מנכ"ל כוורת עמק חפר, יורם פז, מספר שההתנחלות היא תהליך של ריבוי טבעי שנובע מ"התפוצצות אוכלוסין" בתוך הכוורת ומרצון של הדבורים למצוא לעצמן משכן חדש.

כל כוורת מכילה 80-100 אלף דבורים בממוצע. כשהמלכה חשה שמספר הדבורים עולה על הקיבולת של הכוורת – דבר שמתרחש לרוב בתקופת האביב - היא נוטשת בפתאומיות ויחד איתה עוזבת קבוצה גדולה של דבורים. הנחיל מסתובב בשטח ולעיתים נראה כענן שחור.

הדבורים חוצות שטחים חקלאיים, דרכים ולעיתים גם מקומות ישוב עד שהן מוצאות מקום חדש להשתקע בו. ביתן החדש יכול להיות עץ, במסתור בגג רעפים או כל מקום אחר שמספק מסתור והגנה. בחלק מהמקרים הן "עוברות דירה" שוב לאחר זמן קצר עד למציאת משכן קבע.

כתבנו קובי פינקלר מוסר שמגדלי הדבורים משתדלים למנוע את התופעה משום שהיא מפחיתה משמעותית את יבולי הדבש. בתקופת האביב מכוורת יכולים לצאת שניים – שלושה נחילים והדבר יגרום לירידה ביבול הדבש. מניעת התופעה נעשית על ידי החלפת מלכות מבוגרות בצעירות, אשר נוטות פחות להתנחל.

ברוב המקרים עוזבת המלכה הבכירה והכוורת שהתייתמה מגדלת מלכה חדשה. בחלק מהמקרים עוזבת מלכה צעירה ובתולה ורק לאחר שהנחיל מוצא משכן חדש היא יוצאת ל"מחול הכלולות" ויוצרת דור חדש של דבורים.

כדאי לציין שביומיים הראשונים לאחר יציאת הנחיל מהכוורת הדבורים אינן תוקפניות. זאת מאחר והדבורים לפני הנטישה נוטלות עימן דבש לצורך הקיום בימים הראשונים ולכן אינן נוטות לעקוץ. לאחר מכן הדבורים מתחילות לחפש מזון חדש ואז עלול להווצר מגע בינן לבין שכניהם החדשים.

מי שמגלה נחיל דבורים חדש ליד ביתו אינו צריך להתפס לבהלה, אומר פז. ההמלצה הטובה ביותר היא לקרוא למגדל דבורים מהסביבה שיודע כיצד להתמודד עם התופעה ולסלק את הנחיל בדרכי שלום. בכל מקרה לא לנסות לטפל בבעיה באופן עצמאי באמצעות קוטלי חרקים. דבר זה עלול לעצבן את הדבורים ולגרום להתפזרות הנחיל ולפגיעה באוכלוסיה שמסביב.