שר האוצר, ח"כ בנימין נתניהו, היה אורח המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי, באירוע פתיחת סמסטר ב' של הקורס "כלכלת השוק ומבקריה", שניתן על-ידי המרכז באוניברסיטה העברית.
בהרצאה שכותרתה "עתידה הכלכלי של מדינת ישראל", אמר נתניהו כי בתוך 10-12 שנים ישראל עשויה להיות אחת מ-10 המדינות העשירות בעולם מבחינת ההכנסה לנפש. בהקשר זה הוא ציין כי כמחצית מהמדינות העשירות בעולם הן קטנות, ויש בהן פחות מ-5 מיליון תושבים.
החינוך לבדו אינו מבטיח צמיחה
לדברי נתניהו, השקעה בחינוך היא אמנם תנאי הכרחי לצמיחת המשק אך היא אינה תנאי מספיק: "רק השילוב בין השקעה בחינוך לבין כלכלת שוק הוא המפתח לצמיחה". כדוגמה לכך נתן נתניהו את בולגריה וברית המועצות לשעבר, שם ההשקעה בחינוך גדולה מאוד ולמרות זאת הכלכלה שם כושלת. הסיבה: אין שם כלכלת שוק תחרותית.
"מוצרים עתירי ידע הם אמנם בסיס אדיר לעושר, אבל זה, כשלעצמו, אינו מספיק. התנאי הראשון לשגשוג כלכלי, שיגיע לכל שכבות האוכלוסייה, הוא דרגות החופש בכלכלה או במילים אחרות: מידת התחרותיות של הכלכלה (באיזו מידה ניתן להתחרות על ייצור ושיווק של מוצרים ושירותים)", אמר נתניהו.
לדבריו, חברת הייעוץ הבינלאומית, מקינזי, בדקה 17 כלכלות במשך 12 שנה והגיעה למסקנה שהגורם החשוב ביותר הוא מידת התחרותיות בתוך המדינה. "כשיש תחרות חופשית – הכלכלה צומחת, אבל כשיש גילדות – לא תיתכן צמיחה ושגשוג".
כדוגמה ליתרונותיה הברורים של התחרות החופשית ציין נתניהו את שוק הסלולר הישראלי: עד שנת 1994 היה בשוק זה מונופול של פלאפון, שהיא חברה בת של בזק. באותה התקופה היו:
• 300 אלף מכשירי סלולר בלבד.
• 11 אלף עובדים בבזק.
• 5.5 מיליון אזרחים במדינה.
בזק התנגדה נחרצות לפתיחת שוק הסלולר לתחרות מחשש שזה "יפגע בעובדים".
ואולם, לאחר ששוק הסלולר נפתח לתחרות יש כיום 6.9 מיליון מכשירי סלולר, יותר ממספר האזרחים במדינת ישראל. כיום ישראל מדורגת במקום השני בעולם בחדירה של מכשירים סלולאריים, ובמקום ראשון בעולם בשימוש במכשירים אלו. מחירי המכשירים והשירותים הסלולאריים צנחו משמעותית. "עד לפני כעשר שנים מכשיר סלולארי היה סמל סטאטוס, למיוחסים בלבד. ואולם, התחרות הביאה לכך שכיום לכל ילד באופקים יש מכשיר סלולארי", הדגיש נתניהו.
מה קרה לאחר פתיחת השוק לתחרות? מספר העובדים בפלאפון ירד מ-11 אלף ל-7,000 אלף בלבד, אבל הוקמו חברות נוספות (סלקום, פרטנר וגם מירס קיבלה רישיון להפעלת שירותים סלולאריים) וסך מספר העובדים בענף כולו עלה משמעותית ל-35 אלף.
"אם מחפשים צדק חברתי אמיתי – כיום ניתן לראות שלכל ילד בישראל יש מכשיר סלולארי: לילד אתיופי או רוסי, לילד מאופקים או מדרום ת"א. זוהי תוצאה ישירה של התחרות בענף, שמאפשרת מוצרים זמינים וזולים במחיר השווה לכל נפש", אמר נתניהו. לדבריו, המונופולים בישראל יוצרים אי-צדק חברתי, וזאת, כביכול "בשם העובדים". "אין כל סתירה בין כלכלה חופשית לחברה צודקת", הוא הדגיש.
מלכודת משולש העוני
לדברי נתניהו, מדינת ישראל נשאבה ל"מלכודת העוני". מדובר במשולש בעל 3 קודקודים:
• מיסים גבוהים
• מונופולים
• קצבאות מנופחות
המדינה ואזרחיה משלמים הון עתק על המונופולים. הסיבה: היעדר התחרותיות במשק גורמת לכך שמחירי המוצרים והשירותים לציבור הם יקרים. המחירים היקרים מורידים את רמת החיים, וגורמים למצב בו יותר ויותר משפחות אינן מסוגלות 'לגמור את החודש', ונזקקות לקצבאות. כדי לממן זאת, נאלצת הממשלה להעלות את המיסים. לדברי נתניהו, זהו משולש העוני שלו 3 קודקודים: מונופולים-מיסים-קצבאות.
לגבי מדיניות הקצבאות מדגיש נתניהו כי במדינת ישראל כל אזרח מקבל קצבאות (מהמוסד לביטוח הלאומי). "ואולם, במדינה מתוקנת, קצבאות אמורות להינתן רק לאוכלוסיות שזקוקות לכך באמת, כמו קשישים ונכים".
לדבריו, בשנים 1992 עד 2003 אוכלוסיית מדינת ישראל גדלה בכשליש (בשל העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים), ואילו מספר מקבלי הקצבאות גדל בכ-600%!!. "מספר מקבלי הקצבאות זינק פי 20 מקצב גידול האוכלוסייה. זהו מצב אבסורדי שאין לו אח ורע בעולם.
"מכיוון שמדיניות הקצבאות הייתה חסרת אבחנה, כלומר: לא הבחינה בין האוכלוסיות השונות, נוצר מצב בו צומצמו הקצבאות לנזקקים האמיתיים. בנוסף לכך, כדי לממן את הקצבאות נאלצה הממשלה להעלות את המיסים", אמר נתניהו.
