בתנועה הקיבוצית אומרים כי בנוסף להנצחת הנופלים, יינתן במקום ביטוי נרחב להתיישבות הקיבוצית, ש"נטלה מראשית מימוש הרעיון הציוני את תפקיד גאולת הארץ ויישובה".
במהלך השנים עבר הפרויקט רחב ההיקף, בו שותפים התנועה הקיבוצית, הקרן הקיימת לישראל והסניף הקיבוצי של ארגון "יד לבנים", שינויים רבים. בתכנון הראשוני נבחן בניית האתר בשטח רכס הרי גלבוע, אחר כך בפארק רבין ליד בית שמש, ולבסוף נבחר כאתר ההנצחה פארק מנשה.
הובלת הפרויקט מטעם התנועה הקיבוצית התבצעה על ידי עדנה סולודר, לשעבר חברת כנסת ומזכירת "ברית התנועה הקיבוצית", משה נצר, לשעבר ראש אגף הנוער והנחל, יעקב אשכולי, רכז הסניף הקיבוצי של "יד לבנים", עזרא רבין, מזכיר הקיבוץ הארצי לשעבר, ותא"ל במיל. מוטק'ה בן-פורת, לשעבר חבר כברי ומנהל רשות הטבע והגנים.
רבין ובן-פורת הציגו את הפרויקט בישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית וסיפרו כי תכני העיסוק והעשייה במקום יהפכו אותו למרכז חי, מתפתח וצומח, שיהווה במהרה מוקד לפעילויות בילוי ונופש עבור כלל הציבור, עבור חברי קיבוצים מכל רחבי הארץ, עבור חניכי ומדריכי תנועות נוער, וכמובן- עבור בני המשפחות השכולות. עוד סיפרו השניים, כי על פי התכנון, אותו ביצעה מירה יעקובסון, המופקדת על הצד האדריכלי של "יער הקיבוצים", במרכזו יוקם "המגדל", שיהווה את ליבתו של אתר ההנצחה, ממנו ניתן יהיה להשקיף על מרחבי עמק יזרעאל. המגדל יסמל את נחישותה של ההתיישבות היהודית העובדת בארץ ישראל בראשית המאה שעברה. נוסף למתחם ההנצחה, יכלול האתר מספר מתחמים נוספים, שיהוו חלק מ"יער הקיבוצים":
א. מתחם פיסולי-אמנותי- חלק מהפסלים ייווצרו במקום, בסדנאות יצירה שנתיות.
ב. מתחם מוסיקלי- בו תוקם "מערכת מוסיקאלית" שצליליה מופקים באמצעות אנרגיה מהטבע- רוח, גשם ואויר.
ג. מתחם צופי, בו יוקמו מתקנים צופיים בעלי עניין ודמיון, שתזכורת לרוח הנעורים בתנועות הנוער והפלמ"ח. אל המתחם הצופי יובילו "ציוני דרך" מרכזיים בתולדות התנועה הקיבוצית.
ד. מתחם "הבוסתן"- עצי רבים "משפעת פרי הארץ"- תזכורת אותנטית לחקלאות- נשמת אפה של ההתיישבות. במקום יהיו גם ספסלים ושולחנות.
בניית השלב הראשון הוא "אתר ההנצחה", החלה כבר בסוף 2004 והיא אמורה להגיע בתוך מספר שבועות לסיומה. תכנונו ועיצובו של מתחם ההנצחה נעשה ע"י האדריכל והאמן סלו שאול, מקיבוץ עין גב. על לתכנונו ועיצובו של כלל השטח שותפים האמנים אביטל גבע (עין שמר) ויובל דניאלי (המעפיל).
בתנועה הקיבוצית מדגישים כי שותפה בכירה בפרויקט מאז התחלת הפרויקט ובכל שלבי הפיתוח היא הקק"ל, שהקצתה לטובתו 50 דונם חורש משטחה ושטח נוסף להרחבתו בעתיד. בנוסף לביצוע עבודות תשתית נרחבות המבוצעות במקום, סייעו אנשי קק"ל בעבודות תכנון וקביעת התכנים במתחמים. לאחר הפעלת האתר תסייע הקק"ל גם בתחזוקו ברמה ראשונית.
