בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 11 שופטים, דן כעת בשמונה עתירות נגד חוק "פינוי פיצוי". לטענת העותרים, החוק פוגע בזכויותיהם החוקתיות.
העותרים טוענים כי הפיצויים נמוכים ביחס לנכסים של העקורים, מענקי הסתגלות אינם מספקים, אי תשלום על הפסדים כלכליים, פגיעה בזכות הקניין, הפרת חוזה ועוד.
שתי העתירות המרכזיות הוגשו על ידי המועצה האזורית חוף-עזה ותושבי גוש-קטיף.
עתירות נוספות הגישו תושבי גנים שבשומרון, ח"כ בני אלון, ובעלי עסקים מאזור התעשיה ארז.
המדינה השיבה שהתושבים שנשלחו ליישב את ההתנחלויות, ידעו שהשטחים מוחזקים ב"תפיסה לוחמתית" ודינם להתפנות "כאשר התיישבו, הם עשו כן תוך ידיעה כי הם מתיישבים בשטח המוחזק על ידי מדינת ישראל בתפיסה לוחמתית...מן הראוי כי המתיישבים לא ישמיעו כיום טענה כי לא ידעו שפינוי הישובים האמורים והפסקת תפיסת השטח האמור, מצויים בסמכותה של ממשלת ישראל או הכנסת".
עו"ד יורם שפטל, המייצג את מועצה אזורית חוף עזה, אומר כי "טענת המדינה שהתושבים היו אמורים לצפות את פינויים, נוגדת את הבטחות רבין ז"ל ושרון כי גוש קטיף לעולם יהיה חלק מארץ ישראל".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי דברי עו"ד שפטל מתייחסים לתשובת המדינה לבג"ץ בעתירות נגד חוק ההתנתקות, הנדונות כעת, לפיה המתיישבים שנשלחו ליישב את הישובים ידעו ש"השטחים" מוחזקים ב"תפיסה לוחמתית" וכי דינם התפנות.
הפגנה נגד בג"ץ: זכויות אדם גם ליהודים
מול בג"ץ הדן כעת בעתירות מתיישבי גוש קטיף נגד חוק פינוי פיצוי, מתקיימת משמרת מחאה. בין המפגינים ירון עולמי חבר מרכז הליכוד וחבר מועצת העיר הרצליה.
עולמי אומר בראיון לכתבתנו רותי אברהם כי אין לו ציפיות רבות מפסיקת בג"ץ שנאבק "רק על זכויות האדם של הערבים ועצי הזית".
לאור פסיקותיו בעבר, בהן חירף בג"צ, אהרון ברק, את נפשו כדי להגן על זכויות האדם של הפלשתינים כמו איכות חייהם ביחס לגדר ההפרדה, תיחום אזור מגורים ועוד, אין ספק שדינה של תוכנית ההתנתקות, אשר פוגעת בזכויות אדם בצורה חסרת תקדים, ושהיא בעצם טיהור אתני של יהודים מחבלים מסוימים של א"י, היה להיות מבוטלת ע"י בג"צ, אהרון ברק, ללא תנאי.
אבל החשש הוא שבג"ץ יתן לה גושפנקא משפטית.
"בג"צ הפך להיות סניף מפלגתי של השמאל בישראל ואהרון ברק ידאג לכך שתוכנית ההתנתקות תאושר ותבוצע באופן המתאים ללו"ז של ממשלת ישראל. אנו משוכנעים כי המצב הזה נובע מהעובדה שבסך הכל מדובר בשמונת אלפי יהודים ושהכל היה אחרת לו היה מדובר ב-300 עצי זית של פלשתינים. גם אם נתעלם מהאופן הדורסני בו נתקבלה, הרי שתוכנית ההתנתקות פוגעת בזכויות אדם באופן ובהיקף שלא היו כדוגמתם במדינת ישראל.
את מי שזכויות האדם באמת קרובות לליבו, מחרידה העובדה שבעוד שפגיעה בזכויות אדם של ערבים מטופלות באופן אחד בידי מערכת המשפט, מתקבלת פגיעה בזכויות יהודים כדבר מובן מאליו. הזלזול המופגן של מערכת המשפט בזכויות יהודים, לצד מלחמתה עבור זכויות ערבים, ניכרים בשלל דוגמאות ידועות; מנגד, זכויות הקניין של תושבי גוש קטיף אינן קיימות; כבודם נרמס; מותר לתחום את אזור מגוריהם, וכד'".
עולמי מוסיף כי בהפגנה "אנחנו קוראים לבג"ץ ולנשיאו אהרון ברק, לגלות יושר מוסרי ולפסוק ביחס לתוכנית ההתנתקות כאילו היה מדובר בזכויות הקניין ובחופש התנועה של פלשתינים. אנו קוראים לבג"צ לקבוע כי ליהודים ישנן זכויות אדם".