לדברי נתניהו, המס השולי בישראל הוא גבוה מאוד, ומגיע ל-65%. מס החברות גם הוא גבוה מאוד, ומגיע לכ-40%. "בכלכלה הגלובאלית, ליזמים ולמפעלים יש אפשרות לחפש מקומות בהם נטל המס קטן באופן משמעותי", אומר נתניהו.
"לאנשי עסקים יש מטרה אחת – להרוויח כסף, את המטרה הזו לא ניתן להשיג במדינה שגובה מס אסטרונומי. גם עולים-יזמים ואנשי עסקים שעלו מרוסיה מתפתים לחזור לעשות עסקים בארץ מוצאם, שם עומד שיעור המס על 12% בלבד!"
בסינגפור ובמדינות מזרח אירופה המיסים הם נמוכים, ולכן יזמים ישראלים רבים "פוזלים" לשם – במקום להשקיע בישראל. כשהיזמים בורחים מהארץ נסגרים עסקים, גוברת האבטלה וישראלים נוספים נכנסים למעגל הקצבאות.
ישראל הייתה כפסע מקריסה נוסח ארגנטינה
מדיניות כזו מובילה, בסופו של דבר, לפשיטת רגל של המדינה. "לפני כשנתיים, עם כניסתי לתפקיד שר האוצר, מדינת ישראל הייתה על סף קריסה פיננסית. היינו כפסע מארגנטינה – מצב בו הממשלה לא הייתה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה. הגענו למרחק של שישה שבועות מקריסה פיננסית", אמר נתניהו.
נתניהו הוסיף, כי "האבסורד הוא שבישראל מלכודת העוני נוצרה בשם הצדק החברתי.... בשם האוכלוסיות החלשות והעובדים ה'מסכנים'. לעומת זאת, אני אומר שאין כל סתירה בין כלכלת שוק לצדק חברתי אמיתי. נהפוך הוא: יש זהות מוחלטת ביניהם. מדיניות הכלכלה החופשית היא נכונה מבחינה כלכלית, וצודקת מבחינה חברתית".
העוני בישראל מתרכז באוכלוסיות שהורגלו לקצבאות, כמו החרדים והערבים. "שימו לב לכך שמדד ג'יני (המודד את אי-השיוויון בחלוקת ההכנסות במשק) עלה במקביל לגידול בקצבאות. רבים נוטים לומר שמדד ג'יני עלה חרף הגידול בקצבאות. אבל אני אומר שאי השוויון במשק עלה בגלל, ולא חרף הגידול בקצבאות! מדיניות הקצבאות היא זו שהגדילה את העוני ואי-השוויון בחלוקת ההכנסות במשק" אמר שר האוצר.
המדיניות הסמי-סוציאליסטית שהייתה בישראל במשך שנים ארוכות הביאה לכך שישראל מדשדשת באותה הרמה של הכנסה לנפש במשך שנים רבות. מדינות כמו אירלנד, סינגפור וקפריסין "עקפו אותנו" ברמת ההכנסה לנפש. זאת, מכיוון שהן השכילו לצאת ממשולש העוני בו אנו עדיין מצויים (מיסים גבוהים, קצבאות מנופחות ומונופולים חזקים).
קחו לדוגמה את אירלנד: אירלנד הייתה מדינה ענייה, בה לפני 300 שנה מתו מיליון איש מרעב. במשך מאות שנים היא נחשבה למדינה שמהגרים ממנה (בעיקר לארה"ב). ואולם, בשנים האחרונות אירלנד הצליחה לשבור את משולש העוני הזה, וכלכלתה צומחת בקצב מהיר יותר מכלכלת בריטניה. באירלנד התוצאות הכלכליות היו אדירות, ולכן גם התוצאות החברתיות הן אדירות. לכן, כיום מהגרים אליה בחזרה המוני אנשים שנולדו בה וצאצאיהם.
דוגמה נוספת היא מה שקרה לאחרונה בהודו ובסין. שם היו כלכלות ריכוזיות, מונופוליסטיות, עם שיעורי מס גבוהים ורמה גבוהה של בירוקרטיה. המעבר לכלכלת שוק הביא לצמיחה פנומנאלית בשתי הכלכלות האלו וליציאה ממעגל העוני. רק מדיניות של כלכלה חופשית, הפחתת מיסים ועידוד היציאה לעבודה - תוציא אנשים ממעגל העוני.
מעבר מקצבאות לעבודה
"מבדיקה שעשינו עולה כי העוני קיים בעיקר במשפחות בהן לא יוצאים לעבודה. במשפחות בהן אין מפרנסים – שיעור העוני הוא 70%. במדינות בהן יש מפרנס אחד – שיעור העוני צונח ל-20% ואילו במשפחות בהן יש שני מפרנסים שיעור העוני צונח ל-3% בלבד!"
"3 האחוזים האלו, של משפחות עניות בעלות שני מפרנסים, מסתכמים בכמה אלפי אזרחים בלבד. את המשפחות האלו אוהבים להציג בכלי התקשורת כמשפחות עובדות שלא מצליחות להתקיים בכבוד, וזו אחת הסיבות בגללן יש התנגדות כה רחבה למדיניות הכלכלית שאנו מובילים."
"אנו מעודדים יציאה לכל סוג של עבודה. בעיני כל עבודה מכבדת את בעליה. הרמב"ם דירג את גמילות החסדים לפי 3 רמות: הדרגה הנמוכה ביותר היא מתן נדבות (או במילים אחרות: קצבאות). אחריה הוא מדרג את מתן ההלוואות. ואולם, דרגת החסד הגבוהה ביותר מבחינת הרמב"ם היא לאפשר לאדם פרנסה בכבוד."
"אנו קיצצנו את הקצבאות – במקום להגדילן בצורה חסרת אבחנה. זאת, על מנת שלא להגיע למלכודת עוני פרמננטית. בתוך שנה עד שנתיים אנו מתכוונים להחזיר את הקצבאות רק לנזקקים האמיתיים – ולא לנזקקים המדומים."
