"דור המנהיגות שלנו הוא הדור האחרון שמחבר בין דור השואה לדור הצעיר ועל כן יש על המנהיגות אחריות היסטורית להנחיל את זכרון השואה ואת לקחיה, את זאת חייבת אירופה למיליוני היהודים שנכחדו על אדמתה, את זאת היא חייבת לעצמה ולערכיה", אמר הנשיא קצב בנאומו.
הנשיא גם קרא למנהיגי האיחוד האירופי שנכחו בטקס שלא לתת לנאציזם להרים ראש במדינותיהם. "אל תתנו לנאצים לשכון במוחם של הצעירים כמופע אימים משעשע", אמר.
ראש הממשלה, אריאל שרון, אמרבנאומו בטקס כי "מיד ושם צריך לצאת נדר כלל עולמי לשמור על כבוד האדם, על צלמו ועל חרויותיו, נדר אוניברסלי ללחום נגד כל גילוי גזענות ושנאת האחר, נדר האומר לעולם לא עוד".
"ארגון האומות המאוחדות שלא נלחם באנטישמיות ממוטט את ההיסטוריה של עצמו ונלחם בעתידו", כך אמר מזכ"ל האו"ם קופי ענאן בנאום שנשא הוא בטקס. ענאן הוסיף כי ישנו קשר ישיר בין השואה לבין הקמת ארגון האומות המאוחדות שבראשו הוא עומד.
למעלה מ-40 ראשי מדינות מרחבי העולם התייצבו לטקס חנוכת המוזיאון שנערך אמש. "היקף כזה של היענות להזמנתנו מצד ראשי מדינות מדגיש את נכונותם להיאבק באנטישמיות", אומר יו"ר יד ושם אבנר שלו.
אחר הצהריים החלה קבלת הפנים של נשיא המדינה, משה קצב, לראשי המשלחות מן המדינות הזרות בהשתתפות שר החוץ, סילבן שלום, ושרת החינוך, לימור לבנת.
את הטקס במעמד יו"ר הכנסת ח"כ ראובן (רובי) ריבלין ונשיא ביהמ"ש העליון השופט אהרון ברק הנחו אלכס אנסקי וענת דולב ושולבו בו קטעי שירה של דודו פישר, ריטה ומקהלת העפרוני. כמו כן הוצגו מיצגי וידאו אודות המוזיאון החדש.
היום (רביעי) יתקיים טקס התייחדות בהיכל השמות שבמוזיאון החדש, בהשתתפות נשיא המדינה משה קצב וראשי המשלחות מחו"ל. לאחר הטקס יחל בשעה 09:00 מושב מיוחד תחת הכותרת "זוכרים את העבר, מבטיחים את העתיד" במעמד נשיא המדינה בו ישאו דברים ראשי המשלחות. במושב זה ישאו דברים הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו, שר החוץ סילבן שלום, נשיא פולין, שר החוץ של גרמניה, היועץ לביטחון לאומי של רוסיה, ר"מ צרפת, ר"מ דנמרק, נשיא אלבניה, נשיא בוסניה-הרצגובינה, נשיא קרואטיה, נשיא ליטא, נשיא לטביה, נשיא מקדוניה, נשיא סרביה-מונטנגרו, נשיא סלובקיה, נשיא שוויץ, ראשי ממשלות בלגיה, הולנד ורומניה, השר לענייני תפוצות, חברה וירושלים נתן שרנסקי, יו"ר חבר הנאמנים של הקונגרס היהודי העולמי ד"ר ישראל זינגר, ר"מ שוודיה, סגן נשיא הרפובליקה הדומיניקנית, שר החוץ של נורבגיה, שר החוץ של ספרד, שר החוץ של פורטוגל, שר המשפטים של קנדה, שר ההגנה של צ'כיה, שר החינוך של אסטוניה, שרת החינוך של פינלנד, שרת החינוך של יוון, שר התקשורת של הונגריה, נשיא הסנאט של איטליה, שרת החינוך של לטביה, שר החינוך של סלובניה, שר המשפטים של תורכיה, נציג הוותיקן, שר החינוך של אוקראינה, ר"מ לוקסמבורג לשעבר שכיהן גם כנשיא מועצת אירופה, סגן שר החוץ של אוסטרליה, ראש עיריית ניו-יורק והיועץ האקדמי של יד ושם פרופ' יהודה באואר. יו"ר המושב יהיה אבנר שלו.
