חיים חדד מזכיר ארגון מגדלי הפרחים שהוא גם מרכז תחום העובדים הזרים בהתאחדות חקלאי ישראל
קורא לביטול משטרת ההגירה.
חדד כתב "הטעות שעשתה משטרת ההגירה כשמיהרה לגרש שני עובדים תאילנדים נובעות משיטות העבודה הקלוקלות שאמצה לעצמה משטרת ההגירה. יחידה זו מתייחסת לעובדים הזרים כאילו היו פושעים מסוכנים או מחבלי חמאס שחגורת נפץ על מותניהם בדרך לפיגוע".
לדברי חדד "אחת למספר ימים עורכים שוטרי משטרת ההגירה פשיטות ליליות עם ג'יפים במושבים המעסיקים עובדים זרים. העובדים מוצאים למסדרי זיהוי, לעיתים בקור צורב, כשרק תחתוניהם עליהם. בחלק מהמקרים שדווחו לנו נעצרו עובדים למרות שהועסקו באופן חוקי בשל פרט בירוקרטי כזה או אחר שניתן בקלות להסדיר עם המעסיק בדרך תרבותית. חקלאים נדרשו לבזבז את זמן עבודתם בנסיעה של עשרות קילומטרים ולשחרר את עובדיהם".
חדד מסיק מכך כי "משטרת ההגירה, שהביאה לגרוש של הרוב המכריע של העובדים הזרים הבלתי חוקיים, סיימה את תפקידה. אין הצדקה באחזקת יחידה שלמה על מנת להציק לעובדים החוקיים". הוא אומר כי מוטב שהמשטרה תקדיש את זמנה ומרצה לצמצום מכת הגניבות החקלאיות שגורמת לנזקים כלכליים כבדים.
החקלאים גם טוענים כי בסקר שנערך לאחרונה רק כשליש מהישראלים היו מוכנים לעבוד בחקלאות, גם אם תשמר רמת שכרם הנוכחית. לדברי התאחדות חקלאי ישראל, בסקר שערכה "קנט", הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, לקראת כנס בינלאומי בנושא ביטוח נזקי טבע בחקלאות, נבדקו עמדות הציבור כלפי החקלאות בישראל.
מסתבר, למרות עליית הציניות והנטייה לאורח חיים מערבי, כי מרבית הנשאלים עדיין סבורים
כי חשוב לשמור על ענף החקלאות במדינת ישראל. עוד נמצא, כי ככל שגיל המרואיין עולה - כך עולה
החשיבות שמייחסים לנושא.
עם זאת, לשאלה "האם היית מוכן לשקול שינוי מקצועי לענף החקלאות, לו היו מציעים לך לשמור על
רמת שכרך הנוכחית", השיבו רק 27 אחוז בחיוב, כאשר אחוז גבוה (44) לא רואה כלל אפשרות כזו. מתוך אלו שענו בחיוב, גברים ורווקים גילו את הנכונות הגבוהה ביותר.
קורא לביטול משטרת ההגירה.
חדד כתב "הטעות שעשתה משטרת ההגירה כשמיהרה לגרש שני עובדים תאילנדים נובעות משיטות העבודה הקלוקלות שאמצה לעצמה משטרת ההגירה. יחידה זו מתייחסת לעובדים הזרים כאילו היו פושעים מסוכנים או מחבלי חמאס שחגורת נפץ על מותניהם בדרך לפיגוע".
לדברי חדד "אחת למספר ימים עורכים שוטרי משטרת ההגירה פשיטות ליליות עם ג'יפים במושבים המעסיקים עובדים זרים. העובדים מוצאים למסדרי זיהוי, לעיתים בקור צורב, כשרק תחתוניהם עליהם. בחלק מהמקרים שדווחו לנו נעצרו עובדים למרות שהועסקו באופן חוקי בשל פרט בירוקרטי כזה או אחר שניתן בקלות להסדיר עם המעסיק בדרך תרבותית. חקלאים נדרשו לבזבז את זמן עבודתם בנסיעה של עשרות קילומטרים ולשחרר את עובדיהם".
חדד מסיק מכך כי "משטרת ההגירה, שהביאה לגרוש של הרוב המכריע של העובדים הזרים הבלתי חוקיים, סיימה את תפקידה. אין הצדקה באחזקת יחידה שלמה על מנת להציק לעובדים החוקיים". הוא אומר כי מוטב שהמשטרה תקדיש את זמנה ומרצה לצמצום מכת הגניבות החקלאיות שגורמת לנזקים כלכליים כבדים.
החקלאים גם טוענים כי בסקר שנערך לאחרונה רק כשליש מהישראלים היו מוכנים לעבוד בחקלאות, גם אם תשמר רמת שכרם הנוכחית. לדברי התאחדות חקלאי ישראל, בסקר שערכה "קנט", הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, לקראת כנס בינלאומי בנושא ביטוח נזקי טבע בחקלאות, נבדקו עמדות הציבור כלפי החקלאות בישראל.
מסתבר, למרות עליית הציניות והנטייה לאורח חיים מערבי, כי מרבית הנשאלים עדיין סבורים
כי חשוב לשמור על ענף החקלאות במדינת ישראל. עוד נמצא, כי ככל שגיל המרואיין עולה - כך עולה
החשיבות שמייחסים לנושא.
עם זאת, לשאלה "האם היית מוכן לשקול שינוי מקצועי לענף החקלאות, לו היו מציעים לך לשמור על
רמת שכרך הנוכחית", השיבו רק 27 אחוז בחיוב, כאשר אחוז גבוה (44) לא רואה כלל אפשרות כזו. מתוך אלו שענו בחיוב, גברים ורווקים גילו את הנכונות הגבוהה ביותר.