שבירת המונופולים
בעניין שבירת המונופולים הזכיר נתניהו את הרפורמה בנמלים, שנחתמה בשבוע שעבר. "אנו פותחים את המונופולים לתחרות באופן שיטתי. הרפורמה הבאה שעל הפרק היא בשוק ההון: אנו מתכוונים לפתוח את ענף הבנקאות לתחרות. בגלל הדואופול שקיים כיום (לאומי ופועלים שולטים על כ- 60% מהשוק) אנו משלימים ריבית גבוהה מאוד על האוברדראפט (משיכת היתר) – אולם מקבלים ריבית נמוכה מאוד על הפקדונות שלנו בבנקים. בארה"ב, בה הענף פתוח לתחרות, הריבית על הפקדונות היא יפה מאוד", אמר נתניהו.
אזרחי ישראל משלמים הון עתק עבור השירותים המונופוליסטיים, ומי שנפגע מכך הכי קשה הן דווקא השכבות החלשות. האוכלוסיות האמידות נפגעות מכך פחות מכיוון שמסוגלות לספוג את זה ביתר קלות.
הפחתת שיעורי המס
מנוע הצמיחה החשוב ביותר הוא הפחתת שיעורי המס. מדיניות זו מדרבנת אנשים לצאת לעבודה – ועל-ידי כך לצאת ממעגל הקצבאות. כמו כן, הפחתת מיסים מעודדת השקעות חדשות ויצירת מקומות עבודה. ואולם, על מנת שתוכל הממשלה להפחית את נטל המס (צעד שמביא להפחתת הכנסות המדינה) – עליה לצמצם את הוצאותיה, על מנת שלא להעמיק את הגירעון בתקציב. בהקשר זה חשוב לי להדגיש כי לא החלטנו לצמצם את הוצאות הממשלה – אלא להגביל את הגידול בהוצאות הממשלה ל-1% בשנה.
מכיוון ששיעור המס בישראל היה גבוה מאוד, והגיע לשיעור דרקוני של 65% מההכנסה, לא היה תמריץ לאזרחים לצאת לעבוד. בקרוב נגיע לשיעור מס של 49%, שזה עדיין גבוה מאוד. במצב בו אנו נמצאים כיום, ככל שנפחית את שיעורי המס – יותר אזרחים יצאו לעבודה – ובסופו של דבר נגדיל את התקבולים ממיסים. שיעור המיסוי האופטימלי הוא כשליש מההכנסה. בשיעור מס כזה נצליח למקסם את התקבולים ממיסים.
חשיבותו של הסקטור הפרטי
בכל הכלכלות בעולם קיימת תופעה לפיה הסקטור הציבורי, המנופח, יושב על כתפי הסקטור הפרטי. אצלנו הסקטור הציבורי הגיע כמעט ל-60% מסך הפעילות במשק, והסקטור הפרטי היווה 40% מהפעילות בלבד. הצלחנו להגיע למצב בו משקלו של הסקטור הפרטי גדל, וכיום הוא זהה כמעט למשקלו של הסקטור הציבורי (50%-50% בקירוב).
כלכלות צומחות כמו אירלנד, סינגפור ואוסטרליה הצליחו לצמצם מאוד את משקלו של הסקטור הציבורי על חשבון הסקטור הפרטי. ואולם, לא זכור לי שהיתה אי פעם בעולם תזוזה חדה כמו שהיתה אצלנו, בפרק זמן כה קצר.
פיתוחו של הסקטור הפרטי ועידוד התחרותיות במשק – חיוניים ליציאה מן העוני. הסקטור הפרטי חשוב פעמיים: ראשית: ביצירת מקומות עבודה חדשים. שנית: ביצירת תחרות במשק, שתשפר את השירותים לציבור ותוזיל את עלותם. קיימות הרבה פונקציות אותן ניתן להעביר מהסקטור הציבורי לסקטור הפרטי.
נתניהו נתן דוגמה לחשיבות ההפרטה ועידוד התחרותיות במשק: "בעבר היו 9 מעונות נכים בבעלות הממשלה. לאחר שהפרטנו שניים מהם – עלות השירותים שם ירדה לכמחצית, ואילו השירות השתפר לפחות כפליים. לאור ההצלחה הרבה, בכוונתנו להפריט את יתר מעונות הנכים", דברי נתניהו.
דירוג האשראי משתפר
נתניהו התייחס לנתוני הצמיחה ב-4 השנים האחרונות. לדבריו, בשנים 2001-2002 שיעור הצמיחה היה שלילי. ב-2003 (השנה בה יצאה לדרך המדיניות הכלכלית החדשה) צמח המשק ב-1.1% ואילו ב-2004 צמח המשק ב-4.3%. "הצמיחה הביאה עד כה לתוספת של 100 אלף מקומות עבודה, וכך ישראלים רבים יצאו ממעגל העוני", אמר נתניהו, והדגיש כי כל סוכנויות הדירוג הבינלאומיות (פיץ', S&P ומודי'ס) העלו את דירוג האשראי של מדינת ישראל.
לשחזר את לאס-וגס באילת
נתניהו התייחס לתוכניותיו לקידום התיירות במדינה. "אנו מתכננים טיפול נפרד בבעיית התיירות בצפון הארץ ובדרומה. על מנת למנף את התיירות בדרום יש להקים בתי קזינו באילת ובמצפה רמון. בתי הקזינו ימשכו לאזור מקומות בילוי אחרים כמו מסעדות, תיאטראות ומרכזי קניות – מה שייצר מקומות עבודה חדשים באזור.
"אנו מתכננים לשחזר את לאס וגס באילת ולסלול מסילת רכבת שתחבר את אילת לאזור המרכז. מזג האוויר באילת נוח ודומה לזה שבלאס וגס. באילת יש חופי ים יפים, מה שאין בווגס. המילה 'קזינו' נשמעת כמו עיר חטאים, אבל חשוב לציין שבלאס וגס 83% מההכנסות מגיעות מ'תיירות משפחתית' ורק 17% מההכנסות מגיעות מהימורים. הקזינו שם מפוקח על-ידי מערכת משפטית חזקה מאוד, ואת זה בכוונתנו ליישם גם בארץ".
