לזכרו של הוגה רעיון הקופסה הכחולה יונה קרמניצקי נחנך ביער חולדה "משעול יונה", שביל המחבר בין דקלי הוושינגטוניה התמירים לביתו של הרצל ביער חולדה.
אחד מתלמידיו של חוזה המדינה בינימין זאב הרצל ולימים גם מזכירו האישי היה יונה קרמניצקי, מי שהגה בפועל את רעיון הקופסה הכחולה של הקק"ל.
הקשר של יונה קרמניצקי עם קק"ל החל בשבת שקדמה ליסוד הקרן הקק"ל בשלהי שנת 1901. בעת שעלה לתורה בבית הכנסת בבאזל , נדר לתרום מכיסו 10 לירות לטובת הקרן והייתה זו אחת מתרומות הראשונות שהועברו לטובת הקרן לרכישת אדמות ארץ ישראל .
עם השנים הפך לפעיל מרכזי במפעל הציוני, וכאשר נדרש הקונגרס לבחור לקרן יו"ר, רבים מהחברים ראו בקרמניצקי, שראה באדמה את הערך החשוב ביותר לעם, את האיש הנכון בזמן הנכון. בשנת 1902 נבחר קרמניצקי ליו"ר הקרן. בתפקידו כיו"ר הגה את שלושת המפעלים הייחודים המלווים את קק"ל עד היום - ספר הזהב, בו נרשמים בעלי שמחה בתמורה לתרומה, הנפקת בולים לשם העברת סמליה ומסריה של הקרן, ואת גולת הכותרת שהפכה לסמל - "הקופסה הכחולה " כאמצעי לגיוס כספים. לזכות קרמניצקי ניתן לזקוף גם את רעיון הנטיעות בישראל כאשר עוד בשנת 1896 הציע להרצל "לייסד אגודת עצים לאומית לנטיעות יערות בישראל" .
קרמניצקי כיהן בתפקידו כיו"ר עד להעברת הלשכה הראשית מווינה לקלן בשנת 1907 אך המשיך להיות פעיל כחבר הדירקטוריון של קק"ל . הוא נפטר בשנת 1935, בן 85 במותו .
בין האדמות הראשונות שרכשה קק"ל בשנת 1905 היו אדמות יער חולדה ובשנת 1909 הוקמה ביער, כהצעתו של קרמניצקי חווה לנטיעת עצי זית. כאן גם נבנה הבית המפואר שנקרא על שם הרצל חלפו השנים ומכנה דונמים שנרכשו באזור להצעתו של קרמיניצקי משתרע גוש יערות חולדה כיום על פני למעלה מ- 800 דונם, מטל שחר שבמזרח דרך משמר דוד ועקרון בואכה רחובות במערב. ביער מגוון של עצי סרק ועצי פרי שונים: אורן, אזדרכת, ברוש, פלפלון, קזוארינות, שקמים, שיזף, אשל, חרוב תמר וזית.
אחד מתלמידיו של חוזה המדינה בינימין זאב הרצל ולימים גם מזכירו האישי היה יונה קרמניצקי, מי שהגה בפועל את רעיון הקופסה הכחולה של הקק"ל.
הקשר של יונה קרמניצקי עם קק"ל החל בשבת שקדמה ליסוד הקרן הקק"ל בשלהי שנת 1901. בעת שעלה לתורה בבית הכנסת בבאזל , נדר לתרום מכיסו 10 לירות לטובת הקרן והייתה זו אחת מתרומות הראשונות שהועברו לטובת הקרן לרכישת אדמות ארץ ישראל .
עם השנים הפך לפעיל מרכזי במפעל הציוני, וכאשר נדרש הקונגרס לבחור לקרן יו"ר, רבים מהחברים ראו בקרמניצקי, שראה באדמה את הערך החשוב ביותר לעם, את האיש הנכון בזמן הנכון. בשנת 1902 נבחר קרמניצקי ליו"ר הקרן. בתפקידו כיו"ר הגה את שלושת המפעלים הייחודים המלווים את קק"ל עד היום - ספר הזהב, בו נרשמים בעלי שמחה בתמורה לתרומה, הנפקת בולים לשם העברת סמליה ומסריה של הקרן, ואת גולת הכותרת שהפכה לסמל - "הקופסה הכחולה " כאמצעי לגיוס כספים. לזכות קרמניצקי ניתן לזקוף גם את רעיון הנטיעות בישראל כאשר עוד בשנת 1896 הציע להרצל "לייסד אגודת עצים לאומית לנטיעות יערות בישראל" .
קרמניצקי כיהן בתפקידו כיו"ר עד להעברת הלשכה הראשית מווינה לקלן בשנת 1907 אך המשיך להיות פעיל כחבר הדירקטוריון של קק"ל . הוא נפטר בשנת 1935, בן 85 במותו .
בין האדמות הראשונות שרכשה קק"ל בשנת 1905 היו אדמות יער חולדה ובשנת 1909 הוקמה ביער, כהצעתו של קרמניצקי חווה לנטיעת עצי זית. כאן גם נבנה הבית המפואר שנקרא על שם הרצל חלפו השנים ומכנה דונמים שנרכשו באזור להצעתו של קרמיניצקי משתרע גוש יערות חולדה כיום על פני למעלה מ- 800 דונם, מטל שחר שבמזרח דרך משמר דוד ועקרון בואכה רחובות במערב. ביער מגוון של עצי סרק ועצי פרי שונים: אורן, אזדרכת, ברוש, פלפלון, קזוארינות, שקמים, שיזף, אשל, חרוב תמר וזית.