"היקף כזה של היענות להזמנתנו מצד ראשי מדינות ונשיאים מביע את הכרתם כי יד ושם מהווה את מרכז זיכרון השואה של העם היהודי, ומדגיש את נכונותם להיאבק באנטישמיות", אומר אבנר שלו. עוד מוסיף שלו כי "נוכחותם של מנהיגים אלו מבטאת את הזדהותם עם המסר שיוצא מיד ושם בירושלים, בדבר המחויבות והחשיבות של קיום זיכרון השואה למען הדורות הבאים ולמען חיזוקם של הערכים הבסיסים לקיום האנושי".
יצויין כי הקמת המוזיאון ארכה כעשר שנים ושולבו בו מיטב המומחים והמשאבים ומגוון אמצעי תצוגה כדי להמשיך ולקיים את זיכרון השואה אל תוך המאה ה-21.
ביד ושם מציינים כי המוזיאון החדש גדול פי 4 מהנוכחי. זהו מוזיאון השואה הגדול ביותר בעולם. המוזיאון החדש משלב אינפורמציה ודגשים שלא קיימים במוזיאון הקיים שנבנה בשנות השישים כמו: השמת דגש על הצגת תולדות השואה מן הזווית האנושית-אישית והיהודית בעיקר באמצעות הצגת חפצים אותנטיים אישיים והסיפור שמאחוריהם. המוזיאון החדש הוא רב תחומי ובין-תחומי בעת ובעונה אחת, ומוצגים בו חפצים מקוריים, מסמכים, עדויות, סרטים, יצירות ספרות, יומנים, מכתבים ויצירות אמנות גם יחד. השילוב של כל אמצעי הביטוי האישיים הללו מאפשר למבקר לספוג ולקלוט את שפע המידע באמצעות חוויה חושית רב ממדית.
התערוכה במוזיאון מציגה את השואה באמצעות סיפור כרונולוגי ונושאי – העולם היהודי שלפני המלחמה, דרך תקופת השואה ועד השנים הראשונות לאחריה. נקודת הראות של היחיד היא מרכיב מרכזי במוזיאון החדש. סיפוריהם של קרבנות אינדיבידואליים מדגימים נושאים ואירועים היסטוריים. "יותר מאי פעם הם מבליטים את הממד האנושי - היהודים מוצגים כאנשים שהיו מטרה לרדיפה חסרת תקדים, ולא כאובייקטים בידי הנאצים", מציין שלו ומוסיף
כי "אי אפשר לנסות להבין את השואה ואת משמעותה בלי ללמוד על מי שהושפעו ממנה יותר מכול: הקרבנות והניצולים היהודים".
בשונה מהמוזיאון הקודם היכל השמות יהווה חלק אינטגרלי מהמוזיאון: נבנה היכל שמות חדש בתוך המוזיאון ובו שילוב של תצוגה ייחודית, גנזך דפי עד וחיבור ישיר למאגר השמות המקוון של יד ושם.
האדריכל הנודע משה ספדיה תכנן מבנה ייחודי למוזיאון החדש. "סיפור השואה הוא ייחודי, הרגשתי שלא ניתן להציגו בבניין שגרתי. רציתי שזה יהיה כמו פריט ארכאולוגי. כדי להיענות לבקשת יד ושם לשמר את האופי של הר הזיכרון ושל הנוף הטבעי ואת חשיבותו של אוהל יזכור –תכננתי מבנה דמוי מנסרה החודר להר מצדו הדרומי ויוצא מצדו הצפוני, אורכה של המנסרה כ- 200 מטר", מציין ספדיה.
"לאורך המנסרה פס זכוכית המעביר אור יום לתוך השדרה המרכזית של המוזיאון - לצידי השדרה חללים תת קרקעיים בהם מוצבת התצוגה בעיצובה של דורית הראל. לקראת סופה של השדרה נמצא היכל השמות. הוא מוקף בתיקים המכילים את דפי העד עליהם שמות הקרבנות. האולם המרכזי שלו מורכב משני חרוטים: האחד פונה לשמיים – עליו תצלומים של הקרבנות – והאחר חפור בסלע הטבעי ובסיסו מלא במים לזכרם של קרבנות עלומי שם. בסוף המוזיאון המנסרה מתפרצת מתוך המורד הצפוני של ההר, אל האור, לנוף של הרי ירושלים - הצהרה מחודשת לחיים".