לגבי התיירות בצפון הארץ יש לנתניהו חזון אחר: "בצפון יש לנו את הכינרת, שהיא נכס תיירותי בקנה מידה עולמי. בארצות הברית ובסקנדינביה קיימת תופעה מתרחבת של נוצרים אוונגליסטים, אוהבי ישראל, המבקשים לראות את ארץ התנ"ך. אוכלוסייה זו, הנאמדת בכמאה מיליון איש, מחשיבה את הכינרת כמקום קדוש, מכיוון שחלק ניכר מפעיליותיו של ישו היו סביב הכינרת.
בארה"ב החלה להתפתח תעשייה גדולה של "כמרים טלוויזיוניים". כמרים אלו משתמשים בטלוויזיה על מנת להפיץ את משנתם הדתית, ומארגנים, בין היתר, טיולים למקומות הקדושים לנצרות. יש לנו כוונה להקצות להם שטח של מאות דונמים בגליל ובאזור הכינרת, שאותו הם ינצלו לשימוש התיירים – הם לפי הבנתם ולא אנחנו בעבורם", הדגיש נתניהו.
במקביל, אנו מתכננים להרחיב את שדה התעופה מחניים (הנמצא למרגלות ראש פינה), ולהפעיל משם טיסות שכר לכל רחבי העולם. כך - בקלות נוכל להביא מאות אלפי תיירים בשנה לטבריה, חמת גדר ובית שאן. בבית שאן אנו מתכננים לשחזר את חומות העיר העתיקה, על מנת להעמיק את הצביון ההיסטורי של העיר.
שבירת המונופול של מנהל מקרקעי ישראל
לדברי נתניהו, המונופול הגרוע ביותר שקיים היום במשק הוא מנהל מקרקעי ישראל. המינהל הוקם על בסיס תפישה ציונית, לפיה המדינה תגן על קרקעות הלאום. ואולם, המטרות הציוניות שלשמן הוקם המינהל לא הושגו, אלא השיגו את התוצאה ההפוכה.
בארה"ב רק 30% מהקרקעות הן בידי המדינה. באירופה – 40% מהקרקעות, ואילו בישראל – המינהל מחזיק בכ-93% מהקרקעות ורק 7% מהקרקע במדינה היא פרטית. בשל המחסור החמור בקרקע זמינה – נוצר מצב בו מחירי הנדל"ן באזור המרכז קפצו לשמיים, והגיעו לרמת המחירים שקיימת בהונג-קונג.
מכיוון שיש מחסור בקרקעות זמינות באזור המרכז – נוצר מצב בו אזרחים רבים שומרי חוק נדחקו לעיירות ספר כמו דימונה, ואלו שאינם שומרי חוק חוטאים בבנייה בלתי חוקית. ברגע שיישבר המונופול של המינהל – יהיו קרקעות זמינות בשפע. "ייקח לנו כמה שנים לשבור את המונופול הזה, ולשחרר את הקרקעות שבבעלות המדינה", אמר נתניהו, וזרק פצצה לחלל האוויר: "בעתיד נשקול לחלק קרקעות ליוצאי צבא – במקום לתת להם מענקי שחרור. זאת, בדומה למה שהיה קיים בעבר באימפריה הרומית".
בעיה נוספת היא שמונופול הנדל"ן מקשה על פיתוח העסקים במדינה: "70% מהיזמים הפרטיים בארה"ב ממשכנים את הדירות שלהם, ומשתמשים בזה כבטחונות לצורך קבלת אשראי הנדרש לפיתוח העסק. בישראל זה עדיין לא קיים, אולם כבר בשנה הקרובה אנו מתכוונים להעביר מאות אלפי דירות מהמינהל לאזרחי ישראל", דברי נתניהו.
שכר לימוד דיפרנציאלי באוניברסיטאות
לשאלת אחד הסטודנטים, האם בכוונת האוצר להפריט גם את האוניברסיטאות, השיב נתניהו: "אני לא תומך בהפרטה של האוניברסיטאות הקיימות – אולם אני בעד יצירת תחרות בתחום ההשכלה הגבוהה, על ידי מתן קרדיטציה לאוניברסיטאות נוספות. יש חשיבות לאפשר השכלה גבוהה לכל מי שיכול ומסוגל.
"שכר הלימוד באוניברסיטאות אינו מתומחר בצורה נכונה: שכר הלימוד זהה לכל הסטודנטים ולכן נוצר מצב בו סטודנטים הלומדים בפקולטות מסוימות מסבסדים סטודנטים הלומדים בפקולטות אחרות. כך למשל: הסטודנטים למדעי החברה והרוח מסבסדים את הסטודנטים לרפואה, שעלות לימודיהם גבוהה יותר, אולם הם משלמים שכר לימוד זהה.
"אני הולך לומר כאן משהו לא פופולארי: אני בעד שכר לימוד דיפרנציאלי, באופן בו לכל פקולטה ייקבע שכר לימוד שונה, בהתאם לעלות שלה למדינה. אני, למשל, נזקקתי לקבלת הלוואות על מנת לממן את לימודי היקרים ב-MIT, אולם פרעתי את ההלוואות מהר מאוד.
מחסלים את הפריפריה
נתניהו התייחס בדבריו להשקעה בתשתיות ש"תחסל" את מושג הפריפריה. לדבריו, בתוך שנה תוקם מסילת ברזל לאילת. כמו כן, תיסלל בקרוב מסילת רכבת מאשקלון לתל-אביב, כך שאשקלון תהפוך בעצם לפרבר של תל-אביב. בעתיד תחובר רשת מסילות ברזל לכל ישוב בו יש למעלה מ-50 אלף תושבים. כמו כן התייחס נתניהו לכביש 6 (חוצה ישראל). לדבריו, כביש זה יגיע מנהרייה וקריית שמונה בצפון – עד באר שבע בדרום.
