רוב החוגים הליבראליים והאקדמאיים בארה"ב, התומכים בנסיגה ישראלית מכל יש"ע, לועגים לתוכנית ההתנקות, מותחים עליה ביקורת קשה ומזלזלים בה, כך עולה מדיווחים ששיגרו נציגויות שונות של ישראל בארה"ב למשרד החוץ בירושלים.
כתבנו חגי הוברמן מוסר כי מהדיווחים מתברר כי האשראי ששרון קיווה לקבל בארה"ב, מצד החוגים הקובעים את דעת הקהל בעיקר בשכבה השלטת, לא קיים. ולכן אחרי ביצוע הנסיגה יגבר הלחץ האמריקני להמשך הנסיגות והמשך עקירות יישובים גם באורח חד-צדדי. לטענת חוגים אלו, אם שרון לא ימשיך בנסיגות, יוכיח הדבר כי מגמת פניו היא רק סיפוח שטחים ללא כל סיבה.
על פי הדיווחים, תוכנית ההתנקות הרסה שני עקרונות מדיניים מרכזיים של ישראל בארה"ב שהיו קיימים ב-38 השנים האחרונות, והדברים מתגלים בתגובות חוגים אלו לתוכנית.
העיקרון הראשון: הטיעון הביטחוני. בחוגים הליבראליים בארה"ב אומרים כי עצם ההחלטה על נסיגה חד-צדדית, כולל עקירת התנחלויות ללא תמורה מדינית משמעותית, מפריכה את טענת החשיבות
הביטחונית של ההתנחלויות. המסקנה שלהם היא, שאם שרון יסרב להמשיך את הנסיגות, תהיה זו הוכחה לכוונתו לספח את "הגדה המערבית", מהלך שהם מתכוננים לסכל בכל העוצמה.
שרון גם ביטל את העיקרון השני והוא טיעון הזיקה המוסרית של עם ישראל לארץ-ישראל. לטענת חוגים אלו, כפי שהדברים משתקפים בדו"חות ששוגרו למשרד החוץ, עצם הנכונות לסגת חד-צדדית ולפרק יישובים מפריכה את הטיעון שמדובר בשטח שלעם היהודי יש זיקה מוסרית כלפיו. כיוון שהתבטלה הזיקה המוסרית להחזקת השטח, גם כאן שרון יהיה חייב להשלים את הנסיגות עד לקו הירוק.
בנציגויות ישראל מזהירים איפוא, כי שרון לא יקבל שום תמיכה בכוונתו להפסיק את הנסיגות אחרי עקירת מתיישבי הרצועה, ואם יעשה זאת מערכת היחסים בין ישראל וארה"ב תעלה על מסלול של התנגשות חזיתית בעוצמה רבה יותר, מאשר אלמלא היה שרון יוזם את העקירה החד-צדדית.
כתבנו מציין כי מדובר בחוגים אקדמאיים מובילי דעת הקלה האקדמאית. בחוגי מדע המדינה והמזרח התיכון באוניברסיטאות שונות בארה"ב, כמו אוניברסיטת הארוורד ואוניברסיטת אם.איי.טי, יש לדעות אלו השפעה רבה.
משרד החוץ שיגר לאחרונה הנחיות לכל השגרירויות בעולם, לארגן תמיכה בתוכנית ההתנתקות, ולבדוק את רחשי הלב של הקהילות השונות ביחס לתוכנית.
בחלק מהדיווחים, בעיקר של נציגי ישראל שהסתפקו בבדיקת הקהילות היהודיות, נמסר על תמיכה
בתוכנית בקרב היהודים. על פי הדיווחים עולה כי ברוב המקומות האורתודוקסים מתנגדים לעקירת היהודים, בעוד שאר הזרמים, הקונסרבטיבים והרפורמים, תומכים בה.
כתבנו חגי הוברמן מוסר כי מהדיווחים מתברר כי האשראי ששרון קיווה לקבל בארה"ב, מצד החוגים הקובעים את דעת הקהל בעיקר בשכבה השלטת, לא קיים. ולכן אחרי ביצוע הנסיגה יגבר הלחץ האמריקני להמשך הנסיגות והמשך עקירות יישובים גם באורח חד-צדדי. לטענת חוגים אלו, אם שרון לא ימשיך בנסיגות, יוכיח הדבר כי מגמת פניו היא רק סיפוח שטחים ללא כל סיבה.
על פי הדיווחים, תוכנית ההתנקות הרסה שני עקרונות מדיניים מרכזיים של ישראל בארה"ב שהיו קיימים ב-38 השנים האחרונות, והדברים מתגלים בתגובות חוגים אלו לתוכנית.
העיקרון הראשון: הטיעון הביטחוני. בחוגים הליבראליים בארה"ב אומרים כי עצם ההחלטה על נסיגה חד-צדדית, כולל עקירת התנחלויות ללא תמורה מדינית משמעותית, מפריכה את טענת החשיבות
הביטחונית של ההתנחלויות. המסקנה שלהם היא, שאם שרון יסרב להמשיך את הנסיגות, תהיה זו הוכחה לכוונתו לספח את "הגדה המערבית", מהלך שהם מתכוננים לסכל בכל העוצמה.
שרון גם ביטל את העיקרון השני והוא טיעון הזיקה המוסרית של עם ישראל לארץ-ישראל. לטענת חוגים אלו, כפי שהדברים משתקפים בדו"חות ששוגרו למשרד החוץ, עצם הנכונות לסגת חד-צדדית ולפרק יישובים מפריכה את הטיעון שמדובר בשטח שלעם היהודי יש זיקה מוסרית כלפיו. כיוון שהתבטלה הזיקה המוסרית להחזקת השטח, גם כאן שרון יהיה חייב להשלים את הנסיגות עד לקו הירוק.
בנציגויות ישראל מזהירים איפוא, כי שרון לא יקבל שום תמיכה בכוונתו להפסיק את הנסיגות אחרי עקירת מתיישבי הרצועה, ואם יעשה זאת מערכת היחסים בין ישראל וארה"ב תעלה על מסלול של התנגשות חזיתית בעוצמה רבה יותר, מאשר אלמלא היה שרון יוזם את העקירה החד-צדדית.
כתבנו מציין כי מדובר בחוגים אקדמאיים מובילי דעת הקלה האקדמאית. בחוגי מדע המדינה והמזרח התיכון באוניברסיטאות שונות בארה"ב, כמו אוניברסיטת הארוורד ואוניברסיטת אם.איי.טי, יש לדעות אלו השפעה רבה.
משרד החוץ שיגר לאחרונה הנחיות לכל השגרירויות בעולם, לארגן תמיכה בתוכנית ההתנתקות, ולבדוק את רחשי הלב של הקהילות השונות ביחס לתוכנית.
בחלק מהדיווחים, בעיקר של נציגי ישראל שהסתפקו בבדיקת הקהילות היהודיות, נמסר על תמיכה
בתוכנית בקרב היהודים. על פי הדיווחים עולה כי ברוב המקומות האורתודוקסים מתנגדים לעקירת היהודים, בעוד שאר הזרמים, הקונסרבטיבים והרפורמים, תומכים בה.