נשיא המדינה משה קצב נשא השבוע דברים בפני תלמידי המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל ובפני הצוות המקומי. בהם קרא גם להסבת המכללה לאוניברסיטה לנוכח הישגי אנשיה בתחומי המדע השונים. בתום דברי קצב קרא המנחה, פרופסור משה ארנס, לארבעה סטודנטים להפנות שאלות שהוכנו מראש לנשיא.
הסטודנטים, שניים מתוכם חברי התא הכתום, המרכז בקמפוס את ההתנגדות למהלכיו המדיניים של ראש הממשלה, קראו את שאלותיהם. בשלב מסויים ביקש פרופסור ארנס מסטודנט שלא לבש חולצה כתומה לקרוא את שאלתו. עד שהגיע הבחור אל המיקרופון, קמה אחת הסטודנטיות וביקשה להפנות קריאה לנשיא.
פרופסור ארנס, הופתע מבקשתה של הצעירה ואמר לה "זה השתלטות על מקרופון". הצעירה אמרה לו שהיא מודעת לכך שהיא מבצעת מהלך החורג מכללי האירוע, אבל יש לה שאלה קצרה ודחופה לנשיא. הנשיא קצב ביקש לאשר לה לדבר.
הצעירה פתחה בהצגת שמה "בתיה גוטמן מבית אל. בפעם הקודמת שפגשתי אותך, אדוני הנשיא היה זה כשהגעת לביתינו לנחם את משפחתי על נפילת אחי, חזקי, שנהרג בפעילות צה"ל בדרום רצועת עזה לפני כשנתיים. יושבת כאן לצידי חברתי עליזה סיטון, שאחיה נרצח בפיגוע באיתמר. אני מבקשת לשאול אותך, אדוני הנשיא, איך אנחנו יכולים לבצע את ההתנתקות כשראינו כבר את האסון שבהסכם אוסלו? ראינו כבר את תוצאותיו ההרסניות של הנשק שבידי הפלשתינים".
גוטמן נשאה דברים במשך למעלה משלוש דקות, כשהסטודנטים שסביבה שומרים על דומיה מוחלטת. במהלך דבריה הבחינו הסובבים ברעיית הנשיא דומעת בבכי חרישי לנוכח דבריה המרגשים והכנים. בתום הדברים נשמעו מחיאות כפיים מכל עבר.
הנשיא קצב אמר בתגובה כי העם בישראל בחר את נציגיו לכנסת, והיא המייצגת את רצונו של העם. גוטמן התפרצה לדבריו וטענה "לא הצבענו עבור זה שבמחיר שבע מאות מיליון שקלים יעבירו תכנית כל כך מסוכנת".
הנשיא שב על דבריו ואמר כי אמנם הוא משתתף בצערה כאחות שכולה, אבל חברי הכנסת הם שקובעים ומייצגים את העם באופן דמוקרטי. גוטמן הזכירה לו כי הממשלה אינה מאפשרת למתנגדיה להשמיע את דבריה. דוגמא לדבריה ציינה כשהזכירה את האירוע באילת בו נמנעה גישתו של חובש כיפה לראש הממשלה מחשש שזה ימחה על תכניתו המדינית.
את דבריו חתם קצב בכך שהוא שמח על התפרצותה של גוטמן שהשמיעה את דבריה. עם זאת הוסיף קצב ואמר כי "כל אזרח ישראלי צריך לחוש כאב נוכח התוכנית לפנות ישובים, החלטה קשה אינה מצטמצמת בהחלטת הכנסת. ליבי אל ציבור המתנחלים בגוש קטיף".
"השתדלתי שלא להתלהם בדברי, אלא לאמר דברים מהלב", מספרת גוטמן לכתבנו שמעון כהן. "האחרים קראו את שאלותיהם מהנייר, אני דיברתי מהלב. אני חשה שגם הנשיא אינו ממש מאמין בדברים שהוא עצמו אמר וענה".