בהרצאה שכותרתה "עתידה הכלכלי של מדינת ישראל", אמר נתניהו כי בתוך 10-12 שנים ישראל עשויה להיות אחת מ-10 המדינות העשירות בעולם מבחינת ההכנסה לנפש. בהקשר זה הוא ציין כי כמחצית מהמדינות העשירות בעולם הן קטנות, ויש בהן פחות מ-5 מיליון תושבים.
החינוך לבדו אינו מבטיח צמיחה
לדברי נתניהו, השקעה בחינוך היא אמנם תנאי הכרחי לצמיחת המשק אך היא אינה תנאי מספיק: "רק השילוב בין השקעה בחינוך לבין כלכלת שוק הוא המפתח לצמיחה". כדוגמה לכך נתן נתניהו את בולגריה וברית המועצות לשעבר, שם ההשקעה בחינוך גדולה מאוד ולמרות זאת הכלכלה שם כושלת. הסיבה: אין שם כלכלת שוק תחרותית.
"מוצרים עתירי ידע הם אמנם בסיס אדיר לעושר, אבל זה, כשלעצמו, אינו מספיק. התנאי הראשון לשגשוג כלכלי, שיגיע לכל שכבות האוכלוסייה, הוא דרגות החופש בכלכלה או במילים אחרות: מידת התחרותיות של הכלכלה (באיזו מידה ניתן להתחרות על ייצור ושיווק של מוצרים ושירותים)", אמר נתניהו.
לדבריו, חברת הייעוץ הבינלאומית, מקינזי, בדקה 17 כלכלות במשך 12 שנה והגיעה למסקנה שהגורם החשוב ביותר הוא מידת התחרותיות בתוך המדינה. "כשיש תחרות חופשית – הכלכלה צומחת, אבל כשיש גילדות – לא תיתכן צמיחה ושגשוג".
כדוגמה ליתרונותיה הברורים של התחרות החופשית ציין נתניהו את שוק הסלולר הישראלי: עד שנת 1994 היה בשוק זה מונופול של פלאפון, שהיא חברה בת של בזק. באותה התקופה היו:
• 300 אלף מכשירי סלולר בלבד.
• 11 אלף עובדים בבזק.
• 5.5 מיליון אזרחים במדינה.
בזק התנגדה נחרצות לפתיחת שוק הסלולר לתחרות מחשש שזה "יפגע בעובדים".
ואולם, לאחר ששוק הסלולר נפתח לתחרות יש כיום 6.9 מיליון מכשירי סלולר, יותר ממספר האזרחים במדינת ישראל. כיום ישראל מדורגת במקום השני בעולם בחדירה של מכשירים סלולאריים, ובמקום ראשון בעולם בשימוש במכשירים אלו. מחירי המכשירים והשירותים הסלולאריים צנחו משמעותית. "עד לפני כעשר שנים מכשיר סלולארי היה סמל סטאטוס, למיוחסים בלבד. ואולם, התחרות הביאה לכך שכיום לכל ילד באופקים יש מכשיר סלולארי", הדגיש נתניהו.
מה קרה לאחר פתיחת השוק לתחרות? מספר העובדים בפלאפון ירד מ-11 אלף ל-7,000 אלף בלבד, אבל הוקמו חברות נוספות (סלקום, פרטנר וגם מירס קיבלה רישיון להפעלת שירותים סלולאריים) וסך מספר העובדים בענף כולו עלה משמעותית ל-35 אלף.
"אם מחפשים צדק חברתי אמיתי – כיום ניתן לראות שלכל ילד בישראל יש מכשיר סלולארי: לילד אתיופי או רוסי, לילד מאופקים או מדרום ת"א. זוהי תוצאה ישירה של התחרות בענף, שמאפשרת מוצרים זמינים וזולים במחיר השווה לכל נפש", אמר נתניהו. לדבריו, המונופולים בישראל יוצרים אי-צדק חברתי, וזאת, כביכול "בשם העובדים". "אין כל סתירה בין כלכלה חופשית לחברה צודקת", הוא הדגיש.
מלכודת משולש העוני
לדברי נתניהו, מדינת ישראל נשאבה ל"מלכודת העוני". מדובר במשולש בעל 3 קודקודים:
• מיסים גבוהים
• מונופולים
• קצבאות מנופחות
המדינה ואזרחיה משלמים הון עתק על המונופולים. הסיבה: היעדר התחרותיות במשק גורמת לכך שמחירי המוצרים והשירותים לציבור הם יקרים. המחירים היקרים מורידים את רמת החיים, וגורמים למצב בו יותר ויותר משפחות אינן מסוגלות 'לגמור את החודש', ונזקקות לקצבאות. כדי לממן זאת, נאלצת הממשלה להעלות את המיסים. לדברי נתניהו, זהו משולש העוני שלו 3 קודקודים: מונופולים-מיסים-קצבאות.
לגבי מדיניות הקצבאות מדגיש נתניהו כי במדינת ישראל כל אזרח מקבל קצבאות (מהמוסד לביטוח הלאומי). "ואולם, במדינה מתוקנת, קצבאות אמורות להינתן רק לאוכלוסיות שזקוקות לכך באמת, כמו קשישים ונכים".
לדבריו, בשנים 1992 עד 2003 אוכלוסיית מדינת ישראל גדלה בכשליש (בשל העלייה הגדולה ממדינות חבר העמים), ואילו מספר מקבלי הקצבאות גדל בכ-600%!!. "מספר מקבלי הקצבאות זינק פי 20 מקצב גידול האוכלוסייה. זהו מצב אבסורדי שאין לו אח ורע בעולם.
"מכיוון שמדיניות הקצבאות הייתה חסרת אבחנה, כלומר: לא הבחינה בין האוכלוסיות השונות, נוצר מצב בו צומצמו הקצבאות לנזקקים האמיתיים. בנוסף לכך, כדי לממן את הקצבאות נאלצה הממשלה להעלות את המיסים", אמר נתניהו.
