השר הוסיף והדגיש כי הוא יעשה הכל כדי שמדינת ישראל תשאר יהודית ודמוקרטית, בהתייחסו לשאלת ההשתלטות על קרקעות המדינה המתרחשת בנגב ובגליל, ציין פינס, כי יש הגירה גדולה למדינת ישראל של פלסטינים, עולים שאינם יהודים מרוסיה ומקומות אחרים, בגלל שישראל חזקה מאד כלכלית וכולם מחפשים תנאי חיים טובים יותר.
לטעמו של השר הפתרונות הם בתחום החקיקה, כמו חוק הכניסה וחוק האזרחות החייבים לעמוד בבג"צ בהבט השוויוני.
פתרון נוסף, לדעתו, הוא בהקמת מדינה פלסטינית משגשגת כלכלית. במציאות היום, ובניגוד למקובל בעולם הערבי, גברים פלסטינים הולכים אחרי האשה בגלל הרווחה במדינת ישראל, אמר השר.
ביום זה שמעו המשתתפים על תקנוני ניהול מועצות מפי עו"ד דוד רותם, על אתיקה וניגוד עניינים מיעקב אפרתי, ועל היבטים מוניציפליים מרות יוסף. כן התקיימו פאנל, בניצוחו של ד"ר משה ליבוביץ' ומשחקי סימולציות. ומפגש, כאמור, עם שר הפנים.
כתבנו, מאיר גרוס, מוסיף כי השר הדגיש בדבריו כי הוא שר הפנים של כל מדינת ישראל שזה וככזה עליו לדאוג לכל הרשויות באופן שוויוני, והוסיף שביש"ע יש ניהול תקין ברוב הרשויות ומקבלי פרסים ורשויות שאינן נזקקות להתערבות כספית חיצונית של המשרד, הם הגבוהים בארץ.
פינס הודיע בתקיפות שבעדיפות ראשונה אצלו הוא תשלום שכרם של העובדים , כולל המרכיבים הפנסיוניים וכולל גם הפנסיונרים עצמם, על כך, הבטיח השר, לא יתפשר.
במסגרת זו הוא כולל את עובדי המועצות הדתיות שלדעתו צריכים להכלל במסגרת של מחלקה כחלק מהרשות. זאת, תוך חלוקת התקציב ביחס של 25-75 בין הרשות למשרד הפנים, כמקובל ברווחה ובחינוך.
פינס הוסיף שהרפורמה המתוכננת בתחום זה מציעה הקמת 38 מועצות דתיות אזוריות, מעין "אגד ערים" שתתן מענה טוב יותר מכיום. לדבריו, הרשויות זקוקות להזרמה מיידית של אשראי בנקאי, בהיקף של 220 מיליון שקל, בלעדיו תהיה קריסה.
פינס גילה שראש הממשלה הוחתם בצורה לא הוגנת, בעת שכיהן גם כשר הפנים, על ביטול הפטורים וההנחות לעיוורים, חד הוריות ועוד והנושא ייבדק מחדש. הוא גם יילחם באי תשלום ארנונות ומיסים על ידי חברי מליאה או עובדי מועצות, אם על ידי קיזוז מהשכר או באמצעים אחרים.
לטעמו של השר הפתרונות הם בתחום החקיקה, כמו חוק הכניסה וחוק האזרחות החייבים לעמוד בבג"צ בהבט השוויוני.
פתרון נוסף, לדעתו, הוא בהקמת מדינה פלסטינית משגשגת כלכלית. במציאות היום, ובניגוד למקובל בעולם הערבי, גברים פלסטינים הולכים אחרי האשה בגלל הרווחה במדינת ישראל, אמר השר.
ביום זה שמעו המשתתפים על תקנוני ניהול מועצות מפי עו"ד דוד רותם, על אתיקה וניגוד עניינים מיעקב אפרתי, ועל היבטים מוניציפליים מרות יוסף. כן התקיימו פאנל, בניצוחו של ד"ר משה ליבוביץ' ומשחקי סימולציות. ומפגש, כאמור, עם שר הפנים.
כתבנו, מאיר גרוס, מוסיף כי השר הדגיש בדבריו כי הוא שר הפנים של כל מדינת ישראל שזה וככזה עליו לדאוג לכל הרשויות באופן שוויוני, והוסיף שביש"ע יש ניהול תקין ברוב הרשויות ומקבלי פרסים ורשויות שאינן נזקקות להתערבות כספית חיצונית של המשרד, הם הגבוהים בארץ.
פינס הודיע בתקיפות שבעדיפות ראשונה אצלו הוא תשלום שכרם של העובדים , כולל המרכיבים הפנסיוניים וכולל גם הפנסיונרים עצמם, על כך, הבטיח השר, לא יתפשר.
במסגרת זו הוא כולל את עובדי המועצות הדתיות שלדעתו צריכים להכלל במסגרת של מחלקה כחלק מהרשות. זאת, תוך חלוקת התקציב ביחס של 25-75 בין הרשות למשרד הפנים, כמקובל ברווחה ובחינוך.
פינס הוסיף שהרפורמה המתוכננת בתחום זה מציעה הקמת 38 מועצות דתיות אזוריות, מעין "אגד ערים" שתתן מענה טוב יותר מכיום. לדבריו, הרשויות זקוקות להזרמה מיידית של אשראי בנקאי, בהיקף של 220 מיליון שקל, בלעדיו תהיה קריסה.
פינס גילה שראש הממשלה הוחתם בצורה לא הוגנת, בעת שכיהן גם כשר הפנים, על ביטול הפטורים וההנחות לעיוורים, חד הוריות ועוד והנושא ייבדק מחדש. הוא גם יילחם באי תשלום ארנונות ומיסים על ידי חברי מליאה או עובדי מועצות, אם על ידי קיזוז מהשכר או באמצעים אחרים.