צה"ל ישתמש בשלוש אוגדות, שתיים סדירות ואחת במילואים, כדי לגרש את יהודי גוש קטיף וצפון השומרון, כך מגלה הבוקר הפרשן הצבאי אמיר אורן בעיתון "הארץ".
אורן מספר עוד כי לכבוד העקירה, לראשונה בתולדותיה, תפעיל גם משטרת ישראל מסגרות אוגדתיות, שתיים במספר.
לדברי אורן, "מעולם לא היה קשר כה הדוק בין צה"ל והמשטרה - אותה משטרה שלפני ארבע שנים וחצי הודיעו ראשיה כי חלילה להם להיות צה"ל ב'. העימות עם הפלשתינאים שבר את המחיצות שבין צה"ל והשב"כ. מתוקף לקח אירועי אוקטובר 2000, ואחר כך השימוש ביחידות הסער של המשטרה ללחימה בשטחים, נסדק החיץ שבין השב"כ והמשטרה. ההתנתקות מפילה את החומות שבין צה"ל למשטרה. בלהט הקרב על החזרת המתנחלים אל הקו הירוק, יהיה קשה להבחין, במיוחד מאחור, בין שני מפקדים לבושי כחול, חובשי כובעי קצינים, רב-אלוף דן חלוץ ורב-ניצב משה קראדי".
אורן מזהיר במאמרו כי בשרשרת הצבאית-המשטרתית בעזה, דלות הכוח המשטרתי תהיה החוליה החלשה. לטענתו, לפי המסתמן עתה, העקירה בפועל תחל ביום שני י"ח בתמוז 25 ביולי. למועד סיומו נקבעו שלוש חלופות, לפי מידת ההצלחה. החלופה המוקדמת ביותר, הנראית גם לכוחות העקירה כפחות מציאותית מכולן, היא יום שיש ז' במנחם-אב 12 באוגוסט. הכוחות העוקרים מעדיפים תאריך זה מפני שלדבריהם "בעיקר מפני ש-14 באוגוסט הוא תשעה באב, יום האסור בפינוי, הן מטעמים תעמולתיים והן כדי לאפשר לדתיים שבין המפנים לצום".
החלופה הבאה היא להשלים את העקירה והגירוש עד יום חמישי כ"ז במנחם-אבעד ה-1 בספטמבר, תחילת שנת הלימודים.
לפי דברי אורן "החלופה הקודרת ביותר היא יום ראשון כ"ח באלו 2 באוקטובר, שיום לאחריו חל ערב ראש השנה. אם רק אז יסתיים פינוי עזה, יופסק המבצע לחודש החגים ויתחדש בנובמבר, כשאחת האוגדות המשטרתיות, בפיקוד תת-ניצב אהרון פרנקו, תועבר לשומרון".
אורן מגלה כי במשטרה כבר הוקמה מנת"ה - מינהלת תוכנית ההתנתקות, בפיקודו של תנ"צ בנצי סאו. בעזה יהיו למשטרה שתי מפקדות שליטה לפינוי (משל"פ), הצפונית שבזיקים (לצד אוגדה צבאית בפיקוד תא"ל עוזי מוסקוביץ) והדרומית שבעין השלושה (לצד אוגדה צבאית בפיקוד תא"ל גרשון הכהן; האוגדה השלישית של צה"ל, בפיקוד תא"ל אביב כוכבי, תאבטח ולא תעקור). פרנקו ותת-ניצב חגי דותן, מפקד בית הספר לשוטרים בשפרעם, יהיו מפקדי אוגדות משטרה החולשות על חטיבות ובהן גדודים. האיוש יהיה מעורב, חלקו ממשמר הגבול וחלקו מהמשטרה הרגילה. הסמכתם של 120 צוערי משטרה לקצונה תזורז כדי שיפוזרו בין הכוחות. מפקחי-משנה אלה מבוגרים ומנוסים בעשר שנים, בממוצע, מסגני-משנה טריים שיגיעו מבה"ד 1 של צה"ל. במשטרה כולה קצין אחד על כל שבעה שוטרים, אם כוללים בין 4,000 הקצינים גם את המחצית המינהלתית, שאינה כשירה לפיקוד. בעזה יהיה רכיב הקצונה גבוה יותר.