העותרים טוענים כי הפיצויים נמוכים ביחס לנכסים של העקורים, מענקי הסתגלות אינם מספקים, אי תשלום על הפסדים כלכליים, פגיעה בזכות הקניין, הפרת חוזה ועוד.
שתי העתירות המרכזיות הוגשו על ידי המועצה האזורית חוף-עזה ותושבי גוש-קטיף.
עתירות נוספות הגישו תושבי גנים שבשומרון, ח"כ בני אלון, ובעלי עסקים מאזור התעשיה ארז.
המדינה השיבה שהתושבים שנשלחו ליישב את ההתנחלויות, ידעו שהשטחים מוחזקים ב"תפיסה לוחמתית" ודינם להתפנות "כאשר התיישבו, הם עשו כן תוך ידיעה כי הם מתיישבים בשטח המוחזק על ידי מדינת ישראל בתפיסה לוחמתית...מן הראוי כי המתיישבים לא ישמיעו כיום טענה כי לא ידעו שפינוי הישובים האמורים והפסקת תפיסת השטח האמור, מצויים בסמכותה של ממשלת ישראל או הכנסת".
עו"ד יורם שפטל, המייצג את מועצה אזורית חוף עזה, אומר כי "טענת המדינה שהתושבים היו אמורים לצפות את פינויים, נוגדת את הבטחות רבין ז"ל ושרון כי גוש קטיף לעולם יהיה חלק מארץ ישראל".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי דברי עו"ד שפטל מתייחסים לתשובת המדינה לבג"ץ בעתירות נגד חוק ההתנתקות, הנדונות כעת, לפיה המתיישבים שנשלחו ליישב את הישובים ידעו ש"השטחים" מוחזקים ב"תפיסה לוחמתית" וכי דינם התפנות.
הפגנה נגד בג"ץ: זכויות אדם גם ליהודים
מול בג"ץ הדן כעת בעתירות מתיישבי גוש קטיף נגד חוק פינוי פיצוי, מתקיימת משמרת מחאה. בין המפגינים ירון עולמי חבר מרכז הליכוד וחבר מועצת העיר הרצליה.
עולמי אומר בראיון לכתבתנו רותי אברהם כי אין לו ציפיות רבות מפסיקת בג"ץ שנאבק "רק על זכויות האדם של הערבים ועצי הזית".
לאור פסיקותיו בעבר, בהן חירף בג"צ, אהרון ברק, את נפשו כדי להגן על זכויות האדם של הפלשתינים כמו איכות חייהם ביחס לגדר ההפרדה, תיחום אזור מגורים ועוד, אין ספק שדינה של תוכנית ההתנתקות, אשר פוגעת בזכויות אדם בצורה חסרת תקדים, ושהיא בעצם טיהור אתני של יהודים מחבלים מסוימים של א"י, היה להיות מבוטלת ע"י בג"צ, אהרון ברק, ללא תנאי.
אבל החשש הוא שבג"ץ יתן לה גושפנקא משפטית.
"בג"צ הפך להיות סניף מפלגתי של השמאל בישראל ואהרון ברק ידאג לכך שתוכנית ההתנתקות תאושר ותבוצע באופן המתאים ללו"ז של ממשלת ישראל. אנו משוכנעים כי המצב הזה נובע מהעובדה שבסך הכל מדובר בשמונת אלפי יהודים ושהכל היה אחרת לו היה מדובר ב-300 עצי זית של פלשתינים. גם אם נתעלם מהאופן הדורסני בו נתקבלה, הרי שתוכנית ההתנתקות פוגעת בזכויות אדם באופן ובהיקף שלא היו כדוגמתם במדינת ישראל.
את מי שזכויות האדם באמת קרובות לליבו, מחרידה העובדה שבעוד שפגיעה בזכויות אדם של ערבים מטופלות באופן אחד בידי מערכת המשפט, מתקבלת פגיעה בזכויות יהודים כדבר מובן מאליו. הזלזול המופגן של מערכת המשפט בזכויות יהודים, לצד מלחמתה עבור זכויות ערבים, ניכרים בשלל דוגמאות ידועות; מנגד, זכויות הקניין של תושבי גוש קטיף אינן קיימות; כבודם נרמס; מותר לתחום את אזור מגוריהם, וכד'".
עולמי מוסיף כי בהפגנה "אנחנו קוראים לבג"ץ ולנשיאו אהרון ברק, לגלות יושר מוסרי ולפסוק ביחס לתוכנית ההתנתקות כאילו היה מדובר בזכויות הקניין ובחופש התנועה של פלשתינים. אנו קוראים לבג"צ לקבוע כי ליהודים ישנן זכויות אדם".