הדברים התפרסמו במהלך כנס שנערך באוניברסיטת בר אילן לרגל יום האשה הבינלאומית.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי ע"פ הנתונים שעליהם דווח בכנס שעסק בנושא "נשים באקדמיה", נשים מהוות רק כרבע מהסגל האקדמי הבכיר הקבוע באוניברסיטאות בישראל.
פרופ' זמירה מברך, סגנית רקטור אוניברסיטת בר-אילן שהציגה את הנתונים, אמרה כי ההחלטה להתחשב בהורות הסגל האקדמי התקבלה לאחר שגורמים באוניברסיטה העריכו כי הסיבה למספרן המועט של נשים בסגל האקדמי הבכיר, 25%, בעוד שאחוז הדוקטורנטיות וחברי הסגל האקדמי הזוטר עומד על כ-60%, נובע מהזמן הקצוב לקבלת קידום באוניברסיטאות, שאיננו מתחשב בצרכים המיוחדים של אמהות לילדים קטנים ואבות חד הוריים המגדלים בעצמם את ילדיהם.
האוניברסיטאות לדבריה מקפידות על הצטיינות מדעית הנמדדת באיכות המחקרים ופרסומם. השנים בהן מצופה מחוקר או חוקרת להשקיע מאמצים במחקר אינטנסיבי, הן בדרך כלל השנים בהן בונים החוקרים משפחה ומגדלים ילדים. מצב זה מקשה בעיקר על אמהות או אבות חד-הוריים לילדים קטנים. "ההשתתפות, המועטה יחסית, של נשים באקדמיה פוגעת לא רק בעיקרון השוויון, אלא גם במחקר עצמו, ברמת ההכנסה של הנשים ובכלכלת המדינה" הדגישה מברך.
פרופ' יוסף ישורון, רקטור האוניברסיטה, הדגיש כי האוניברסיטה מעודדת נשים לקחת חלק פעיל במדע וכי "סנאט אוניברסיטת בר-אילן קיבל בשנה האחרונה החלטה לאפשר לאנשי הסגל שהם אמהות או אבות חד-הוריים לילדים קטנים, להאריך את פרק הזמן בשנה אחת במעבר מדרגת מרצה למרצה בכיר."
בין יוזמות הכנס: פרופ' מרים פאוסט, יועצת הרקטור לקידום האישה ויו"ר הועדה לשוויון הזדמנויות באוניברסיטת בר-אילן, וליאורה מינקה, יו"ר תנועת "אמונה", תנועת הנשים הדתית לאומית.
בראיון לעוזי ברוך בערוץ 7 אומרת מינקה כי פערי השכר לעבודה שווה, כעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מבטאים ללא ספק אפליה נגד נשים. אם אשה עבור אותה עבודה ו'מדובר בנשים איכותיות מאד', מקבלת שכר הנמוך ב 40% פחות משכרו של גבר, זוהי אפליה.
לדבריה לציבור הנשים הדתיות יש נושאים ייחודיים המעסיקים אותו. זאת בין היתר משום שמדובר בחברה שהיציאה לספירה החוץ ביתית פחות מקובלת בקרבה, הבנות הנישאות בגיל צעיר יותר ורמת הפריון של המשפחות הדתיות גבוהה יותר.
בעשור האחרון גדל מעגל היוצאות לעבודה כשרבות יוצאות לעבודה בשל רצון למימוש עצמי וקריירה, אומרת מינקה. לדבריה פן ייחודי בקרב הנשים הדתיות היא הפריצה של נשים בתחום לימודי התורה ופריחת תופעת המדרשות, הלימוד המעמיק של נשים וישיבות לבנות.
בהתייחסה למגזר הנשים החרדיות מציינת מינקה כי יציאתן לעבודה היא חלק ממרכיב בסיסי של המשפחה, אך צרכי הפרנסה הם המניע, ולאו דוקא מימוש עצמי או קריירה.
מינקה מתייחסת להכרזות הרבות הנשמעות ביום האשה הבינלאומית מפי פוליטיקאים וגורמים נוספים "יש נטייה 'להחצנה והצהרות' אבל גם להצפה בנושא יש יתרון, שכן בהיות נושא קידום נשים 'תקין חברתית', הוא יכול לסייע להוביל שינויים".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי ע"פ הנתונים שעליהם דווח בכנס שעסק בנושא "נשים באקדמיה", נשים מהוות רק כרבע מהסגל האקדמי הבכיר הקבוע באוניברסיטאות בישראל.