אחת ההנחיות הבסיסיות לעיצוב המוזיאון הייתה ליצור מסלול המתבסס על סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף, כלומר מסלול המבקר צריך להיות מתפתח על פי הנרטיב. בשל כך, תכנן ספדיה בתוך מבנה המוזיאון ציר הליכה - שדרה מרכזית - ובשני צדדיו אולמות תצוגה. מסלול המבקר מעוצב כך שיעבור בין האולמות כשהוא חוצה את השדרה המרכזית מצד לצד באמצעות שברים – שקעים ברוחבה של רצפת השדרה – שיצרה מעצבת המוזיאון דורית הראל. השברים מהווים מעצור פיזי אך שומרים על קשר ראייה של המבקר עם שני קצוות המנסרה. הם מסמלים נקודות תפנית במהלך האירועים ההיסטוריים ומציינים ראשי פרקים של הנרטיב המוזיאוני המתפתח.
"האתגר הגדול בעיצוב המוזיאון היה לעמוד בדרישות אוצרי המוזיאון – להציג את המידע ההיסטורי וחוויות אנושיות אישיות מהשואה תוך יצירת חוויה רב-חושית והרגשת הזדהות עם העולם היהודי שנכחד" מציינת הראל "לכן יש משמעות מיוחדת לכך שהיכל השמות הוא עתה חלק מהמוזיאון. בחרתי לעצב את החרוט העליון של היכל השמות בקולז' של 600 תצלומים של קרבנות השואה ושל דפי עד. במבט למעלה יכול המבקר לראות עולם יהודי מגוון באירופה לפני השואה: ילדים, מבוגרים, קשישים, חיילים, רבנים, זוגות, משפחות ועוד. בהיכל השמות, לאחר הליכתו לאורך המוזיאון, המבקר עומד שוב פנים מול פנים עם הקרבנות".
במוזיאון החדש מדגישים כי ייחודו של המוזיאון מתבטא גם בשימוש באמנות כחלק בלתי נפרד מהתצוגה של מוזיאון המספר סיפור היסטורי במהותו. לאורך המוזיאון ישולבו למעלה מ- 280 יצירות אמנות. בנוסף לחפצים, יומנים תצלומים ועוד. "אמנות היא אמצעי חשוב לביטוי העולם האישי, הפנימי והרב ממדי של הקרבנות ובד בבד היא שפה שמספרת את הסיפור ההיסטורי", מציין שלו. המוזיאון החדש לתולדות השואה עושה שימוש מהפכני במיצגי אמנות וידאו לתיאור בלעדי של נושא היסטורי או של פרק שלם. הפרק הפותח הוא יצירת וידאו ארט של מיכל רובנר העושה שימוש בקטעי סרטים מקוריים הממחישים את הגיוון והעושר של החיים היהודיים באירופה רגע לפני שנהרסו בידי הנאצים. האפילוג של המוזיאון הוא יצירת וידאו ארט של אורי צייג "מיתר", המציגה תגובות של יהודים לזוועות ולמוות הקרוב שהיו מנת חלקם היום-יומית.
עדויות וסרטים:
אחת המטרות המרכזיות של המוזיאון הוא להיערך לעידן שבו לא יהיו עוד ניצולים שיוכלו לספר את ההתרחשויות בגוף ראשון, "לכן היה חשוב לנו לשלב את עדויות הניצולים כחלק מהתצוגה גם במטרה להשלים מידע אך בעיקר לתת מימד נוסף לחווית המבקר", אומר שלו. במוזיאון למעלה מ- 100 מסכים עליהם מוקרנים עדויות ניצולים וסרטונים שהופקו במיוחד למוזיאון. במאים: איילת הלר, ראובן הקר, נעמי שחורי. מפיק: לירן עצמור.
יצויין כי המוזיאון החדש לתולדות השואה הוא חלק ממכלול מוזיאוני חדש הכולל כמה מרכיבים: המוזיאון החדש לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות השואה - יציג את האוסף הגדול בעולם של אמנות שנוצרה בגטאות, במחנות, במקומות מסתור ובמקומות אחרים שכמעט ולא היה ניתן ליצור בהם אמנות, ביתן לתערוכות - בו יוצגו מגוון רחב של תערוכות מתחלפות סביב נושאים שונים, התערוכה הראשונה תעסוק באמנות פוסט שואה (יחנך במהלך השנה). מרכז צפייה - יאפשר למבקרים לצפות בסרטים הקשורים לשואה ובעדויות ניצולים (יחנך במהלך השנה), מרכז למידה - יאפשר למבקרים להעמיק בסוגיות, שאלות ודילמות היסטוריות, מוסריות ועוד (יחנך בחודש מאי השנה), בית כנסת - בו יוצגו ארונות קודש וחפצים שהובאו מבתי כנסת נטושים או שנהרסו בשואה (ייחנך ביוני השנה).
