ביום חמישי הקרוב אמור בית המשפט המחוזי בירושלים לדון בעתירה מנהלית בנושא המבנה ההיסטורי של בית החולים לילדים "מריאנשטיפט" בירושלים, שהגישו קבוצה של רופאים בכירים והמועצה לשימור אתרים.
כתבנו קובי פינקלר מדווח כי בעתירה, שהוגשה נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה והעומד בראשה, שר הפנים, הוועדה המקומית וחברת 'ארלדן השקעות', מתבקש בית המשפט לקבוע כי יש לייעד את המבנה לבניין ציבורי, שיוקדש לתיעוד תולדות הרפואה בבירה, לרבות רפואת הילדים, ולהנצחת פועלו של מייסד בית החולים, ד"ר מקס סנדרצקי.
כתבנו מדווח כי בית החולים לילדים "מריאנשטיפט" היה מהמוסדות הרפואיים הראשונים בארץ ישראל, ובין הראשונים מסוגו בעולם, נוסד בשנת 1872 על ידי הרופא הגרמני ד"ר מקס סנדרצקי. בית החולים נקרא על שם הנסיכה מרי, רעייתו של הדוכס פרידריך ממקלונבורג-שוורין שהיה זה שנתן את האישור להקמת המוסד. היה זה בית החולים היחיד במזרח התיכון, ואחד היחידים בעולם, שהוקדש לטיפול בילדים. קביעתו של ד"ר סנדרצקי, אותה הגשים במשך כל שנות פעילות בית החולים, היתה שבבית החולים יינתן טיפול לילדים מכל הדתות ומכל הלאומים ושלא תותר פעילות מיסיונרית בין כתליו. בית החולים היה חלוץ בשטחי רפואה רבים, כגון שמירה על היגיינה (בימים לפני פסטר), דאגה לרוח הילדים ולא רק לגופם על ידי הרשאה (חריגה מאד בימים ההם) לאמהות לישון ליד ילדיהן המאושפזים, ריפוי בעיסוק ועוד.
כתבנו קובי פינקלר מדווח כי בעתירה, שהוגשה נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה והעומד בראשה, שר הפנים, הוועדה המקומית וחברת 'ארלדן השקעות', מתבקש בית המשפט לקבוע כי יש לייעד את המבנה לבניין ציבורי, שיוקדש לתיעוד תולדות הרפואה בבירה, לרבות רפואת הילדים, ולהנצחת פועלו של מייסד בית החולים, ד"ר מקס סנדרצקי.
כתבנו מדווח כי בית החולים לילדים "מריאנשטיפט" היה מהמוסדות הרפואיים הראשונים בארץ ישראל, ובין הראשונים מסוגו בעולם, נוסד בשנת 1872 על ידי הרופא הגרמני ד"ר מקס סנדרצקי. בית החולים נקרא על שם הנסיכה מרי, רעייתו של הדוכס פרידריך ממקלונבורג-שוורין שהיה זה שנתן את האישור להקמת המוסד. היה זה בית החולים היחיד במזרח התיכון, ואחד היחידים בעולם, שהוקדש לטיפול בילדים. קביעתו של ד"ר סנדרצקי, אותה הגשים במשך כל שנות פעילות בית החולים, היתה שבבית החולים יינתן טיפול לילדים מכל הדתות ומכל הלאומים ושלא תותר פעילות מיסיונרית בין כתליו. בית החולים היה חלוץ בשטחי רפואה רבים, כגון שמירה על היגיינה (בימים לפני פסטר), דאגה לרוח הילדים ולא רק לגופם על ידי הרשאה (חריגה מאד בימים ההם) לאמהות לישון ליד ילדיהן המאושפזים, ריפוי בעיסוק ועוד.