המ"ומ אודות יציאת צה"ל מיריחו התפוצץ, אך הזיקה היהודית למקום לא נשכחה.
הרב מרדכי רבינוביץ', לשעבר ראש הישיבה ביריחו, שפעלה בתקופת טרום הסכמי אוסלו, אמר לאמציה האיתן ביומן הלילה של ערוץ 7 כי בתקופת קיומה של הישיבה יהודים אמנם לא הורשו לגור במקום, אך הביקורים במקום היו קבועים.
"לא הורשינו להישאר שם בלילות, למעט שבתות בודדות. בהתחלה פשוט לא היו לנו הסידורים הדרושים- בית הכנסת 'שלום על ישראל' בו שכנה הישיבה, היה מבנה בו 2 קומות ובקומה העליונה היה מחסן. המבנה היה רעוע ותקופה ארוכה למדנו בחוץ. ההחלטה להגיע למקום באה כיוון שהפעילות של גוש אמונים לא הצליחה לקבוע יתד גם ביריחו. כשהייתי במילואים פגשתי יהודי שסיפר לי על קבוצה שיורדת לשם ללמוד. הוא קישר אותי עם תושב העיר העתיקה, אראל יעוז קסט, שהקים עמותה לעניין, גיבשנו ביריחו שיעורים קבועים וארגנו הסעות ותלמידים. באנו לשם כי זה היה מקום נטוש מיהודים, ומר הרב רבינוביץ.
"במשנה והתלמוד מסופר כי חלק ממשמרות הכהנים שבאו לירושלים באו להתארגן ולשהות גם ביריחו. בהתחלה לא הפריעו לנוכחות שלנו שם, היה אמנם שומר ערבי שבדרכים שונות כבשנו את ליבו, המינהל הפריע מדי פעם, וגם ערבי מארה"ב שהגיע פעם בכמה זמן וטען שהמקום שלו. ההפרעות המשמעותיות החלו עם גזרת אוסלו. היינו בעין הסערה וזה הוביל לכך שדמויות ציבוריות נכנסו לתמונה בעיקר חנן פורת. תלמידים החלו לנהור, היינו מוצפים. זה גרם לכך שהמבנה שופץ, נבנה חדר אוכל, ספריה בית מדרש ופנימיה. המאבק העיקש שניהלנו כדי לגרום לכך שהסכם אוסלו יכיר בזכות היהודים על המקום, הביא לכך שגם קבר יוסף זכה למעמד דומה. בית הכנסת ביריחו נשרף בסוף, למזלנו ספרי התורה היו בכספת, והצלחנו להציל אותם, אך כל ספרי הקודש הושמדו. את הפיצוי על כך נקבל מהקב"ה כשיבטל את הגזרות. היום הפסיפס עדיין שמור במקום. איננו נמצאים שם אך בחנוכה קיבלתי הודעה על קבוצה שמנסה להתארגן לבקר במקום וקיבלה אישור. כשאני שומע את פרס אומר 'מה יש לנו לחפש ביריחו זה מקום מקולל' זה גורם לי צמרמורת. פתאום הוא נזקק לתנ"ך כדי לבסס את טיעוניו. לפי התנ"ך הקללה על יריחו זה בגלל חשיבות המקום- היא נכבשה על ידי נס והבניה תכסה את הנס ולא ישאר זכר לכך שא"י בידינו בזכות הקב"ה".
הרב מרדכי רבינוביץ', לשעבר ראש הישיבה ביריחו, שפעלה בתקופת טרום הסכמי אוסלו, אמר לאמציה האיתן ביומן הלילה של ערוץ 7 כי בתקופת קיומה של הישיבה יהודים אמנם לא הורשו לגור במקום, אך הביקורים במקום היו קבועים.
"לא הורשינו להישאר שם בלילות, למעט שבתות בודדות. בהתחלה פשוט לא היו לנו הסידורים הדרושים- בית הכנסת 'שלום על ישראל' בו שכנה הישיבה, היה מבנה בו 2 קומות ובקומה העליונה היה מחסן. המבנה היה רעוע ותקופה ארוכה למדנו בחוץ. ההחלטה להגיע למקום באה כיוון שהפעילות של גוש אמונים לא הצליחה לקבוע יתד גם ביריחו. כשהייתי במילואים פגשתי יהודי שסיפר לי על קבוצה שיורדת לשם ללמוד. הוא קישר אותי עם תושב העיר העתיקה, אראל יעוז קסט, שהקים עמותה לעניין, גיבשנו ביריחו שיעורים קבועים וארגנו הסעות ותלמידים. באנו לשם כי זה היה מקום נטוש מיהודים, ומר הרב רבינוביץ.
"במשנה והתלמוד מסופר כי חלק ממשמרות הכהנים שבאו לירושלים באו להתארגן ולשהות גם ביריחו. בהתחלה לא הפריעו לנוכחות שלנו שם, היה אמנם שומר ערבי שבדרכים שונות כבשנו את ליבו, המינהל הפריע מדי פעם, וגם ערבי מארה"ב שהגיע פעם בכמה זמן וטען שהמקום שלו. ההפרעות המשמעותיות החלו עם גזרת אוסלו. היינו בעין הסערה וזה הוביל לכך שדמויות ציבוריות נכנסו לתמונה בעיקר חנן פורת. תלמידים החלו לנהור, היינו מוצפים. זה גרם לכך שהמבנה שופץ, נבנה חדר אוכל, ספריה בית מדרש ופנימיה. המאבק העיקש שניהלנו כדי לגרום לכך שהסכם אוסלו יכיר בזכות היהודים על המקום, הביא לכך שגם קבר יוסף זכה למעמד דומה. בית הכנסת ביריחו נשרף בסוף, למזלנו ספרי התורה היו בכספת, והצלחנו להציל אותם, אך כל ספרי הקודש הושמדו. את הפיצוי על כך נקבל מהקב"ה כשיבטל את הגזרות. היום הפסיפס עדיין שמור במקום. איננו נמצאים שם אך בחנוכה קיבלתי הודעה על קבוצה שמנסה להתארגן לבקר במקום וקיבלה אישור. כשאני שומע את פרס אומר 'מה יש לנו לחפש ביריחו זה מקום מקולל' זה גורם לי צמרמורת. פתאום הוא נזקק לתנ"ך כדי לבסס את טיעוניו. לפי התנ"ך הקללה על יריחו זה בגלל חשיבות המקום- היא נכבשה על ידי נס והבניה תכסה את הנס ולא ישאר זכר לכך שא"י בידינו בזכות הקב"ה".