המפלגות הערביות, שמאל ושינוי לא יפילו את הממשלה באמצעות חוק התקציב לפני ההתנתקות, אומר ד"ר אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן בראיון ליומן ערוץ 7. אם יו"ר התנועה יוסף לפיד ינסה להפיל את התקציב בשל העברות תקציב לחרדים, כחודשיים לפני מימוש התנתקות, "יעשו לו הבוחרים אינתיפדה".
להערכתו, חוק התקציב יעבור גם משום שכדי להעביר את חוק התקציב אין צורך ברוב מוחלט.
כהן מוסיף כי מושגי קואליציה ואופוזיציה טושטשו ועורבבו לחלוטין, ובתקציב שדרכו קואליציה קובעת את מדיניותה, יתמכו אנשי אופוזיציה ויתנגדו או ימנעו חלק ממי שנחשבים קואליציה.
הוא מציין כי האפשרות שיוקדמו הבחירות, מעלה את השאלות מה יקרה בעקבות עריכת בחירות: האם מתנגדי התהליך יצליחו להעמיד מועמד שיעמוד נגד ההתנתקות באופן החלטי ושיצליח לגרוף רוב? הרי גם נתניהו תמך בהתנתקות, ואם הוא ינצח ייתכן שיצליח לדחות או לעשות התנתקות מדורגת, אך הוא לא יבטל את התכנית לגמרי. "לכן השאלה שיש לשאול בבחירות היא בין מי למי", אומר כהן.
שרון, לדבריו, בנה מערכת שלמה של צעדים המתעלמת ממתפקדי הליכוד ממרכז המפלגה, תוך דילוג עליו, ולמעשה התנהלותו אינה תואמת את הדמוקרטיה ואת השלטון התקין "וזאת בלשון המעטה".
הדבר גורם, לדבריו, כבר לאי נחת גם אצל גורמי שמאל התומכים בהתנתקות "בחודש האחרון יש עליה בשיח על נושא השחיתות והשתיקה של התקשורת אפילו בקרב אנשי שמאל כמו סימה קדמון ש'אינה חשודה בהשתייכות לימין', רזי ברקאי ודן מרגלית. גם תומכי התנתקות חשים אי נוחות מהעובדה שאין מעלים שאלות".
"ההתנתקות הפכה לדת והכל נדחה הצידה וזו הסיבה ששרון יכול היה להזמין את דו"ח ששון וגם להודות כי אכן היה מעורב בכך אך עכשיו הוא 'חוזר בתשובה', ולקבל תמיכה גורפת של התקשורת, שחדלה מתפקידה ככלב שמירה של הדמוקרטיה.
התקשורת החלה לילל כשכבר מאוחר מידי והמהלך הפוליטי כמעט סגור, ויש בכך כדי להעלות שאלות קשות בדבר תפקודה. עכשיו גם בעלי העמדה התומכת בהתנתקות, התחילו לשאול שאלות, שכן ברור מה היה קורה אם המדיניות היתה הפוכה, 'היו משפדים אותו על כל גבעה ומתחת לכל עץ רענן' והיו אומרים לו אתה מושחת ואיך אתה פועל'".
כעת שוררת שתיקה, מדגיש כהן, "כי שרון מבצע את המשימה, אבל חודש אחרי ההתנתקות הכל ייגמר".
להערכתו, חוק התקציב יעבור גם משום שכדי להעביר את חוק התקציב אין צורך ברוב מוחלט.
כהן מוסיף כי מושגי קואליציה ואופוזיציה טושטשו ועורבבו לחלוטין, ובתקציב שדרכו קואליציה קובעת את מדיניותה, יתמכו אנשי אופוזיציה ויתנגדו או ימנעו חלק ממי שנחשבים קואליציה.
הוא מציין כי האפשרות שיוקדמו הבחירות, מעלה את השאלות מה יקרה בעקבות עריכת בחירות: האם מתנגדי התהליך יצליחו להעמיד מועמד שיעמוד נגד ההתנתקות באופן החלטי ושיצליח לגרוף רוב? הרי גם נתניהו תמך בהתנתקות, ואם הוא ינצח ייתכן שיצליח לדחות או לעשות התנתקות מדורגת, אך הוא לא יבטל את התכנית לגמרי. "לכן השאלה שיש לשאול בבחירות היא בין מי למי", אומר כהן.
שרון, לדבריו, בנה מערכת שלמה של צעדים המתעלמת ממתפקדי הליכוד ממרכז המפלגה, תוך דילוג עליו, ולמעשה התנהלותו אינה תואמת את הדמוקרטיה ואת השלטון התקין "וזאת בלשון המעטה".
הדבר גורם, לדבריו, כבר לאי נחת גם אצל גורמי שמאל התומכים בהתנתקות "בחודש האחרון יש עליה בשיח על נושא השחיתות והשתיקה של התקשורת אפילו בקרב אנשי שמאל כמו סימה קדמון ש'אינה חשודה בהשתייכות לימין', רזי ברקאי ודן מרגלית. גם תומכי התנתקות חשים אי נוחות מהעובדה שאין מעלים שאלות".
"ההתנתקות הפכה לדת והכל נדחה הצידה וזו הסיבה ששרון יכול היה להזמין את דו"ח ששון וגם להודות כי אכן היה מעורב בכך אך עכשיו הוא 'חוזר בתשובה', ולקבל תמיכה גורפת של התקשורת, שחדלה מתפקידה ככלב שמירה של הדמוקרטיה.
התקשורת החלה לילל כשכבר מאוחר מידי והמהלך הפוליטי כמעט סגור, ויש בכך כדי להעלות שאלות קשות בדבר תפקודה. עכשיו גם בעלי העמדה התומכת בהתנתקות, התחילו לשאול שאלות, שכן ברור מה היה קורה אם המדיניות היתה הפוכה, 'היו משפדים אותו על כל גבעה ומתחת לכל עץ רענן' והיו אומרים לו אתה מושחת ואיך אתה פועל'".
כעת שוררת שתיקה, מדגיש כהן, "כי שרון מבצע את המשימה, אבל חודש אחרי ההתנתקות הכל ייגמר".