לדברי נתניהו, המס השולי בישראל הוא גבוה מאוד, ומגיע ל-65%. מס החברות גם הוא גבוה מאוד, ומגיע לכ-40%. "בכלכלה הגלובאלית, ליזמים ולמפעלים יש אפשרות לחפש מקומות בהם נטל המס קטן באופן משמעותי", אומר נתניהו.
"לאנשי עסקים יש מטרה אחת – להרוויח כסף, את המטרה הזו לא ניתן להשיג במדינה שגובה מס אסטרונומי. גם עולים-יזמים ואנשי עסקים שעלו מרוסיה מתפתים לחזור לעשות עסקים בארץ מוצאם, שם עומד שיעור המס על 12% בלבד!"
בסינגפור ובמדינות מזרח אירופה המיסים הם נמוכים, ולכן יזמים ישראלים רבים "פוזלים" לשם – במקום להשקיע בישראל. כשהיזמים בורחים מהארץ נסגרים עסקים, גוברת האבטלה וישראלים נוספים נכנסים למעגל הקצבאות.
ישראל הייתה כפסע מקריסה נוסח ארגנטינה
מדיניות כזו מובילה, בסופו של דבר, לפשיטת רגל של המדינה. "לפני כשנתיים, עם כניסתי לתפקיד שר האוצר, מדינת ישראל הייתה על סף קריסה פיננסית. היינו כפסע מארגנטינה – מצב בו הממשלה לא הייתה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה. הגענו למרחק של שישה שבועות מקריסה פיננסית", אמר נתניהו.
נתניהו הוסיף, כי "האבסורד הוא שבישראל מלכודת העוני נוצרה בשם הצדק החברתי.... בשם האוכלוסיות החלשות והעובדים ה'מסכנים'. לעומת זאת, אני אומר שאין כל סתירה בין כלכלת שוק לצדק חברתי אמיתי. נהפוך הוא: יש זהות מוחלטת ביניהם. מדיניות הכלכלה החופשית היא נכונה מבחינה כלכלית, וצודקת מבחינה חברתית".
העוני בישראל מתרכז באוכלוסיות שהורגלו לקצבאות, כמו החרדים והערבים. "שימו לב לכך שמדד ג'יני (המודד את אי-השיוויון בחלוקת ההכנסות במשק) עלה במקביל לגידול בקצבאות. רבים נוטים לומר שמדד ג'יני עלה חרף הגידול בקצבאות. אבל אני אומר שאי השוויון במשק עלה בגלל, ולא חרף הגידול בקצבאות! מדיניות הקצבאות היא זו שהגדילה את העוני ואי-השוויון בחלוקת ההכנסות במשק" אמר שר האוצר.
המדיניות הסמי-סוציאליסטית שהייתה בישראל במשך שנים ארוכות הביאה לכך שישראל מדשדשת באותה הרמה של הכנסה לנפש במשך שנים רבות. מדינות כמו אירלנד, סינגפור וקפריסין "עקפו אותנו" ברמת ההכנסה לנפש. זאת, מכיוון שהן השכילו לצאת ממשולש העוני בו אנו עדיין מצויים (מיסים גבוהים, קצבאות מנופחות ומונופולים חזקים).
קחו לדוגמה את אירלנד: אירלנד הייתה מדינה ענייה, בה לפני 300 שנה מתו מיליון איש מרעב. במשך מאות שנים היא נחשבה למדינה שמהגרים ממנה (בעיקר לארה"ב). ואולם, בשנים האחרונות אירלנד הצליחה לשבור את משולש העוני הזה, וכלכלתה צומחת בקצב מהיר יותר מכלכלת בריטניה. באירלנד התוצאות הכלכליות היו אדירות, ולכן גם התוצאות החברתיות הן אדירות. לכן, כיום מהגרים אליה בחזרה המוני אנשים שנולדו בה וצאצאיהם.
דוגמה נוספת היא מה שקרה לאחרונה בהודו ובסין. שם היו כלכלות ריכוזיות, מונופוליסטיות, עם שיעורי מס גבוהים ורמה גבוהה של בירוקרטיה. המעבר לכלכלת שוק הביא לצמיחה פנומנאלית בשתי הכלכלות האלו וליציאה ממעגל העוני. רק מדיניות של כלכלה חופשית, הפחתת מיסים ועידוד היציאה לעבודה - תוציא אנשים ממעגל העוני.
מעבר מקצבאות לעבודה
"מבדיקה שעשינו עולה כי העוני קיים בעיקר במשפחות בהן לא יוצאים לעבודה. במשפחות בהן אין מפרנסים – שיעור העוני הוא 70%. במדינות בהן יש מפרנס אחד – שיעור העוני צונח ל-20% ואילו במשפחות בהן יש שני מפרנסים שיעור העוני צונח ל-3% בלבד!"
"3 האחוזים האלו, של משפחות עניות בעלות שני מפרנסים, מסתכמים בכמה אלפי אזרחים בלבד. את המשפחות האלו אוהבים להציג בכלי התקשורת כמשפחות עובדות שלא מצליחות להתקיים בכבוד, וזו אחת הסיבות בגללן יש התנגדות כה רחבה למדיניות הכלכלית שאנו מובילים."
"אנו מעודדים יציאה לכל סוג של עבודה. בעיני כל עבודה מכבדת את בעליה. הרמב"ם דירג את גמילות החסדים לפי 3 רמות: הדרגה הנמוכה ביותר היא מתן נדבות (או במילים אחרות: קצבאות). אחריה הוא מדרג את מתן ההלוואות. ואולם, דרגת החסד הגבוהה ביותר מבחינת הרמב"ם היא לאפשר לאדם פרנסה בכבוד."
"אנו קיצצנו את הקצבאות – במקום להגדילן בצורה חסרת אבחנה. זאת, על מנת שלא להגיע למלכודת עוני פרמננטית. בתוך שנה עד שנתיים אנו מתכוונים להחזיר את הקצבאות רק לנזקקים האמיתיים – ולא לנזקקים המדומים."