(ש)
הנשיא גם קרא למנהיגי האיחוד האירופי שנכחו בטקס שלא לתת לנאציזם להרים ראש במדינותיהם. "אל תתנו לנאצים לשכון במוחם של הצעירים כמופע אימים משעשע", אמר.
ראש הממשלה, אריאל שרון, אמרבנאומו בטקס כי "מיד ושם צריך לצאת נדר כלל עולמי לשמור על כבוד האדם, על צלמו ועל חרויותיו, נדר אוניברסלי ללחום נגד כל גילוי גזענות ושנאת האחר, נדר האומר לעולם לא עוד".
"ארגון האומות המאוחדות שלא נלחם באנטישמיות ממוטט את ההיסטוריה של עצמו ונלחם בעתידו", כך אמר מזכ"ל האו"ם קופי ענאן בנאום שנשא הוא בטקס. ענאן הוסיף כי ישנו קשר ישיר בין השואה לבין הקמת ארגון האומות המאוחדות שבראשו הוא עומד.
למעלה מ-40 ראשי מדינות מרחבי העולם התייצבו לטקס חנוכת המוזיאון שנערך אמש. "היקף כזה של היענות להזמנתנו מצד ראשי מדינות מדגיש את נכונותם להיאבק באנטישמיות", אומר יו"ר יד ושם אבנר שלו.
אחר הצהריים החלה קבלת הפנים של נשיא המדינה, משה קצב, לראשי המשלחות מן המדינות הזרות בהשתתפות שר החוץ, סילבן שלום, ושרת החינוך, לימור לבנת.
את הטקס במעמד יו"ר הכנסת ח"כ ראובן (רובי) ריבלין ונשיא ביהמ"ש העליון השופט אהרון ברק הנחו אלכס אנסקי וענת דולב ושולבו בו קטעי שירה של דודו פישר, ריטה ומקהלת העפרוני. כמו כן הוצגו מיצגי וידאו אודות המוזיאון החדש.
היום (רביעי) יתקיים טקס התייחדות בהיכל השמות שבמוזיאון החדש, בהשתתפות נשיא המדינה משה קצב וראשי המשלחות מחו"ל. לאחר הטקס יחל בשעה 09:00 מושב מיוחד תחת הכותרת "זוכרים את העבר, מבטיחים את העתיד" במעמד נשיא המדינה בו ישאו דברים ראשי המשלחות. במושב זה ישאו דברים הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו, שר החוץ סילבן שלום, נשיא פולין, שר החוץ של גרמניה, היועץ לביטחון לאומי של רוסיה, ר"מ צרפת, ר"מ דנמרק, נשיא אלבניה, נשיא בוסניה-הרצגובינה, נשיא קרואטיה, נשיא ליטא, נשיא לטביה, נשיא מקדוניה, נשיא סרביה-מונטנגרו, נשיא סלובקיה, נשיא שוויץ, ראשי ממשלות בלגיה, הולנד ורומניה, השר לענייני תפוצות, חברה וירושלים נתן שרנסקי, יו"ר חבר הנאמנים של הקונגרס היהודי העולמי ד"ר ישראל זינגר, ר"מ שוודיה, סגן נשיא הרפובליקה הדומיניקנית, שר החוץ של נורבגיה, שר החוץ של ספרד, שר החוץ של פורטוגל, שר המשפטים של קנדה, שר ההגנה של צ'כיה, שר החינוך של אסטוניה, שרת החינוך של פינלנד, שרת החינוך של יוון, שר התקשורת של הונגריה, נשיא הסנאט של איטליה, שרת החינוך של לטביה, שר החינוך של סלובניה, שר המשפטים של תורכיה, נציג הוותיקן, שר החינוך של אוקראינה, ר"מ לוקסמבורג לשעבר שכיהן גם כנשיא מועצת אירופה, סגן שר החוץ של אוסטרליה, ראש עיריית ניו-יורק והיועץ האקדמי של יד ושם פרופ' יהודה באואר. יו"ר המושב יהיה אבנר שלו.