צו של אלוף הפיקוד הראל יסגור את השטח שמדרום לציר שתחילתו בקו צינור הנפט שבסמוך לאשקלון והמשכו בכביש יד מרדכי-גבים (גם כדי לסוכך על חוות שקמים). אבל השוטרים לא יצטוו לעצור את האלפים, אולי הרבבות, שיתגרו ויפרו את הצו.
אורן מגלה כי המשטרה הונחתה לקבוע "רף מעצר" גבוה יותר משהות בלתי חוקית בשטח סגור ואף מהפרעה לשוטר במילוי תפקידו (בהתנגדות סבילה לפינוי) ומהעלבת עובד ציבור: רק אלימות גופנית כלפי לובשי מדים תזכה בהעמדה לדין, באולמות המשפט שיוקמו ב"דקל" שבבאר שבע ובמעשיהו. לבקשת ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב דודי כהן, יהיו היחידות הארציות שבפיקודו, החוקרות הונאה ופשיעה בינלאומית ועבירות כלכליות, פטורות מתרומת אנשיהן לשלב האלים של העקירה. כתחליף, יהיה עליהן לעצור, "להטביע" (אצבעות) ולהכין במהירות כתבי אישום.
ראש מחלקת איסוף באגף החקירות והמודיעין, ניצב-משנה בני שגיב, לשעבר מפקד היחידה המרכזית בדרום, מונה למפקדם של עשרות (תחילה 52, לבסוף יותר מ-70) רכזי המודיעין בתחנות וביחידות המרכזיות ברחבי הארץ, שהתפנו ממשימות אחרות ועוסקים עתה - לפי שעה לא בהצלחה רבה - בהתרעה על תוכניות לסיכול הפינוי. ביום ראשון הופיע, בתפוצה מצומצמת, הגיליון הראשון של ריכוז מודיעין זה, שסעיפיו נקראים כפזמון חוזר, "מידע על כוונות פעילי ימין להפריע לתנועה בכביש...".
לטענת אורן, הבעיה העיקרית הצפויה למשטרה היא ההתמודדות עם עשרות ומאות שיבושי סדר ברחבי הארץ. העתודות המחוזיות והארציות, רבות מהן רכובות אופנוע כדי להתגבר על כבישים חסומים, עלולות שלא להספיק. צה"ל הבטיח להעמיד מסוקי תובלה, "יסעורים" או "ינשופים", להעברת כוח תגובה של 400 שוטרים מנקודה לנקודה, בזירת עזה או למרכז הארץ.
מחרתיים יתכנסו בכירי המטה הכללי והכוחות המשתתפים בפינוי לסיעור מוחות, תרגיל מחשבתי של מקרים ותגובות, שהכין ראש חטיבת התורה וההדרכה, תת-אלוף מאיר אמיר (כליפי). המשטרה תשלח את פרנקו, דותן, סאו וראש אג"ם במטה הארצי, ניצב ברטי אוחיון. בהתקרב מועד העקירה והגירוש, ייערך תרגיל נוסף, שבכתיבתו עוסקים במכללה לביטחון לאומי. המצע הרעיוני למעשה נכתב במסמך של המטכ"ל לפני כארבעה חודשים, קצת לאחר מות יאסר ערפאת, כטיוטה שנועדה לעדכון באפריל. התכלית האסטרטגית, קבע המטכ"ל, אף שזו סמכותו של הדרג המדיני, תהיה "מיצוי ההזדמנות האסטרטגית לקידום רגיעה ביטחונית ממושכת על בסיס של הסדרה ולעידוד צמיחת מנהיגות פלשתינית לגיטימית, אחראית ויעילה. במקביל, מימוש מהלך ההתנתקות. כל זאת, בתמיכת ארה"ב ובגיבוי המערכת הבינלאומית".
אורן מסיים את מאמרו בגילוי נוסף, כי בכוחות העקירה לא בטוחים כלל בניצחונם. "בצה"ל וסביבו חלוקות ההערכות, האמנם ינצחו כוחות הביטחון את מתנגדי הפינוי, שיהפכו את המאבק למנוף פוליטי לשינוי החלטות הממשלה. על מה שצפוי להתרחש לאחר הקיץ אין כמעט מחלוקת: בחודשים ינואר-מארס, בעקבות התגברות הטרור הפלשתיני והשתכללותו, יחזור צה"ל לעזה, הפעם בלי המשטרה".
אורן מספר עוד כי לכבוד העקירה, לראשונה בתולדותיה, תפעיל גם משטרת ישראל מסגרות אוגדתיות, שתיים במספר.
