העובד המאויים הוא איגור פצ'רסקי, העובד במחלקה לגנטקיה מולקלורית, כך מדווח ב'הארץ'.
ההנהלה במכון ויצמן קבעה כי היא רואה בענידת הטלאי פרובוקציה שראויה לענישת העובד עד כדי פיטורין ללא פיצויים.
בתגובה להודעת ההנהלה אמר העובד כי לא יחדול מענידת הטלאי שכן מדובר בעיקרון והדרישה שיסיר אותו מזכירה ימים אפלים בברית המועצות. איגור מבהיר כי אין בכוונתו להיעתר לדרישת המכון על אף שהדבר יכול לעלות לו במשרתו ובמצוקה כלכלית אליה ייקלע.
בהנהלה אומרים כי העובד זומן למפגשים בהם הוברר לו עד כמה המהלך חמור לדעתם אולם בשל סירובו לוותר על הטלאי הוחלט לשגר לו את המכתב החריף ובו איום הפיטורין.
על פי הדיווח נכתב לאיגור כי "מזה תקופה לא קצרה מתלוננים עובדי המכון בבניין בו הינך עובד ואף מחוצה לו, על-כך שטלאי כתום אותו הינך נושא על בגדך מפריע לעבודתם הסדירה. התנהגות זו, בשטח המכון, הנתפשת כרצון להפגין עמדה פוליטית מובהקת, אינה עולה בקנה אחד עם מסורת ארוכת השנים של המכון, שלא לאפשר אמירה פוליטית בתחומו. בנוסף, המעשה יוצר פרובוקציה מכוונת נגד מי שאינם מזדהים עם עמדתך, פוגע ברגשותיהם, מסיח את דעתם ויוצר הפרעה למהלך התקין של העבודה. לא למותר לציין כי במכון מבקרים מדי יום עשרות רבות של אורחים מהארץ ומחו"ל, הנחשפים גם הם למעשה זה".
"ניתנת לך בזאת אזהרה אחרונה להסיר את הטלאי, וזאת, בתוך 24 שעות מקבלת מכתב זה. היה ולא תפעל כאמור, ינקוט המכון צעדים נגדך לרבות הפסקת העסקתך, תוך שלילת פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת".
ממכון ויצמן נמסר בתגובה:
מכון ויצמן למדע הנו מוסד אקדמי העוסק במחקר בסיסי, והמטרה היחידה העומדת לנגד עיניו הנה קידום המחקר לטובת המדינה והאנושות כולה. במכון עובדים יחד, בהרמוניה, בני לאומים שונים ובעלי נטיות לב שונות, ולאורך שנים אין המכון משמש, או מאפשר, במה, פרטית או קולקטיבית, ובודאי לא פוליטית, לדעות או השקפות עולם כלשהן, שאינן קשורות במטרותיו של המכון.
ככל שניתן להבין את שאיפתו של אדם זה או אחר לבטא את עולמו הפנימי או השקפות עולמו בחירות מוחלטת, אין המכון סבור כי מקום העבודה בו הוא המקום הנכון והראוי להביעם, ובשמירת האיזון של המרקם האנושי של עובדי המכון על כל עובד, לגלות את אותה מידת הרגישות הראויה שבה הוא מבקש שיפגינו כלפיו.
אמירה זו או אחרת של עובד, בדרך כלשהי, ופסיבית ככל שתהיה, הגורמת לשיבושים בעבודה או ניצול זמן בעבודה לצרכי דיונים שאינם ממין הנושאים למענם קיים המכון ופועל מזה שנים, אינה מאפשרת מהלך תקין של עבודת המחקר המתנהלת בכתלי המכון, והיא זרה לנוהליו ואורחותיו. על אחת כמה וכמה כשמעשה זה או אחר מתפרש, בצדק או שלא בצדק, כפגיעה ברגשות הציבור בשל הקשר השואה המתעורר או מיוחס לטלאי הכתום.
פניות שונות לעובד שהתנהלותו פגעה במהלך העבודה הסדיר, הן על ידי ראש קבוצת המחקר בה הוא מועסק, הן על ידי ראש המחלקה שלו והן על ידי דיקן הפקולטה, שנעשו בנועם, לא הניבו את התגובה הראויה, ולא נענו בהתאם. גם שיחתו עם סגן הנשיא של המכון, ואשר בה הובהר לעובד כי אין ביכולתו של המכון לאפשר התנהלות כזו או אחרת המשבשת את מהלך העבודה התקין, לא הביאה אלא לתגובה שאיננה ממין העניין.
בנסיבות שנוצרו, לא עמדה כל אפשרות בפני הנהלת המכון אלא להעמיד בפני העובד את האפשרות לפעול על פי נוהלי המכון, או לסיים את עבודתו במכון. יודגש, כי המכון אינו עוסק ואינו מתעתד לעסוק בנושאים פוליטיים, והדרך בה בחר לנקוט במקרה הנדון נובעת אך ורק מעצם הפגיעה ברגשות עובדי מכון והשיבושים בעבודה הסדירה שנוצרו עקב התנהלותו של העובד, והנהלת המכון לא תהסס לנקוט באותה דרך כלפי כל עובד אשר יגרום, באמירה כזו או אחרת, בדרך כשלהי, לסערת רגשות של ציבור עובדים או שיבוש מתמשך של העבודה הסדירה בו.
