הנהלת חברת "מטרודן" טענה כי שבעוד היא סובלת מנזקים כלכליים של ממש לא מופעל לחץ כלכלי מקביל על העובדים השובתים. זאת מאחר ועובדים אלו נהנים בתקופת השביתה מהכנסתם מעבודה חלופית ומהכספים המתקבלים מההסתדרות באמצעות קרן שביתה.

ההסתדרות טענה, באמצעות עו"ד דורית טנא-פרצי'ק, היועמ"ש של האגף לאיגוד מקצועי ועו"ד אהוד שילוני, כי בקשת "מטרודן" מפלה בין העובדים השובתים לבין אלה שאינם שובתים, משום שאין "מטרודן" אוסרת על עובדים שאינם שובתים לעבוד בעבודה נוספת.

כתבנו בדרום משה פריאל מדווח כי בדבריו קבע בית-הדין כי שהעובדים רשאים לעבוד במהלך השביתה בתנאי שאין מדובר בעבודה קבועה שיש בה משום גילוי דעת מצד העובד השובת לנתק את קשרי העבודה בינו לבין המעביד. העובדים אשר הנהלת "מטרודן" ביקשה לקלוט אחרים במקומם עבדו כנהגי מוניות, כעוזרים בנגריה וכשומרי לילה. השופט, משה טוינה, קבע כי סוג עבודות אלה אינן מעידות על כוונתם של העובדים לנתק קשרי עבודה בינם לבין "מטרודן".

לגבי טענת "מטרודן", כי עבודתם החלופית של העובדים השובתים מפירה את האיזון בין זכות הקניין לזכות השביתה, כותב השופט טוינה כי יש לבחון את הסוגיה בהתחשב בכך שהסכסוך הוא על זכות ההתארגנות ולא כזה שנועד להשיג הטבות כלכליות נטו. "בהתחשב במהות הסכסוך, העבודה החלקית בה עוסקים השובתים, אינה מצדיקה את הפגיעה באפקטיביות של השביתה". כמו-כן מוסיף השופט טוינה כי היחסים של ההסתדרות עם העובדים אינם עניינה של חברת "מטרודן" ובכלל זה התשלום שמקבלים העובדים מקרן השביתה.
(ש)