"היקף כזה של היענות להזמנתנו מצד ראשי מדינות ונשיאים מביע את הכרתם כי יד ושם מהווה את מרכז זיכרון השואה של העם היהודי, ומדגיש את נכונותם להיאבק באנטישמיות", אומר אבנר שלו. עוד מוסיף שלו כי "נוכחותם של מנהיגים אלו מבטאת את הזדהותם עם המסר שיוצא מיד ושם בירושלים, בדבר המחויבות והחשיבות של קיום זיכרון השואה למען הדורות הבאים ולמען חיזוקם של הערכים הבסיסים לקיום האנושי".
יצויין כי הקמת המוזיאון ארכה כעשר שנים ושולבו בו מיטב המומחים והמשאבים ומגוון אמצעי תצוגה כדי להמשיך ולקיים את זיכרון השואה אל תוך המאה ה-21.
ביד ושם מציינים כי המוזיאון החדש גדול פי 4 מהנוכחי. זהו מוזיאון השואה הגדול ביותר בעולם. המוזיאון החדש משלב אינפורמציה ודגשים שלא קיימים במוזיאון הקיים שנבנה בשנות השישים כמו: השמת דגש על הצגת תולדות השואה מן הזווית האנושית-אישית והיהודית בעיקר באמצעות הצגת חפצים אותנטיים אישיים והסיפור שמאחוריהם. המוזיאון החדש הוא רב תחומי ובין-תחומי בעת ובעונה אחת, ומוצגים בו חפצים מקוריים, מסמכים, עדויות, סרטים, יצירות ספרות, יומנים, מכתבים ויצירות אמנות גם יחד. השילוב של כל אמצעי הביטוי האישיים הללו מאפשר למבקר לספוג ולקלוט את שפע המידע באמצעות חוויה חושית רב ממדית.
התערוכה במוזיאון מציגה את השואה באמצעות סיפור כרונולוגי ונושאי – העולם היהודי שלפני המלחמה, דרך תקופת השואה ועד השנים הראשונות לאחריה. נקודת הראות של היחיד היא מרכיב מרכזי במוזיאון החדש. סיפוריהם של קרבנות אינדיבידואליים מדגימים נושאים ואירועים היסטוריים. "יותר מאי פעם הם מבליטים את הממד האנושי - היהודים מוצגים כאנשים שהיו מטרה לרדיפה חסרת תקדים, ולא כאובייקטים בידי הנאצים", מציין שלו ומוסיף
כי "אי אפשר לנסות להבין את השואה ואת משמעותה בלי ללמוד על מי שהושפעו ממנה יותר מכול: הקרבנות והניצולים היהודים".
בשונה מהמוזיאון הקודם היכל השמות יהווה חלק אינטגרלי מהמוזיאון: נבנה היכל שמות חדש בתוך המוזיאון ובו שילוב של תצוגה ייחודית, גנזך דפי עד וחיבור ישיר למאגר השמות המקוון של יד ושם.
האדריכל הנודע משה ספדיה תכנן מבנה ייחודי למוזיאון החדש. "סיפור השואה הוא ייחודי, הרגשתי שלא ניתן להציגו בבניין שגרתי. רציתי שזה יהיה כמו פריט ארכאולוגי. כדי להיענות לבקשת יד ושם לשמר את האופי של הר הזיכרון ושל הנוף הטבעי ואת חשיבותו של אוהל יזכור –תכננתי מבנה דמוי מנסרה החודר להר מצדו הדרומי ויוצא מצדו הצפוני, אורכה של המנסרה כ- 200 מטר", מציין ספדיה.
"לאורך המנסרה פס זכוכית המעביר אור יום לתוך השדרה המרכזית של המוזיאון - לצידי השדרה חללים תת קרקעיים בהם מוצבת התצוגה בעיצובה של דורית הראל. לקראת סופה של השדרה נמצא היכל השמות. הוא מוקף בתיקים המכילים את דפי העד עליהם שמות הקרבנות. האולם המרכזי שלו מורכב משני חרוטים: האחד פונה לשמיים – עליו תצלומים של הקרבנות – והאחר חפור בסלע הטבעי ובסיסו מלא במים לזכרם של קרבנות עלומי שם. בסוף המוזיאון המנסרה מתפרצת מתוך המורד הצפוני של ההר, אל האור, לנוף של הרי ירושלים - הצהרה מחודשת לחיים".
