בדיון פגרה מיוחד שקיימה היום (ד) הכנסת בהכרת בג"ץ ב"גיור קפיצה" לצורך חלות חוק השבות טען שר הפנים, אופיר פינס, כי החלטת בג"ץ מלמדת יותר מכל על "הכישלון הגדול של הרבנות הראשית ושל מכוני הגיור, שלא השכילו לפתוח את צוואר הבקבוק ולאפשר לאלה שרוצים להתגייר, קצת יותר אפשרויות".
פינס הוסיף כי החלטה זו מחייבת את המפלגות החרדיות ואת הרבנות לעשות חשבון נפש וכן כי בדעתו לזמן דיון מיוחד שיקבע כיצד ליישם את פסיקת בג"ץ בצורה הטובה.
תמונה שונה עולה מדברי השופט אדמונד לוי, מ"שופטי המיעוט" בהחלטת בג"ץ בנושא הגיורים. לוי כותב בפתח דבריו כי "החלטת חברי שופטי הרוב פורצת גבולות היא, באשר היא מאפשרת עשיית שימוש בחוק השבות למטרות להן הוא לא נועד (הגירה)".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בהמשך דבריו מתייחס השופט לוי לגוף הממלכתי המפקח על תחום זה של מתן מעמד בישראל, משרד הפנים, שבראשו עומד כעת השר פינס, וכותב: "ההנחה היא כי בקיאות אנשיו של משרד זה אינה בתחום כשרותו של הגיור. והם גם מנועים מלהדרש לכך, מכאן, שכדי לתת מענה לאותו פיקוח ובקרה הדרושים גם על פי השקפתם של חברי (שופטי הרוב א.ר.) נדמה כי אין מנוס מלהסתייע בגורם אחר אשר זו מומחיותו".
קיימת רתיעה מפניה בנושאי גיור למערכת בתי הדין הרבניים, כותב עוד השופט לוי ו"לרתיעה זו היתה ערה ממשלת ישראל, שהיתה ערה גם להשקפותיהם של הזרמים השונים ביהדות בסוגית הגיור. לפיכך ובעקבות המלצותיה של ועדת נאמן, אותן אימצו ממשלת ישראל וכנסת ישראל ברוב מכריע, ומתוך חתירה למציאת המשותף והמאחד בין כל הזרמים ביהדות וכדי למנוע קרע בעם, הוחלט על הקמתו של מכון בו יוכלו אלה המבקשים להעמיק בלימודי יהדות כאחד השלבים לקראת הגיור. זאת ועוד הוחלט גם על הקמתו של מערך עצמאי של בתי דין לגיור בראשו עומד הרב דרוקמן ואשר מטרתו להקל על הגיור ככל שהדבר אפשרי".
השופט לוי כותב כי למן תחילת פעילותו של הרב דרוקמן חל שינוי מהותי בנושא. "מהודעת המדינה מיום 17.11.04 עולה שלמן תחילת הפעלת סמכויותיו של הרב דרוקמן בראש מערך הגיור, סמוך לראש השנה תשס"ה ועד היום נחתמו על ידו כ – 700 תעודות המרה. להשקפתי זהו נתון בעל משמעות שיש בו להצביע על שינוי מהותי בכל הנוגע לגישתן של הרשויות הממלכתיות לענין הגיור. ככזה הוא גם הפתרון ראוי אותו יש להעדיף במיוחד בעניינם של מי שהחליטו זה מכבר לקבוע את מרכז חייהם לא בקהילה יהודית בחו"ל אל במדינת ישראל בה הם גם השלימו את לימודי היהדות".
פינס הוסיף כי החלטה זו מחייבת את המפלגות החרדיות ואת הרבנות לעשות חשבון נפש וכן כי בדעתו לזמן דיון מיוחד שיקבע כיצד ליישם את פסיקת בג"ץ בצורה הטובה.
תמונה שונה עולה מדברי השופט אדמונד לוי, מ"שופטי המיעוט" בהחלטת בג"ץ בנושא הגיורים. לוי כותב בפתח דבריו כי "החלטת חברי שופטי הרוב פורצת גבולות היא, באשר היא מאפשרת עשיית שימוש בחוק השבות למטרות להן הוא לא נועד (הגירה)".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בהמשך דבריו מתייחס השופט לוי לגוף הממלכתי המפקח על תחום זה של מתן מעמד בישראל, משרד הפנים, שבראשו עומד כעת השר פינס, וכותב: "ההנחה היא כי בקיאות אנשיו של משרד זה אינה בתחום כשרותו של הגיור. והם גם מנועים מלהדרש לכך, מכאן, שכדי לתת מענה לאותו פיקוח ובקרה הדרושים גם על פי השקפתם של חברי (שופטי הרוב א.ר.) נדמה כי אין מנוס מלהסתייע בגורם אחר אשר זו מומחיותו".
קיימת רתיעה מפניה בנושאי גיור למערכת בתי הדין הרבניים, כותב עוד השופט לוי ו"לרתיעה זו היתה ערה ממשלת ישראל, שהיתה ערה גם להשקפותיהם של הזרמים השונים ביהדות בסוגית הגיור. לפיכך ובעקבות המלצותיה של ועדת נאמן, אותן אימצו ממשלת ישראל וכנסת ישראל ברוב מכריע, ומתוך חתירה למציאת המשותף והמאחד בין כל הזרמים ביהדות וכדי למנוע קרע בעם, הוחלט על הקמתו של מכון בו יוכלו אלה המבקשים להעמיק בלימודי יהדות כאחד השלבים לקראת הגיור. זאת ועוד הוחלט גם על הקמתו של מערך עצמאי של בתי דין לגיור בראשו עומד הרב דרוקמן ואשר מטרתו להקל על הגיור ככל שהדבר אפשרי".
השופט לוי כותב כי למן תחילת פעילותו של הרב דרוקמן חל שינוי מהותי בנושא. "מהודעת המדינה מיום 17.11.04 עולה שלמן תחילת הפעלת סמכויותיו של הרב דרוקמן בראש מערך הגיור, סמוך לראש השנה תשס"ה ועד היום נחתמו על ידו כ – 700 תעודות המרה. להשקפתי זהו נתון בעל משמעות שיש בו להצביע על שינוי מהותי בכל הנוגע לגישתן של הרשויות הממלכתיות לענין הגיור. ככזה הוא גם הפתרון ראוי אותו יש להעדיף במיוחד בעניינם של מי שהחליטו זה מכבר לקבוע את מרכז חייהם לא בקהילה יהודית בחו"ל אל במדינת ישראל בה הם גם השלימו את לימודי היהדות".