(ש)
ההנהלה במכון ויצמן קבעה כי היא רואה בענידת הטלאי פרובוקציה שראויה לענישת העובד עד כדי פיטורין ללא פיצויים.
בתגובה להודעת ההנהלה אמר העובד כי לא יחדול מענידת הטלאי שכן מדובר בעיקרון והדרישה שיסיר אותו מזכירה ימים אפלים בברית המועצות. איגור מבהיר כי אין בכוונתו להיעתר לדרישת המכון על אף שהדבר יכול לעלות לו במשרתו ובמצוקה כלכלית אליה ייקלע.
בהנהלה אומרים כי העובד זומן למפגשים בהם הוברר לו עד כמה המהלך חמור לדעתם אולם בשל סירובו לוותר על הטלאי הוחלט לשגר לו את המכתב החריף ובו איום הפיטורין.
על פי הדיווח נכתב לאיגור כי "מזה תקופה לא קצרה מתלוננים עובדי המכון בבניין בו הינך עובד ואף מחוצה לו, על-כך שטלאי כתום אותו הינך נושא על בגדך מפריע לעבודתם הסדירה. התנהגות זו, בשטח המכון, הנתפשת כרצון להפגין עמדה פוליטית מובהקת, אינה עולה בקנה אחד עם מסורת ארוכת השנים של המכון, שלא לאפשר אמירה פוליטית בתחומו. בנוסף, המעשה יוצר פרובוקציה מכוונת נגד מי שאינם מזדהים עם עמדתך, פוגע ברגשותיהם, מסיח את דעתם ויוצר הפרעה למהלך התקין של העבודה. לא למותר לציין כי במכון מבקרים מדי יום עשרות רבות של אורחים מהארץ ומחו"ל, הנחשפים גם הם למעשה זה".
"ניתנת לך בזאת אזהרה אחרונה להסיר את הטלאי, וזאת, בתוך 24 שעות מקבלת מכתב זה. היה ולא תפעל כאמור, ינקוט המכון צעדים נגדך לרבות הפסקת העסקתך, תוך שלילת פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת".
ממכון ויצמן נמסר בתגובה:
מכון ויצמן למדע הנו מוסד אקדמי העוסק במחקר בסיסי, והמטרה היחידה העומדת לנגד עיניו הנה קידום המחקר לטובת המדינה והאנושות כולה. במכון עובדים יחד, בהרמוניה, בני לאומים שונים ובעלי נטיות לב שונות, ולאורך שנים אין המכון משמש, או מאפשר, במה, פרטית או קולקטיבית, ובודאי לא פוליטית, לדעות או השקפות עולם כלשהן, שאינן קשורות במטרותיו של המכון.
ככל שניתן להבין את שאיפתו של אדם זה או אחר לבטא את עולמו הפנימי או השקפות עולמו בחירות מוחלטת, אין המכון סבור כי מקום העבודה בו הוא המקום הנכון והראוי להביעם, ובשמירת האיזון של המרקם האנושי של עובדי המכון על כל עובד, לגלות את אותה מידת הרגישות הראויה שבה הוא מבקש שיפגינו כלפיו.
אמירה זו או אחרת של עובד, בדרך כלשהי, ופסיבית ככל שתהיה, הגורמת לשיבושים בעבודה או ניצול זמן בעבודה לצרכי דיונים שאינם ממין הנושאים למענם קיים המכון ופועל מזה שנים, אינה מאפשרת מהלך תקין של עבודת המחקר המתנהלת בכתלי המכון, והיא זרה לנוהליו ואורחותיו. על אחת כמה וכמה כשמעשה זה או אחר מתפרש, בצדק או שלא בצדק, כפגיעה ברגשות הציבור בשל הקשר השואה המתעורר או מיוחס לטלאי הכתום.
פניות שונות לעובד שהתנהלותו פגעה במהלך העבודה הסדיר, הן על ידי ראש קבוצת המחקר בה הוא מועסק, הן על ידי ראש המחלקה שלו והן על ידי דיקן הפקולטה, שנעשו בנועם, לא הניבו את התגובה הראויה, ולא נענו בהתאם. גם שיחתו עם סגן הנשיא של המכון, ואשר בה הובהר לעובד כי אין ביכולתו של המכון לאפשר התנהלות כזו או אחרת המשבשת את מהלך העבודה התקין, לא הביאה אלא לתגובה שאיננה ממין העניין.
בנסיבות שנוצרו, לא עמדה כל אפשרות בפני הנהלת המכון אלא להעמיד בפני העובד את האפשרות לפעול על פי נוהלי המכון, או לסיים את עבודתו במכון. יודגש, כי המכון אינו עוסק ואינו מתעתד לעסוק בנושאים פוליטיים, והדרך בה בחר לנקוט במקרה הנדון נובעת אך ורק מעצם הפגיעה ברגשות עובדי מכון והשיבושים בעבודה הסדירה שנוצרו עקב התנהלותו של העובד, והנהלת המכון לא תהסס לנקוט באותה דרך כלפי כל עובד אשר יגרום, באמירה כזו או אחרת, בדרך כשלהי, לסערת רגשות של ציבור עובדים או שיבוש מתמשך של העבודה הסדירה בו.
(ש)