אחת ההנחיות הבסיסיות לעיצוב המוזיאון הייתה ליצור מסלול המתבסס על סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף, כלומר מסלול המבקר צריך להיות מתפתח על פי הנרטיב. בשל כך, תכנן ספדיה בתוך מבנה המוזיאון ציר הליכה - שדרה מרכזית - ובשני צדדיו אולמות תצוגה. מסלול המבקר מעוצב כך שיעבור בין האולמות כשהוא חוצה את השדרה המרכזית מצד לצד באמצעות שברים – שקעים ברוחבה של רצפת השדרה – שיצרה מעצבת המוזיאון דורית הראל. השברים מהווים מעצור פיזי אך שומרים על קשר ראייה של המבקר עם שני קצוות המנסרה. הם מסמלים נקודות תפנית במהלך האירועים ההיסטוריים ומציינים ראשי פרקים של הנרטיב המוזיאוני המתפתח.
"האתגר הגדול בעיצוב המוזיאון היה לעמוד בדרישות אוצרי המוזיאון – להציג את המידע ההיסטורי וחוויות אנושיות אישיות מהשואה תוך יצירת חוויה רב-חושית והרגשת הזדהות עם העולם היהודי שנכחד" מציינת הראל "לכן יש משמעות מיוחדת לכך שהיכל השמות הוא עתה חלק מהמוזיאון. בחרתי לעצב את החרוט העליון של היכל השמות בקולז' של 600 תצלומים של קרבנות השואה ושל דפי עד. במבט למעלה יכול המבקר לראות עולם יהודי מגוון באירופה לפני השואה: ילדים, מבוגרים, קשישים, חיילים, רבנים, זוגות, משפחות ועוד. בהיכל השמות, לאחר הליכתו לאורך המוזיאון, המבקר עומד שוב פנים מול פנים עם הקרבנות".
במוזיאון החדש מדגישים כי ייחודו של המוזיאון מתבטא גם בשימוש באמנות כחלק בלתי נפרד מהתצוגה של מוזיאון המספר סיפור היסטורי במהותו. לאורך המוזיאון ישולבו למעלה מ- 280 יצירות אמנות. בנוסף לחפצים, יומנים תצלומים ועוד. "אמנות היא אמצעי חשוב לביטוי העולם האישי, הפנימי והרב ממדי של הקרבנות ובד בבד היא שפה שמספרת את הסיפור ההיסטורי", מציין שלו. המוזיאון החדש לתולדות השואה עושה שימוש מהפכני במיצגי אמנות וידאו לתיאור בלעדי של נושא היסטורי או של פרק שלם. הפרק הפותח הוא יצירת וידאו ארט של מיכל רובנר העושה שימוש בקטעי סרטים מקוריים הממחישים את הגיוון והעושר של החיים היהודיים באירופה רגע לפני שנהרסו בידי הנאצים. האפילוג של המוזיאון הוא יצירת וידאו ארט של אורי צייג "מיתר", המציגה תגובות של יהודים לזוועות ולמוות הקרוב שהיו מנת חלקם היום-יומית.
עדויות וסרטים:
אחת המטרות המרכזיות של המוזיאון הוא להיערך לעידן שבו לא יהיו עוד ניצולים שיוכלו לספר את ההתרחשויות בגוף ראשון, "לכן היה חשוב לנו לשלב את עדויות הניצולים כחלק מהתצוגה גם במטרה להשלים מידע אך בעיקר לתת מימד נוסף לחווית המבקר", אומר שלו. במוזיאון למעלה מ- 100 מסכים עליהם מוקרנים עדויות ניצולים וסרטונים שהופקו במיוחד למוזיאון. במאים: איילת הלר, ראובן הקר, נעמי שחורי. מפיק: לירן עצמור.
יצויין כי המוזיאון החדש לתולדות השואה הוא חלק ממכלול מוזיאוני חדש הכולל כמה מרכיבים: המוזיאון החדש לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות השואה - יציג את האוסף הגדול בעולם של אמנות שנוצרה בגטאות, במחנות, במקומות מסתור ובמקומות אחרים שכמעט ולא היה ניתן ליצור בהם אמנות, ביתן לתערוכות - בו יוצגו מגוון רחב של תערוכות מתחלפות סביב נושאים שונים, התערוכה הראשונה תעסוק באמנות פוסט שואה (יחנך במהלך השנה). מרכז צפייה - יאפשר למבקרים לצפות בסרטים הקשורים לשואה ובעדויות ניצולים (יחנך במהלך השנה), מרכז למידה - יאפשר למבקרים להעמיק בסוגיות, שאלות ודילמות היסטוריות, מוסריות ועוד (יחנך בחודש מאי השנה), בית כנסת - בו יוצגו ארונות קודש וחפצים שהובאו מבתי כנסת נטושים או שנהרסו בשואה (ייחנך ביוני השנה).
(ש)