כאמור לעיל, בביקורו קיבל הנשיא סקירה לגבי מחקריה החדשים והישגיה המדעיים של המכללה. בתגובה להם קרא להסב את המכללה לאוניברסיטה.
(ש)
הסטודנטים, שניים מתוכם חברי התא הכתום, המרכז בקמפוס את ההתנגדות למהלכיו המדיניים של ראש הממשלה, קראו את שאלותיהם. בשלב מסויים ביקש פרופסור ארנס מסטודנט שלא לבש חולצה כתומה לקרוא את שאלתו. עד שהגיע הבחור אל המיקרופון, קמה אחת הסטודנטיות וביקשה להפנות קריאה לנשיא.
פרופסור ארנס, הופתע מבקשתה של הצעירה ואמר לה "זה השתלטות על מקרופון". הצעירה אמרה לו שהיא מודעת לכך שהיא מבצעת מהלך החורג מכללי האירוע, אבל יש לה שאלה קצרה ודחופה לנשיא. הנשיא קצב ביקש לאשר לה לדבר.
הצעירה פתחה בהצגת שמה "בתיה גוטמן מבית אל. בפעם הקודמת שפגשתי אותך, אדוני הנשיא היה זה כשהגעת לביתינו לנחם את משפחתי על נפילת אחי, חזקי, שנהרג בפעילות צה"ל בדרום רצועת עזה לפני כשנתיים. יושבת כאן לצידי חברתי עליזה סיטון, שאחיה נרצח בפיגוע באיתמר. אני מבקשת לשאול אותך, אדוני הנשיא, איך אנחנו יכולים לבצע את ההתנתקות כשראינו כבר את האסון שבהסכם אוסלו? ראינו כבר את תוצאותיו ההרסניות של הנשק שבידי הפלשתינים".
גוטמן נשאה דברים במשך למעלה משלוש דקות, כשהסטודנטים שסביבה שומרים על דומיה מוחלטת. במהלך דבריה הבחינו הסובבים ברעיית הנשיא דומעת בבכי חרישי לנוכח דבריה המרגשים והכנים. בתום הדברים נשמעו מחיאות כפיים מכל עבר.
הנשיא קצב אמר בתגובה כי העם בישראל בחר את נציגיו לכנסת, והיא המייצגת את רצונו של העם. גוטמן התפרצה לדבריו וטענה "לא הצבענו עבור זה שבמחיר שבע מאות מיליון שקלים יעבירו תכנית כל כך מסוכנת".
הנשיא שב על דבריו ואמר כי אמנם הוא משתתף בצערה כאחות שכולה, אבל חברי הכנסת הם שקובעים ומייצגים את העם באופן דמוקרטי. גוטמן הזכירה לו כי הממשלה אינה מאפשרת למתנגדיה להשמיע את דבריה. דוגמא לדבריה ציינה כשהזכירה את האירוע באילת בו נמנעה גישתו של חובש כיפה לראש הממשלה מחשש שזה ימחה על תכניתו המדינית.
את דבריו חתם קצב בכך שהוא שמח על התפרצותה של גוטמן שהשמיעה את דבריה. עם זאת הוסיף קצב ואמר כי "כל אזרח ישראלי צריך לחוש כאב נוכח התוכנית לפנות ישובים, החלטה קשה אינה מצטמצמת בהחלטת הכנסת. ליבי אל ציבור המתנחלים בגוש קטיף".
"השתדלתי שלא להתלהם בדברי, אלא לאמר דברים מהלב", מספרת גוטמן לכתבנו שמעון כהן. "האחרים קראו את שאלותיהם מהנייר, אני דיברתי מהלב. אני חשה שגם הנשיא אינו ממש מאמין בדברים שהוא עצמו אמר וענה".
כאמור לעיל, בביקורו קיבל הנשיא סקירה לגבי מחקריה החדשים והישגיה המדעיים של המכללה. בתגובה להם קרא להסב את המכללה לאוניברסיטה.
(ש)