפי האמהות.
אני סבור שהורים יכולים לעשות מה שנראה להם לפי מצפונם ואל לו לחוק להתערב בהחלטה של הורים שבעיני לגיטימית. יתירה מכך, בהליכה להפגנה יש אמירה פסיכולוגית חינוכית, של חינוך ילדים לאהבת הארץ ומהגיל הרך 'וזה גם מוכיח את עצמו'".
הטראומה עבור ילדים כתוצאה מעקירתם מהבית שלהם גדולה יותר מאשר לקיחתם להפגנה, מציין לייבלר.
לדבריו, עד עתה אין יודעים מהן התוצאות לטווח ארוך של עקירת ישובי סיני, אך היו לה תופעות פסיכולוגיות ארוכות טווח. "אנחנו לא יודעים למשל כמה התאבדויות שאירעו כתוצאה מאותה עקירה".
העובדה שיש משפחה מדוגית שהצהירה כי אם ייעקרו ירדו מהארץ יש בה כדי להעיד על השפעות לטווח ארוך על הילדים.
לייבלר אומר כי "אין בעולם אח ורע לעומד להתרחש כאן, שממשלה מוציאה עם הצבא בכוח אנשים מבתיהם, ואיננו יודעים מה ההשפעות של הדבר אך הן בודאי יותר חמורות מאשר השפעות הבאת ילד להפגנה עם אמו. זה ציני וצבוע להטיל את האשמה על ההורים, אני מקווה שיתעשתו ולא יעשו דבר כזה".
מרטין לותר קינג ב 1962 לקח עימו 6 אלפים ילדי בתי ספר להפגנה ו 900 ילדים נעצרו והלכו לבית סוהר, אך איש לא האשים אותו בעבירה על החוק משום ש'השתמש' בילדים", אומר לייבלר.
איש אינו שואל מה קורה לילדים השייכים לישוב ולארץ, שאותם עומדים לעקור, ואיזו טראומה יעברו אלא רק 'מה השימוש שעושים בהם', הוא אומר.
לייבלר מביע חשש כי המצב חמור ממה שהוא מוצג וכי למעשה עומדים להכניס לכלא אמהות היוצאת עם ילדיהן להפגנה שיכולה בתחילתה להיות שקטה ורגועה, ועלולה להפוך למשהו אחר ואז יטלו מהן את ילדיהן לאומנה בתואנה שהן 'מזניחות אותם'.
היה נסיון כזה לפעול בשנת 95 . הוא סיפר כי הוזמן להשתתף בזמנו בדיון שנערך בנושא ו"לשמחתי פקידי הסעד ירדו מהנושא. היום אני רואה שיש כוונה לפעול כך שוב ואותי זה מזעזע, משום שהילדים יסבלו עוד יותר כתוצאה מהפעילות המשטרתית כלפי האמהות.
אני סבור שהורים יכולים לעשות מה שנראה להם לפי מצפונם ואל לו לחוק להתערב בהחלטה של הורים שבעיני לגיטימית. יתירה מכך, בהליכה להפגנה יש אמירה פסיכולוגית חינוכית, של חינוך ילדים לאהבת הארץ ומהגיל הרך 'וזה גם מוכיח את עצמו'".
הטראומה עבור ילדים כתוצאה מעקירתם מהבית שלהם גדולה יותר מאשר לקיחתם להפגנה, מציין לייבלר.
לדבריו, עד עתה אין יודעים מהן התוצאות לטווח ארוך של עקירת ישובי סיני, אך היו לה תופעות פסיכולוגיות ארוכות טווח. "אנחנו לא יודעים למשל כמה התאבדויות שאירעו כתוצאה מאותה עקירה".
העובדה שיש משפחה מדוגית שהצהירה כי אם ייעקרו ירדו מהארץ יש בה כדי להעיד על השפעות לטווח ארוך על הילדים.
לייבלר אומר כי "אין בעולם אח ורע לעומד להתרחש כאן, שממשלה מוציאה עם הצבא בכוח אנשים מבתיהם, ואיננו יודעים מה ההשפעות של הדבר אך הן בודאי יותר חמורות מאשר השפעות הבאת ילד להפגנה עם אמו. זה ציני וצבוע להטיל את האשמה על ההורים, אני מקווה שיתעשתו ולא יעשו דבר כזה".