העתירה לבג"ץ נגד השר לבטחון פנים ושר האוצר נועדה לבטל את החוק וכן לעצור את תהליך הפרטת בתי הסוהר.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לפני מספר חודשים נחקק תיקון לפקודת בתי הסוהר, המאפשר הקמת בית סוהר בניהול פרטי מלא, כולל כל הפונקציות הבטחוניות.
החטיבה לזכויות האדם במכללה פעלה נגד חקיקת החוק אך נסיונותיה עלו בתוהו ולכן הוחלט לעתור נגד החוק בטענה כי הוא מנוגד לחוק יסוד הממשלה ולחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ופוגע פגיעה חמורה בזכויות האדם.
העותרים מציינים כי החוק הקובע שבתי הסוהר בישראל יופרטו, עומד בניגוד לעקרון המונח בבסיסו של חוק יסוד הממשלה, לפיו "הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה". החוק מעביר לגוף פרטי סמכות שלטונית של שימוש בכוח, עריכת חיפוש, הפשטת אסיר, שלילת חופשות ועוד.
תכליתה הבסיסית של מדינה, לטענתם, להיות הסמכות הבלעדית המפעילה כוח בשטח נתון. קיים חשש לדבריהם, שאם הפרטת בתי הסוהר לא תבלם הממשלה תפריט פונקציות נוספות של הפעלת כוח כגון: צבא, משטרה ובתי משפט.
החוק לטענתם טומן בחובו פגיעה בזכויות האסירים: זכיין פרטי שמבוקשו רווחים, 'יעגל פינות' כדי להרוויח כפי שקורה הדבר בבתי כלא מופרטים בחו"ל.
ראוי, מוסיפים העותרים, כי משימות בטחוניות מורכבות, יבוצעו על ידי עובדי מדינה, שהשיקול היחיד המנחה אותם הוא טובת המדינה והאסיר ולא שיקולי רווח מסוג כלשהו.
נוסף על כך החוק יאפשר לדבריהם העסקתו של כוח אדם ירוד באיכותו בהפעלת בתי הכלא. כיום מנהלי בתי הסוהר הם אנשים שצברו נסיון של 10 עד 15 שנים. בבית סוהר מופרט יכול להיות שיתמנה מנהל בעל נסיון ניהולי או פיקודי של 3 שנים ללא קשר לנסיון להפעלת בית סוהר.
המחלקה האקדמית למשפטים טוענת כי על כך יש להוסיף את העובדה שהחוק הפוגע בחוק יסוד לא עבר את המסננת החוקתית הנדרשת, כלומר רוב של חברי כנסת (61) קולות "ולא עומד בפסקאות ההגבלה המגבילות את הכנסת בחוקי היסוד השונים, ולכן על בג"צ לבטלו".
אין ספק כי מצב בתי הסוהר בישראל קשה, מציינים העותרים: מחסור במיטות, העדר תנאים סניטאריים ושירותי רפואה ירודים. אך משרד האוצר מבקש לפתור רעה אחת ברעה אחרת. הפתרון לכך הוא תיקצוב שירות בתי הסוהר ולא הפרטה מלאה שלו. בנוסף, אין עדויות מהימנות לכך שהפרטת בתי סוהר בעולם הביאה לחיסכון, שכן צריך לבנות מנגנון פיקוח מקביל לזכיין הפרטי שלו עלויות רבות".
העותרים מציעים להקים בתי כלא ציבוריים או כאלו המופרטים חלקית ובשום מקרה לא באופן מלא.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לפני מספר חודשים נחקק תיקון לפקודת בתי הסוהר, המאפשר הקמת בית סוהר בניהול פרטי מלא, כולל כל הפונקציות הבטחוניות.
החטיבה לזכויות האדם במכללה פעלה נגד חקיקת החוק אך נסיונותיה עלו בתוהו ולכן הוחלט לעתור נגד החוק בטענה כי הוא מנוגד לחוק יסוד הממשלה ולחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ופוגע פגיעה חמורה בזכויות האדם.
העותרים מציינים כי החוק הקובע שבתי הסוהר בישראל יופרטו, עומד בניגוד לעקרון המונח בבסיסו של חוק יסוד הממשלה, לפיו "הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה". החוק מעביר לגוף פרטי סמכות שלטונית של שימוש בכוח, עריכת חיפוש, הפשטת אסיר, שלילת חופשות ועוד.
תכליתה הבסיסית של מדינה, לטענתם, להיות הסמכות הבלעדית המפעילה כוח בשטח נתון. קיים חשש לדבריהם, שאם הפרטת בתי הסוהר לא תבלם הממשלה תפריט פונקציות נוספות של הפעלת כוח כגון: צבא, משטרה ובתי משפט.
החוק לטענתם טומן בחובו פגיעה בזכויות האסירים: זכיין פרטי שמבוקשו רווחים, 'יעגל פינות' כדי להרוויח כפי שקורה הדבר בבתי כלא מופרטים בחו"ל.
ראוי, מוסיפים העותרים, כי משימות בטחוניות מורכבות, יבוצעו על ידי עובדי מדינה, שהשיקול היחיד המנחה אותם הוא טובת המדינה והאסיר ולא שיקולי רווח מסוג כלשהו.
נוסף על כך החוק יאפשר לדבריהם העסקתו של כוח אדם ירוד באיכותו בהפעלת בתי הכלא. כיום מנהלי בתי הסוהר הם אנשים שצברו נסיון של 10 עד 15 שנים. בבית סוהר מופרט יכול להיות שיתמנה מנהל בעל נסיון ניהולי או פיקודי של 3 שנים ללא קשר לנסיון להפעלת בית סוהר.
המחלקה האקדמית למשפטים טוענת כי על כך יש להוסיף את העובדה שהחוק הפוגע בחוק יסוד לא עבר את המסננת החוקתית הנדרשת, כלומר רוב של חברי כנסת (61) קולות "ולא עומד בפסקאות ההגבלה המגבילות את הכנסת בחוקי היסוד השונים, ולכן על בג"צ לבטלו".
אין ספק כי מצב בתי הסוהר בישראל קשה, מציינים העותרים: מחסור במיטות, העדר תנאים סניטאריים ושירותי רפואה ירודים. אך משרד האוצר מבקש לפתור רעה אחת ברעה אחרת. הפתרון לכך הוא תיקצוב שירות בתי הסוהר ולא הפרטה מלאה שלו. בנוסף, אין עדויות מהימנות לכך שהפרטת בתי סוהר בעולם הביאה לחיסכון, שכן צריך לבנות מנגנון פיקוח מקביל לזכיין הפרטי שלו עלויות רבות".
העותרים מציעים להקים בתי כלא ציבוריים או כאלו המופרטים חלקית ובשום מקרה לא באופן מלא.