"אהוד שלח לי בפקס את השיר 'אני שייך' אתמול בלילה, וכשקראתי אותו ידעתי מיד שזהו השיר המתאים ביותר לשמש כהמנון אוניברסיטת בר-אילן, לרגל יובל להיווסדה בחודש הבא", אומר קווה.
"אוניברסיטת בר-אילן, אבלה ומרכינה ראשה, יחד עם כל אזרחי ישראל, על פטירתו בטרם עת של חתן פרס ישראל ודוקטור כבוד של אוניברסיטת בר-אילן, המלחין והמשורר אהוד מנור ז"ל" אומר עוד קווה.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לדברי קווה נפגש לפני ימים אחדים עם מנור כדי לבשר לו על החלטת האוניברסיטה להעניק לו תואר דוקטור לשם כבוד.
"מנור היה הראשון מקרב מקבלי התואר בשנת יובל החמישים לייסוד אוניברסיטת בר אילן, שבישרתי לו על ההחלטה. לדידי, אהוד מנור היה שליחו של הציבור במלוא מובן המילה, ובאמצעות מאות השירים האהובים שחיבר במשך השנים הוא הצליח לקלוע לרחשי הלב הכמוסים של תושבי המדינה. תרומתו הייחודית לזמר העברי משתקפת בכל פזמוניו, ובכישרונו הרב הוא היטיב לייצג את תמצית הרוח הישראלית ואת אהבת האדם באשר הוא אדם.
כתיבתו העשירה נותנת ביטוי ליופיה של ארץ ישראל, לעונות השנה, לנופים, לאתרים המיוחדים, לשדות, לפרדסים ללוחמים ולחולמים. זה למעלה מארבעה עשורים משקפים שיריו של אהוד מנור את הלכי הרוח, הכיסופים, התקוות, המאבק על קיומנו, את השכול, תחושות האבל והשמחה של העם בישראל. באופיו וברוחו ביטא אהוד מנור את תמציתה העילאית של הסובלנות, של המאבק בהתלהמות ובקיצוניות מכל צד. בשיריו ביטא מנור את החובה והציווי להישאר עם אחד וחברה הוגנת, על אף חילוקי הדעות הלגיטימיים בינינו".
קווה הוסיף כי ביקש ממנור להצטרף לפעילותו למנוע קיטוב בעם והוא השיב לו: "אני מוכן לעבור איתך מעיר לעיר ומשכונה לשכונה ואפילו מאדם לאדם, כדי לשכנע את כולם שעל אף המחלוקת- אחים אנחנו".
לדבריו, בכוונתו לפנות אישית לבני משפחתו של אהוד מנור על מנת שיכבדו בנוכחותם את טקס הענקת תוארי ד"ר לשם כבוד, ויקבלו את התואר בשמו ולזכרו.
להלן מילות השיר "אני שייך" אשר נכתב כהמנון לשנת היובל של אוניברסיטת בר-אילן וכתב ידו של הפזמונאי המנוח:
אני שייך
מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש
המנון אוניברסיטת בר-אילן
נכתב לרגל יובל שנים לבר-אילן
11 באפריל 2005
א. בידי פתחתי את הספר
ואיתו נפתח בי גם הלב
לאדם שהוא עפר ואפר
אך אותו אני אוהב
בקולו יש אלף גון וצבע
ואותם אלי שלח;
בדרכי הרוח והטבע
עד עולם אני שייך
ב. יש אילן ירוק בלב החורש
הנוגע חרש בשחקים;
עד לצמרת עולים משורש
מים ממעמקים.
בעליו יש אלף גון וצבע
ואותם אלי שלח;
בדרכי הרוח והטבע
עד עולם אני שייך.
ג. השנים אשר למדנו יחד
ילוו למרחקים;
ותמיד הן יחזרו כמו שחר
ולהאיר לי את דרכי.
ובזמן יש אלף גון וצבע
ואותם אלי שלח;
בדרכי הרוח והטבע
עד עולם אני שייך.
ד. יש ניגון שמשתנה בלי הרף,
מילותיו תלויות במתפלל,
אבל כל תפילה תמיד נגמרת
בשלום על ישראל.
