מנכ"ל משרד האוצר לשעבר פרופ' בנציון זילברפרב אומר כי גם כיום מדינת ישראל ממשיכה להיות מדינת רווחה כשהיא מעבירה סכומים גבוהים לנושאי רווחה.
במושב העוסק בנושאי כלכלה וחברה בכנס ירושלים אומר זילברפרב כי לפער הגדול בין מספרם הרב של העניים לעומת התשלומים הגבוהים המועברים לצרכי לרווחה גרמה מדיניות של עידוד "ישיבה בבית" שבה נקטה מדינת ישראל.
לדבריו בשנות ה 90 היתה צמיחה מהירה במשק בעיקר בגלל העליה מברה"מ. במדינה לדבריו היתה מגמה של "לתת" וכך נמשך המצב גם כשלא היה, בעיקר בשל הסכמים קואליציוניים.
ב 01 נכנסה המדינה למיתון עמוק. לדבריו בדומה למה שקורה במשק בית שחי ברמת חיים מסוימת והמצב משתנה, נדרשו התאמות והן החלו באמצעות למשל קיצוצים במשק. כתוצאה נפסק הגידול במשק, אך נמשך מנגנון ההעברות שתמרץ אנשים לשבת בבית. נוצר לדבריו מצב אבסורדי שמכונה "מלכודת העוני" כשמשפחה עם שני ילדים שקיבלה אבטחת הכנסה, צריכה היתה להשתכר כ 5 אלפים ₪ נטו כדי שיהיה כדאי למפרנסיה לצאת לעבודה אל מול התמיכות שהיא קיבלה.
התשובה לכך לדבריו היא יצירת תמריץ לצאת לעבודה והדבר כבר החל להתבצע. בין הפעולות שנעשו כדי להמריץ לצאת לעבודה היו קיצוצים בקיצבאות הילדים וגם הסדרים כמו חוק טל.
למעשה אומר פרופ' זילברפרב "חוק טל הוא חוק כלכלי שמהווה תמריץ עבור החרדים לצאת לעבודה". עוד אומר זילברפרב כדי להמריץ אנשים לצאת לעבודה יש לדאוג להכשרה ולחינוך מתאים ובעיקר להכשרה טובה המתאימה לצרכי המשק הישראלי המפותח.
בהתייחסו לטענות על עוני בארץ אומר זילברפברב כי מדידת קו העוני היא ענין יחסי ומסובך למדידה. "אם מחר בבוקר יוכפלו כל הכנסותינו נשאר עם מספר זהה של אלו המצויים בהגדרה של 'מתחת לקו העוני', כי זו מדידה יחסית".
במושב העוסק בנושאי כלכלה וחברה בכנס ירושלים אומר זילברפרב כי לפער הגדול בין מספרם הרב של העניים לעומת התשלומים הגבוהים המועברים לצרכי לרווחה גרמה מדיניות של עידוד "ישיבה בבית" שבה נקטה מדינת ישראל.
לדבריו בשנות ה 90 היתה צמיחה מהירה במשק בעיקר בגלל העליה מברה"מ. במדינה לדבריו היתה מגמה של "לתת" וכך נמשך המצב גם כשלא היה, בעיקר בשל הסכמים קואליציוניים.
ב 01 נכנסה המדינה למיתון עמוק. לדבריו בדומה למה שקורה במשק בית שחי ברמת חיים מסוימת והמצב משתנה, נדרשו התאמות והן החלו באמצעות למשל קיצוצים במשק. כתוצאה נפסק הגידול במשק, אך נמשך מנגנון ההעברות שתמרץ אנשים לשבת בבית. נוצר לדבריו מצב אבסורדי שמכונה "מלכודת העוני" כשמשפחה עם שני ילדים שקיבלה אבטחת הכנסה, צריכה היתה להשתכר כ 5 אלפים ₪ נטו כדי שיהיה כדאי למפרנסיה לצאת לעבודה אל מול התמיכות שהיא קיבלה.
התשובה לכך לדבריו היא יצירת תמריץ לצאת לעבודה והדבר כבר החל להתבצע. בין הפעולות שנעשו כדי להמריץ לצאת לעבודה היו קיצוצים בקיצבאות הילדים וגם הסדרים כמו חוק טל.
למעשה אומר פרופ' זילברפרב "חוק טל הוא חוק כלכלי שמהווה תמריץ עבור החרדים לצאת לעבודה". עוד אומר זילברפרב כדי להמריץ אנשים לצאת לעבודה יש לדאוג להכשרה ולחינוך מתאים ובעיקר להכשרה טובה המתאימה לצרכי המשק הישראלי המפותח.
בהתייחסו לטענות על עוני בארץ אומר זילברפברב כי מדידת קו העוני היא ענין יחסי ומסובך למדידה. "אם מחר בבוקר יוכפלו כל הכנסותינו נשאר עם מספר זהה של אלו המצויים בהגדרה של 'מתחת לקו העוני', כי זו מדידה יחסית".