שותפה נוספת בפרויקט היא המועצה האזורית "מגידו", אשר יער הקיבוצים מצוי בשטחה, והיא תהווה בעתיד גורם מרכזי בהפעלתו. על פי התכנון צפוי הטקס החגיגי של חנוכת האתר ב-29 ליוני להשתלב בחגיגות ה-60 להקמת המועצה ופיתוח פארק מנשה.
יצויין כי עלות פרויקט הקמת "יער הקיבוצים" מגיעה בשלב זה ל-750,000 שקל. נכון להיום נאסף כ-500,000 שקל, רובו- תרומת המשפחות השכולות מהקיבוצים וקק"ל. סכום זה הוקצה בעיקרו לעבודות הקמת "אתר ההנצחה". רבין ובן-פורת אומרים כי מהלכי גיוס הכספים בזמן הקרוב יקבעו את גמר ביצוע העבודות באתר עצמו וכן את המשך פיתוח התוכניות הנוספות במתחמים השונים. הוא יחנך במועד המתוכנן -29 ליוני באירוע רב משתתפים, בהשתתפות צמרת השלטון בישראל. אם לא, תידחה הפתיחה לתקופת החגים/סתיו, גם אם לא יגיעו להשלמה סופית של הביצוע.
מזכירי התנועה הקיבוצית, גברי ברגיל וזאב שור (ולוולה) אמרו לאחר הצגת התכנית כי "חברי הקיבוצים נטלו מאז ומעולם חלק משמעותי בהגנה וביצור ביטחונה של מדינת ישראל, תוך שהם מתנדבים באחוז גבוה ליחידות קרביות ומיוחדות. ראוי לנופלים שמסרו את חייהם למען המדינה, שיהיה אתר המסמל הקרבתם ומוקיר את הצוואה שהשאירו לנו, לדבוק בחיים. האתר ישמש זיכרון ומקום בו יוכלו כל אזרחי ישראל לבלות ולזכור את חיילינו", דברי המזכירים.
במהלך השנים עבר הפרויקט רחב ההיקף, בו שותפים התנועה הקיבוצית, הקרן הקיימת לישראל והסניף הקיבוצי של ארגון "יד לבנים", שינויים רבים. בתכנון הראשוני נבחן בניית האתר בשטח רכס הרי גלבוע, אחר כך בפארק רבין ליד בית שמש, ולבסוף נבחר כאתר ההנצחה פארק מנשה.
הובלת הפרויקט מטעם התנועה הקיבוצית התבצעה על ידי עדנה סולודר, לשעבר חברת כנסת ומזכירת "ברית התנועה הקיבוצית", משה נצר, לשעבר ראש אגף הנוער והנחל, יעקב אשכולי, רכז הסניף הקיבוצי של "יד לבנים", עזרא רבין, מזכיר הקיבוץ הארצי לשעבר, ותא"ל במיל. מוטק'ה בן-פורת, לשעבר חבר כברי ומנהל רשות הטבע והגנים.
רבין ובן-פורת הציגו את הפרויקט בישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית וסיפרו כי תכני העיסוק והעשייה במקום יהפכו אותו למרכז חי, מתפתח וצומח, שיהווה במהרה מוקד לפעילויות בילוי ונופש עבור כלל הציבור, עבור חברי קיבוצים מכל רחבי הארץ, עבור חניכי ומדריכי תנועות נוער, וכמובן- עבור בני המשפחות השכולות. עוד סיפרו השניים, כי על פי התכנון, אותו ביצעה מירה יעקובסון, המופקדת על הצד האדריכלי של "יער הקיבוצים", במרכזו יוקם "המגדל", שיהווה את ליבתו של אתר ההנצחה, ממנו ניתן יהיה להשקיף על מרחבי עמק יזרעאל. המגדל יסמל את נחישותה של ההתיישבות היהודית העובדת בארץ ישראל בראשית המאה שעברה. נוסף למתחם ההנצחה, יכלול האתר מספר מתחמים נוספים, שיהוו חלק מ"יער הקיבוצים":
א. מתחם פיסולי-אמנותי- חלק מהפסלים ייווצרו במקום, בסדנאות יצירה שנתיות.