שבירת המונופולים
בעניין שבירת המונופולים הזכיר נתניהו את הרפורמה בנמלים, שנחתמה בשבוע שעבר. "אנו פותחים את המונופולים לתחרות באופן שיטתי. הרפורמה הבאה שעל הפרק היא בשוק ההון: אנו מתכוונים לפתוח את ענף הבנקאות לתחרות. בגלל הדואופול שקיים כיום (לאומי ופועלים שולטים על כ- 60% מהשוק) אנו משלימים ריבית גבוהה מאוד על האוברדראפט (משיכת היתר) – אולם מקבלים ריבית נמוכה מאוד על הפקדונות שלנו בבנקים. בארה"ב, בה הענף פתוח לתחרות, הריבית על הפקדונות היא יפה מאוד", אמר נתניהו.
אזרחי ישראל משלמים הון עתק עבור השירותים המונופוליסטיים, ומי שנפגע מכך הכי קשה הן דווקא השכבות החלשות. האוכלוסיות האמידות נפגעות מכך פחות מכיוון שמסוגלות לספוג את זה ביתר קלות.
הפחתת שיעורי המס
מנוע הצמיחה החשוב ביותר הוא הפחתת שיעורי המס. מדיניות זו מדרבנת אנשים לצאת לעבודה – ועל-ידי כך לצאת ממעגל הקצבאות. כמו כן, הפחתת מיסים מעודדת השקעות חדשות ויצירת מקומות עבודה. ואולם, על מנת שתוכל הממשלה להפחית את נטל המס (צעד שמביא להפחתת הכנסות המדינה) – עליה לצמצם את הוצאותיה, על מנת שלא להעמיק את הגירעון בתקציב. בהקשר זה חשוב לי להדגיש כי לא החלטנו לצמצם את הוצאות הממשלה – אלא להגביל את הגידול בהוצאות הממשלה ל-1% בשנה.
מכיוון ששיעור המס בישראל היה גבוה מאוד, והגיע לשיעור דרקוני של 65% מההכנסה, לא היה תמריץ לאזרחים לצאת לעבוד. בקרוב נגיע לשיעור מס של 49%, שזה עדיין גבוה מאוד. במצב בו אנו נמצאים כיום, ככל שנפחית את שיעורי המס – יותר אזרחים יצאו לעבודה – ובסופו של דבר נגדיל את התקבולים ממיסים. שיעור המיסוי האופטימלי הוא כשליש מההכנסה. בשיעור מס כזה נצליח למקסם את התקבולים ממיסים.
חשיבותו של הסקטור הפרטי
בכל הכלכלות בעולם קיימת תופעה לפיה הסקטור הציבורי, המנופח, יושב על כתפי הסקטור הפרטי. אצלנו הסקטור הציבורי הגיע כמעט ל-60% מסך הפעילות במשק, והסקטור הפרטי היווה 40% מהפעילות בלבד. הצלחנו להגיע למצב בו משקלו של הסקטור הפרטי גדל, וכיום הוא זהה כמעט למשקלו של הסקטור הציבורי (50%-50% בקירוב).
כלכלות צומחות כמו אירלנד, סינגפור ואוסטרליה הצליחו לצמצם מאוד את משקלו של הסקטור הציבורי על חשבון הסקטור הפרטי. ואולם, לא זכור לי שהיתה אי פעם בעולם תזוזה חדה כמו שהיתה אצלנו, בפרק זמן כה קצר.
פיתוחו של הסקטור הפרטי ועידוד התחרותיות במשק – חיוניים ליציאה מן העוני. הסקטור הפרטי חשוב פעמיים: ראשית: ביצירת מקומות עבודה חדשים. שנית: ביצירת תחרות במשק, שתשפר את השירותים לציבור ותוזיל את עלותם. קיימות הרבה פונקציות אותן ניתן להעביר מהסקטור הציבורי לסקטור הפרטי.
נתניהו נתן דוגמה לחשיבות ההפרטה ועידוד התחרותיות במשק: "בעבר היו 9 מעונות נכים בבעלות הממשלה. לאחר שהפרטנו שניים מהם – עלות השירותים שם ירדה לכמחצית, ואילו השירות השתפר לפחות כפליים. לאור ההצלחה הרבה, בכוונתנו להפריט את יתר מעונות הנכים", דברי נתניהו.
דירוג האשראי משתפר
נתניהו התייחס לנתוני הצמיחה ב-4 השנים האחרונות. לדבריו, בשנים 2001-2002 שיעור הצמיחה היה שלילי. ב-2003 (השנה בה יצאה לדרך המדיניות הכלכלית החדשה) צמח המשק ב-1.1% ואילו ב-2004 צמח המשק ב-4.3%. "הצמיחה הביאה עד כה לתוספת של 100 אלף מקומות עבודה, וכך ישראלים רבים יצאו ממעגל העוני", אמר נתניהו, והדגיש כי כל סוכנויות הדירוג הבינלאומיות (פיץ', S&P ומודי'ס) העלו את דירוג האשראי של מדינת ישראל.
לשחזר את לאס-וגס באילת
נתניהו התייחס לתוכניותיו לקידום התיירות במדינה. "אנו מתכננים טיפול נפרד בבעיית התיירות בצפון הארץ ובדרומה. על מנת למנף את התיירות בדרום יש להקים בתי קזינו באילת ובמצפה רמון. בתי הקזינו ימשכו לאזור מקומות בילוי אחרים כמו מסעדות, תיאטראות ומרכזי קניות – מה שייצר מקומות עבודה חדשים באזור.
"אנו מתכננים לשחזר את לאס וגס באילת ולסלול מסילת רכבת שתחבר את אילת לאזור המרכז. מזג האוויר באילת נוח ודומה לזה שבלאס וגס. באילת יש חופי ים יפים, מה שאין בווגס. המילה 'קזינו' נשמעת כמו עיר חטאים, אבל חשוב לציין שבלאס וגס 83% מההכנסות מגיעות מ'תיירות משפחתית' ורק 17% מההכנסות מגיעות מהימורים. הקזינו שם מפוקח על-ידי מערכת משפטית חזקה מאוד, ואת זה בכוונתנו ליישם גם בארץ".