בצליליו יש אלף גון וצבע
ואותם אלי שלחו;
בדרכי הרוח והטבע
עד עולם אני שייך.
"אוניברסיטת בר-אילן, אבלה ומרכינה ראשה, יחד עם כל אזרחי ישראל, על פטירתו בטרם עת של חתן פרס ישראל ודוקטור כבוד של אוניברסיטת בר-אילן, המלחין והמשורר אהוד מנור ז"ל" אומר עוד קווה.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לדברי קווה נפגש לפני ימים אחדים עם מנור כדי לבשר לו על החלטת האוניברסיטה להעניק לו תואר דוקטור לשם כבוד.
"מנור היה הראשון מקרב מקבלי התואר בשנת יובל החמישים לייסוד אוניברסיטת בר אילן, שבישרתי לו על ההחלטה. לדידי, אהוד מנור היה שליחו של הציבור במלוא מובן המילה, ובאמצעות מאות השירים האהובים שחיבר במשך השנים הוא הצליח לקלוע לרחשי הלב הכמוסים של תושבי המדינה. תרומתו הייחודית לזמר העברי משתקפת בכל פזמוניו, ובכישרונו הרב הוא היטיב לייצג את תמצית הרוח הישראלית ואת אהבת האדם באשר הוא אדם.
כתיבתו העשירה נותנת ביטוי ליופיה של ארץ ישראל, לעונות השנה, לנופים, לאתרים המיוחדים, לשדות, לפרדסים ללוחמים ולחולמים. זה למעלה מארבעה עשורים משקפים שיריו של אהוד מנור את הלכי הרוח, הכיסופים, התקוות, המאבק על קיומנו, את השכול, תחושות האבל והשמחה של העם בישראל. באופיו וברוחו ביטא אהוד מנור את תמציתה העילאית של הסובלנות, של המאבק בהתלהמות ובקיצוניות מכל צד. בשיריו ביטא מנור את החובה והציווי להישאר עם אחד וחברה הוגנת, על אף חילוקי הדעות הלגיטימיים בינינו".
קווה הוסיף כי ביקש ממנור להצטרף לפעילותו למנוע קיטוב בעם והוא השיב לו: "אני מוכן לעבור איתך מעיר לעיר ומשכונה לשכונה ואפילו מאדם לאדם, כדי לשכנע את כולם שעל אף המחלוקת- אחים אנחנו".
לדבריו, בכוונתו לפנות אישית לבני משפחתו של אהוד מנור על מנת שיכבדו בנוכחותם את טקס הענקת תוארי ד"ר לשם כבוד, ויקבלו את התואר בשמו ולזכרו.
להלן מילות השיר "אני שייך" אשר נכתב כהמנון לשנת היובל של אוניברסיטת בר-אילן וכתב ידו של הפזמונאי המנוח:
אני שייך
מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש
המנון אוניברסיטת בר-אילן
נכתב לרגל יובל שנים לבר-אילן
11 באפריל 2005
א. בידי פתחתי את הספר
ואיתו נפתח בי גם הלב
לאדם שהוא עפר ואפר
אך אותו אני אוהב
בקולו יש אלף גון וצבע
ואותם אלי שלח;
בדרכי הרוח והטבע
עד עולם אני שייך
ב. יש אילן ירוק בלב החורש
הנוגע חרש בשחקים;
עד לצמרת עולים משורש
מים ממעמקים.
בעליו יש אלף גון וצבע
ואותם אלי שלח;
בדרכי הרוח והטבע
עד עולם אני שייך.
ג. השנים אשר למדנו יחד
ילוו למרחקים;
ותמיד הן יחזרו כמו שחר
ולהאיר לי את דרכי.
ובזמן יש אלף גון וצבע
ואותם אלי שלח;
בדרכי הרוח והטבע
עד עולם אני שייך.
ד. יש ניגון שמשתנה בלי הרף,
מילותיו תלויות במתפלל,
אבל כל תפילה תמיד נגמרת
בשלום על ישראל.
בצליליו יש אלף גון וצבע
ואותם אלי שלחו;
בדרכי הרוח והטבע
עד עולם אני שייך.