ב. מתחם מוסיקלי- בו תוקם "מערכת מוסיקאלית" שצליליה מופקים באמצעות אנרגיה מהטבע- רוח, גשם ואויר.
ג. מתחם צופי, בו יוקמו מתקנים צופיים בעלי עניין ודמיון, שתזכורת לרוח הנעורים בתנועות הנוער והפלמ"ח. אל המתחם הצופי יובילו "ציוני דרך" מרכזיים בתולדות התנועה הקיבוצית.
ד. מתחם "הבוסתן"- עצי רבים "משפעת פרי הארץ"- תזכורת אותנטית לחקלאות- נשמת אפה של ההתיישבות. במקום יהיו גם ספסלים ושולחנות.
בניית השלב הראשון הוא "אתר ההנצחה", החלה כבר בסוף 2004 והיא אמורה להגיע בתוך מספר שבועות לסיומה. תכנונו ועיצובו של מתחם ההנצחה נעשה ע"י האדריכל והאמן סלו שאול, מקיבוץ עין גב. על לתכנונו ועיצובו של כלל השטח שותפים האמנים אביטל גבע (עין שמר) ויובל דניאלי (המעפיל).
בתנועה הקיבוצית מדגישים כי שותפה בכירה בפרויקט מאז התחלת הפרויקט ובכל שלבי הפיתוח היא הקק"ל, שהקצתה לטובתו 50 דונם חורש משטחה ושטח נוסף להרחבתו בעתיד. בנוסף לביצוע עבודות תשתית נרחבות המבוצעות במקום, סייעו אנשי קק"ל בעבודות תכנון וקביעת התכנים במתחמים. לאחר הפעלת האתר תסייע הקק"ל גם בתחזוקו ברמה ראשונית.
שותפה נוספת בפרויקט היא המועצה האזורית "מגידו", אשר יער הקיבוצים מצוי בשטחה, והיא תהווה בעתיד גורם מרכזי בהפעלתו. על פי התכנון צפוי הטקס החגיגי של חנוכת האתר ב-29 ליוני להשתלב בחגיגות ה-60 להקמת המועצה ופיתוח פארק מנשה.
יצויין כי עלות פרויקט הקמת "יער הקיבוצים" מגיעה בשלב זה ל-750,000 שקל. נכון להיום נאסף כ-500,000 שקל, רובו- תרומת המשפחות השכולות מהקיבוצים וקק"ל. סכום זה הוקצה בעיקרו לעבודות הקמת "אתר ההנצחה". רבין ובן-פורת אומרים כי מהלכי גיוס הכספים בזמן הקרוב יקבעו את גמר ביצוע העבודות באתר עצמו וכן את המשך פיתוח התוכניות הנוספות במתחמים השונים. הוא יחנך במועד המתוכנן -29 ליוני באירוע רב משתתפים, בהשתתפות צמרת השלטון בישראל. אם לא, תידחה הפתיחה לתקופת החגים/סתיו, גם אם לא יגיעו להשלמה סופית של הביצוע.
מזכירי התנועה הקיבוצית, גברי ברגיל וזאב שור (ולוולה) אמרו לאחר הצגת התכנית כי "חברי הקיבוצים נטלו מאז ומעולם חלק משמעותי בהגנה וביצור ביטחונה של מדינת ישראל, תוך שהם מתנדבים באחוז גבוה ליחידות קרביות ומיוחדות. ראוי לנופלים שמסרו את חייהם למען המדינה, שיהיה אתר המסמל הקרבתם ומוקיר את הצוואה שהשאירו לנו, לדבוק בחיים. האתר ישמש זיכרון ומקום בו יוכלו כל אזרחי ישראל לבלות ולזכור את חיילינו", דברי המזכירים.