לגבי התיירות בצפון הארץ יש לנתניהו חזון אחר: "בצפון יש לנו את הכינרת, שהיא נכס תיירותי בקנה מידה עולמי. בארצות הברית ובסקנדינביה קיימת תופעה מתרחבת של נוצרים אוונגליסטים, אוהבי ישראל, המבקשים לראות את ארץ התנ"ך. אוכלוסייה זו, הנאמדת בכמאה מיליון איש, מחשיבה את הכינרת כמקום קדוש, מכיוון שחלק ניכר מפעיליותיו של ישו היו סביב הכינרת.
בארה"ב החלה להתפתח תעשייה גדולה של "כמרים טלוויזיוניים". כמרים אלו משתמשים בטלוויזיה על מנת להפיץ את משנתם הדתית, ומארגנים, בין היתר, טיולים למקומות הקדושים לנצרות. יש לנו כוונה להקצות להם שטח של מאות דונמים בגליל ובאזור הכינרת, שאותו הם ינצלו לשימוש התיירים – הם לפי הבנתם ולא אנחנו בעבורם", הדגיש נתניהו.
במקביל, אנו מתכננים להרחיב את שדה התעופה מחניים (הנמצא למרגלות ראש פינה), ולהפעיל משם טיסות שכר לכל רחבי העולם. כך - בקלות נוכל להביא מאות אלפי תיירים בשנה לטבריה, חמת גדר ובית שאן. בבית שאן אנו מתכננים לשחזר את חומות העיר העתיקה, על מנת להעמיק את הצביון ההיסטורי של העיר.
שבירת המונופול של מנהל מקרקעי ישראל
לדברי נתניהו, המונופול הגרוע ביותר שקיים היום במשק הוא מנהל מקרקעי ישראל. המינהל הוקם על בסיס תפישה ציונית, לפיה המדינה תגן על קרקעות הלאום. ואולם, המטרות הציוניות שלשמן הוקם המינהל לא הושגו, אלא השיגו את התוצאה ההפוכה.
בארה"ב רק 30% מהקרקעות הן בידי המדינה. באירופה – 40% מהקרקעות, ואילו בישראל – המינהל מחזיק בכ-93% מהקרקעות ורק 7% מהקרקע במדינה היא פרטית. בשל המחסור החמור בקרקע זמינה – נוצר מצב בו מחירי הנדל"ן באזור המרכז קפצו לשמיים, והגיעו לרמת המחירים שקיימת בהונג-קונג.
מכיוון שיש מחסור בקרקעות זמינות באזור המרכז – נוצר מצב בו אזרחים רבים שומרי חוק נדחקו לעיירות ספר כמו דימונה, ואלו שאינם שומרי חוק חוטאים בבנייה בלתי חוקית. ברגע שיישבר המונופול של המינהל – יהיו קרקעות זמינות בשפע. "ייקח לנו כמה שנים לשבור את המונופול הזה, ולשחרר את הקרקעות שבבעלות המדינה", אמר נתניהו, וזרק פצצה לחלל האוויר: "בעתיד נשקול לחלק קרקעות ליוצאי צבא – במקום לתת להם מענקי שחרור. זאת, בדומה למה שהיה קיים בעבר באימפריה הרומית".
בעיה נוספת היא שמונופול הנדל"ן מקשה על פיתוח העסקים במדינה: "70% מהיזמים הפרטיים בארה"ב ממשכנים את הדירות שלהם, ומשתמשים בזה כבטחונות לצורך קבלת אשראי הנדרש לפיתוח העסק. בישראל זה עדיין לא קיים, אולם כבר בשנה הקרובה אנו מתכוונים להעביר מאות אלפי דירות מהמינהל לאזרחי ישראל", דברי נתניהו.
שכר לימוד דיפרנציאלי באוניברסיטאות
לשאלת אחד הסטודנטים, האם בכוונת האוצר להפריט גם את האוניברסיטאות, השיב נתניהו: "אני לא תומך בהפרטה של האוניברסיטאות הקיימות – אולם אני בעד יצירת תחרות בתחום ההשכלה הגבוהה, על ידי מתן קרדיטציה לאוניברסיטאות נוספות. יש חשיבות לאפשר השכלה גבוהה לכל מי שיכול ומסוגל.
"שכר הלימוד באוניברסיטאות אינו מתומחר בצורה נכונה: שכר הלימוד זהה לכל הסטודנטים ולכן נוצר מצב בו סטודנטים הלומדים בפקולטות מסוימות מסבסדים סטודנטים הלומדים בפקולטות אחרות. כך למשל: הסטודנטים למדעי החברה והרוח מסבסדים את הסטודנטים לרפואה, שעלות לימודיהם גבוהה יותר, אולם הם משלמים שכר לימוד זהה.
"אני הולך לומר כאן משהו לא פופולארי: אני בעד שכר לימוד דיפרנציאלי, באופן בו לכל פקולטה ייקבע שכר לימוד שונה, בהתאם לעלות שלה למדינה. אני, למשל, נזקקתי לקבלת הלוואות על מנת לממן את לימודי היקרים ב-MIT, אולם פרעתי את ההלוואות מהר מאוד.
מחסלים את הפריפריה
נתניהו התייחס בדבריו להשקעה בתשתיות ש"תחסל" את מושג הפריפריה. לדבריו, בתוך שנה תוקם מסילת ברזל לאילת. כמו כן, תיסלל בקרוב מסילת רכבת מאשקלון לתל-אביב, כך שאשקלון תהפוך בעצם לפרבר של תל-אביב. בעתיד תחובר רשת מסילות ברזל לכל ישוב בו יש למעלה מ-50 אלף תושבים. כמו כן התייחס נתניהו לכביש 6 (חוצה ישראל). לדבריו, כביש זה יגיע מנהרייה וקריית שמונה בצפון – עד באר שבע בדרום.