את דבריו קבע השופט איטח בפסק-דין המבטל את הסכם ההבראה שחתמה עיריית טירה מול ועד העובדים, הכולל קיצוצים בהיקפי המשרות של העובדים. בכך קיבל השופט איטח את טענת ההסתדרות המעו"ף כי ההסכם גובש חרף התנגדותה ולכן הוא אינו בר-תוקף.

על-פי פסק הדין סיכם ראש העירייה עם יו"ר הועד, בשלהי חודש אוגוסט 2004, כי הועד יתמוך בתוכנית ההבראה של העיירה הכוללת פיטורים של עד כ- 96 עובדים, צמצום היקף העסקת העובדים הנותרים ב- 25% מכל משרה ודחיית תשלום הביגוד לשנת 2004. ההסתדרות התנגדה ל"הסכם" וועד העובדים אף הוא חזר בו והודיע זאת לעירייה, אך זו המשיכה מצידה בתוכניותיה, ואף שלחה הודעות לעובדים על הגזרות הצפויות.

ההסתדרות פנתה לבית-הדין עו"ד מרדכי לוין ומור סטולר בבקשה למנוע את הפיטורין ולבטל את הקיצוץ במשרות. השופט איטח נענה כאמור לבקשה בנימוק שגריעה מזכויות העובדים בדרך "קולקטיבית" יכולה להיעשות אך ורק בהסכם קיבוצי שמחייב חתימה של ההסתדרות. מאחר וההסכם נעשה מול הועד בלבד אין לו תוקף של הסכם קיבוצי ואין לו "הכוח" לשנות את התחייבויות העירייה לעובדיה.

עוד קובע השופט איטח כי "חוקת העבודה אמנם מסמיכה את הועד להסכים לפיטורים אך אין לפרש הסמכה זו שהסמכה להסכים לתוכנית הבראה ברשות, ובכללה לקיצוץ רוחבי בהיקף המשרה של כל העובדים".

דובר ההסתדרות מציין בסיפוק כי בסיכום פסק הדין קובע השופט שעל העיירה להמשיך ולהעסיק את עובדיה בהיקפי המשרה שהיו להם ערב הקיצוץ ולשלם לעובדים את שכרם כאילו עבדו במלוא היקף המשרה שהיתה להם ערב הקיצוץ.
(ש)