פרופ' רוטשטיין התייחס להחלטה שאמורה לקבל הוועדה שתקבע אלו תרופות יכנסו לסל הבריאות, ואמר כי לא היה רוצה להתחלף איתם בעד כל הון שבעולם במיוחד לאור הידיעות שישנן תרופות שיכולות לטפל במחלות כמו סרטן, שאישור הכנסתן לסל התרופות משמעו חיים לחולים רבים ואי הכנסתן פירושו מוות לאותם חולים. עובדה זו, לדבריו מעמידה בספק את משמעות של חוק בריאות ממלכתי.
"התרופות החדשות יקרות ביותר מפני שהושקעו משאבים רבים במחקר ופיתוח וברור שחלק גדול של החולים אינו מסוגל לרכוש את התרופות הללו ודבר זה מעמיד את המערכת שוב בסוגיה הנוראית של איזה תוכן יש לחוק בריאות ממלכתי, האם ההכרזה שכל אזרח במדינת ישראל יהיה זכאי, כזכות בסיסית, לשירותי בריאות עומדת פה או שהכרזה לחוד ומציאות לחוד וחולי סרטן ומחלות קשות אחרות יעמדו כשעיניהם כלות מכיוון שסל הבריאות הולך ומתרחק מהם בשל החלטות תקציביות גרידא", אמר פרופ' רוטשטיין.
"אם אין כסף, אז צריך להגיד לעם את כל האמת בפנים, שאין כסף ואין משמעות לחוק בריאות ממלכתי ובואו נברר מה העם רוצה לעשות עם הכסף מבחינת סדרי עדיפויות, האם הוא רוצה לחיות או לא", אומר פרופ' רוטשטיין ומוסיף "ברור שהנושא חייב להיות ציבורי, הוא לא יכול להיות מוחלט בחדר של הממונה על התקציבים".
"כשיצאנו לסל הבריאות הממלכתי, לפני כ-10 שנים, התקציב שהיה אמור להתעדכן היה מביא אותנו היום ל-30 מיליארד ₪, כאשר בפועל אנחנו 'מגרדים' בקושי 21 מיליארד ₪, אנחנו רחוקים 30% ממה שתכננו אז להגיע. מדובר בפער שהחולים משלמים עליו", התריע ואמר שההתרחקות לא מתבטאת רק בסל התרופות אלא בשירותים רבים שהחולים לא מסוגלים לממן.
עובדה מעניינת שגילה פרופ' רוטשטיין בראיון היא שההוצאה הפרטית לבריאות עלתה ב-10 השנים האחרונות ל-33% בשעה שהממוצע האירופאי עומד סביב 20%, כשהמשמעות של זה היא שאנשים מוציאים בשנים האחרונות יותר כסף מהכיס על מנת לדאוג לבריאותם. "זה תהליך שלא עוצר, הוא ממשיך הלאה, אנחנו פחות ופחות מכניסים כספים מתוקצבים לנושא הבריאות, וזה לא טוב", דברי פרופ' רוטשטיין.
"התרופות החדשות יקרות ביותר מפני שהושקעו משאבים רבים במחקר ופיתוח וברור שחלק גדול של החולים אינו מסוגל לרכוש את התרופות הללו ודבר זה מעמיד את המערכת שוב בסוגיה הנוראית של איזה תוכן יש לחוק בריאות ממלכתי, האם ההכרזה שכל אזרח במדינת ישראל יהיה זכאי, כזכות בסיסית, לשירותי בריאות עומדת פה או שהכרזה לחוד ומציאות לחוד וחולי סרטן ומחלות קשות אחרות יעמדו כשעיניהם כלות מכיוון שסל הבריאות הולך ומתרחק מהם בשל החלטות תקציביות גרידא", אמר פרופ' רוטשטיין.
"אם אין כסף, אז צריך להגיד לעם את כל האמת בפנים, שאין כסף ואין משמעות לחוק בריאות ממלכתי ובואו נברר מה העם רוצה לעשות עם הכסף מבחינת סדרי עדיפויות, האם הוא רוצה לחיות או לא", אומר פרופ' רוטשטיין ומוסיף "ברור שהנושא חייב להיות ציבורי, הוא לא יכול להיות מוחלט בחדר של הממונה על התקציבים".
"כשיצאנו לסל הבריאות הממלכתי, לפני כ-10 שנים, התקציב שהיה אמור להתעדכן היה מביא אותנו היום ל-30 מיליארד ₪, כאשר בפועל אנחנו 'מגרדים' בקושי 21 מיליארד ₪, אנחנו רחוקים 30% ממה שתכננו אז להגיע. מדובר בפער שהחולים משלמים עליו", התריע ואמר שההתרחקות לא מתבטאת רק בסל התרופות אלא בשירותים רבים שהחולים לא מסוגלים לממן.
עובדה מעניינת שגילה פרופ' רוטשטיין בראיון היא שההוצאה הפרטית לבריאות עלתה ב-10 השנים האחרונות ל-33% בשעה שהממוצע האירופאי עומד סביב 20%, כשהמשמעות של זה היא שאנשים מוציאים בשנים האחרונות יותר כסף מהכיס על מנת לדאוג לבריאותם. "זה תהליך שלא עוצר, הוא ממשיך הלאה, אנחנו פחות ופחות מכניסים כספים מתוקצבים לנושא הבריאות, וזה לא טוב", דברי פרופ' רוטשטיין.