פרופ' זמירה מברך, סגנית רקטור אוניברסיטת בר-אילן שהציגה את הנתונים, אמרה כי ההחלטה להתחשב בהורות הסגל האקדמי התקבלה לאחר שגורמים באוניברסיטה העריכו כי הסיבה למספרן המועט של נשים בסגל האקדמי הבכיר, 25%, בעוד שאחוז הדוקטורנטיות וחברי הסגל האקדמי הזוטר עומד על כ-60%, נובע מהזמן הקצוב לקבלת קידום באוניברסיטאות, שאיננו מתחשב בצרכים המיוחדים של אמהות לילדים קטנים ואבות חד הוריים המגדלים בעצמם את ילדיהם.
האוניברסיטאות לדבריה מקפידות על הצטיינות מדעית הנמדדת באיכות המחקרים ופרסומם. השנים בהן מצופה מחוקר או חוקרת להשקיע מאמצים במחקר אינטנסיבי, הן בדרך כלל השנים בהן בונים החוקרים משפחה ומגדלים ילדים. מצב זה מקשה בעיקר על אמהות או אבות חד-הוריים לילדים קטנים. "ההשתתפות, המועטה יחסית, של נשים באקדמיה פוגעת לא רק בעיקרון השוויון, אלא גם במחקר עצמו, ברמת ההכנסה של הנשים ובכלכלת המדינה" הדגישה מברך.
פרופ' יוסף ישורון, רקטור האוניברסיטה, הדגיש כי האוניברסיטה מעודדת נשים לקחת חלק פעיל במדע וכי "סנאט אוניברסיטת בר-אילן קיבל בשנה האחרונה החלטה לאפשר לאנשי הסגל שהם אמהות או אבות חד-הוריים לילדים קטנים, להאריך את פרק הזמן בשנה אחת במעבר מדרגת מרצה למרצה בכיר."
בין יוזמות הכנס: פרופ' מרים פאוסט, יועצת הרקטור לקידום האישה ויו"ר הועדה לשוויון הזדמנויות באוניברסיטת בר-אילן, וליאורה מינקה, יו"ר תנועת "אמונה", תנועת הנשים הדתית לאומית.
בראיון לעוזי ברוך בערוץ 7 אומרת מינקה כי פערי השכר לעבודה שווה, כעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מבטאים ללא ספק אפליה נגד נשים. אם אשה עבור אותה עבודה ו'מדובר בנשים איכותיות מאד', מקבלת שכר הנמוך ב 40% פחות משכרו של גבר, זוהי אפליה.
לדבריה לציבור הנשים הדתיות יש נושאים ייחודיים המעסיקים אותו. זאת בין היתר משום שמדובר בחברה שהיציאה לספירה החוץ ביתית פחות מקובלת בקרבה, הבנות הנישאות בגיל צעיר יותר ורמת הפריון של המשפחות הדתיות גבוהה יותר.
בעשור האחרון גדל מעגל היוצאות לעבודה כשרבות יוצאות לעבודה בשל רצון למימוש עצמי וקריירה, אומרת מינקה. לדבריה פן ייחודי בקרב הנשים הדתיות היא הפריצה של נשים בתחום לימודי התורה ופריחת תופעת המדרשות, הלימוד המעמיק של נשים וישיבות לבנות.
בהתייחסה למגזר הנשים החרדיות מציינת מינקה כי יציאתן לעבודה היא חלק ממרכיב בסיסי של המשפחה, אך צרכי הפרנסה הם המניע, ולאו דוקא מימוש עצמי או קריירה.
מינקה מתייחסת להכרזות הרבות הנשמעות ביום האשה הבינלאומית מפי פוליטיקאים וגורמים נוספים "יש נטייה 'להחצנה והצהרות' אבל גם להצפה בנושא יש יתרון, שכן בהיות נושא קידום נשים 'תקין חברתית', הוא יכול לסייע להוביל שינויים".