אגודת "לדעת" פונה בנושא אל גורמי ממשל, אנשי הגות ואקדמיה ופעילים של חירויות אדם וזכויות הפרט בישראל ובעולם, ומבקשת מהם לפעול נגד כוונה זו של הממשלה.

כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לדברי סגן יו"ר אגודת "לדעת" ישראל מידד, מפרסומים רשמיים עולה כי המדינה, באמצעות יחידת דובר צה"ל, תמנע סיקור חופשי של האירועים במהלך ביצוע תכנית ההתנתקות.

צה"ל ישלוט באופן מלא בתנועותיהם של העיתונאים אל הישובים ומהם, ולא יאפשר מעבר חופשי של עיתונאים ממקום למקום.
מדובר בגישה המכונה על ידי דוברת צה"ל תא"ל רות ירון "פתיחות מבוקרת", והשימוש בה מנומק ב"קשיים אובייקטיביים" בשטח: אלפי עיתונאים שיבקשו להגיע ולסקר את פינוין של 17 התנחלויות קטנות, "מתיחות גבוהה מול הפלשתינים", ו"תגובת התנגדות צפויה מצד המתנחלים".
ירון אמרה עוד כי "בכל מקום שיש מצלמה, זה מלהיט את היצרים. אנחנו רוצים שיסקרו בלי להלהיט את הרוחות".

לדברי ירון כחלק מהמדיניות המגבילה יוקם מרכז
"חמ"ל תקשורתי" מאובזר היטב. העיתונאים יוכלו להגיע אל הישובים ומהם רק דרך המרכז, באישור כוחות הבטחון ובליוויים בלבד. עיתונאי לא יוכל לשהות בישוב במשך 24 שעות או להשאר כרצונו באופן בלתי מוגבל.

"לדעת" מציינים כי מדובר בשיטה שהופעלה על ידי הכוחות האמריקניים במלחמת ארה"ב עירק בין היתר כדי להגן על העיתונאים האמריקניים מפגיעת כוחות עירקיים. העיתונאים האמריקניים צוותו אל היחידות האמריקניות. ב"לדעת" מדגישים כי השימוש בשיטת ציוות זו על ידי דוברת צה"ל תמוה, שכן לעיתונאים לא נשקפת סכנה ממתיישבי גוש קטיף.

מדיניות זו של "פתיחות המבוקרת" מעוררת דאגה בקרב עיתונאים. אלון בן-דוד, אמר בתגובה כי תכנית סיקור זו לא תואמה עם כלי התקשורת. הוא אמר: "כאילו שיודעים מה טוב בשבילנו. אני רוצה תנועה חופשית בשטח. אפשר לבדוק מי נכנס, אבל לא שיכתיבו לנו לאן נוסעים".

"לדעת" פנו אל שר המשפטים ואל הרמטכ"ל בבקשה לחזור בהם מכוונתם להגביל את חופש העיתונות.

אם הפניה לא תשא תוצאות, שוקלת האגודה לעתור לבג"ץ בשם חופש העתונות.