לדברי אורן, "מעולם לא היה קשר כה הדוק בין צה"ל והמשטרה - אותה משטרה שלפני ארבע שנים וחצי הודיעו ראשיה כי חלילה להם להיות צה"ל ב'. העימות עם הפלשתינאים שבר את המחיצות שבין צה"ל והשב"כ. מתוקף לקח אירועי אוקטובר 2000, ואחר כך השימוש ביחידות הסער של המשטרה ללחימה בשטחים, נסדק החיץ שבין השב"כ והמשטרה. ההתנתקות מפילה את החומות שבין צה"ל למשטרה. בלהט הקרב על החזרת המתנחלים אל הקו הירוק, יהיה קשה להבחין, במיוחד מאחור, בין שני מפקדים לבושי כחול, חובשי כובעי קצינים, רב-אלוף דן חלוץ ורב-ניצב משה קראדי".
אורן מזהיר במאמרו כי בשרשרת הצבאית-המשטרתית בעזה, דלות הכוח המשטרתי תהיה החוליה החלשה. לטענתו, לפי המסתמן עתה, העקירה בפועל תחל ביום שני י"ח בתמוז 25 ביולי. למועד סיומו נקבעו שלוש חלופות, לפי מידת ההצלחה. החלופה המוקדמת ביותר, הנראית גם לכוחות העקירה כפחות מציאותית מכולן, היא יום שיש ז' במנחם-אב 12 באוגוסט. הכוחות העוקרים מעדיפים תאריך זה מפני שלדבריהם "בעיקר מפני ש-14 באוגוסט הוא תשעה באב, יום האסור בפינוי, הן מטעמים תעמולתיים והן כדי לאפשר לדתיים שבין המפנים לצום".
החלופה הבאה היא להשלים את העקירה והגירוש עד יום חמישי כ"ז במנחם-אבעד ה-1 בספטמבר, תחילת שנת הלימודים.
לפי דברי אורן "החלופה הקודרת ביותר היא יום ראשון כ"ח באלו 2 באוקטובר, שיום לאחריו חל ערב ראש השנה. אם רק אז יסתיים פינוי עזה, יופסק המבצע לחודש החגים ויתחדש בנובמבר, כשאחת האוגדות המשטרתיות, בפיקוד תת-ניצב אהרון פרנקו, תועבר לשומרון".
אורן מגלה כי במשטרה כבר הוקמה מנת"ה - מינהלת תוכנית ההתנתקות, בפיקודו של תנ"צ בנצי סאו. בעזה יהיו למשטרה שתי מפקדות שליטה לפינוי (משל"פ), הצפונית שבזיקים (לצד אוגדה צבאית בפיקוד תא"ל עוזי מוסקוביץ) והדרומית שבעין השלושה (לצד אוגדה צבאית בפיקוד תא"ל גרשון הכהן; האוגדה השלישית של צה"ל, בפיקוד תא"ל אביב כוכבי, תאבטח ולא תעקור). פרנקו ותת-ניצב חגי דותן, מפקד בית הספר לשוטרים בשפרעם, יהיו מפקדי אוגדות משטרה החולשות על חטיבות ובהן גדודים. האיוש יהיה מעורב, חלקו ממשמר הגבול וחלקו מהמשטרה הרגילה. הסמכתם של 120 צוערי משטרה לקצונה תזורז כדי שיפוזרו בין הכוחות. מפקחי-משנה אלה מבוגרים ומנוסים בעשר שנים, בממוצע, מסגני-משנה טריים שיגיעו מבה"ד 1 של צה"ל. במשטרה כולה קצין אחד על כל שבעה שוטרים, אם כוללים בין 4,000 הקצינים גם את המחצית המינהלתית, שאינה כשירה לפיקוד. בעזה יהיה רכיב הקצונה גבוה יותר.
צו של אלוף הפיקוד הראל יסגור את השטח שמדרום לציר שתחילתו בקו צינור הנפט שבסמוך לאשקלון והמשכו בכביש יד מרדכי-גבים (גם כדי לסוכך על חוות שקמים). אבל השוטרים לא יצטוו לעצור את האלפים, אולי הרבבות, שיתגרו ויפרו את הצו.
אורן מגלה כי המשטרה הונחתה לקבוע "רף מעצר" גבוה יותר משהות בלתי חוקית בשטח סגור ואף מהפרעה לשוטר במילוי תפקידו (בהתנגדות סבילה לפינוי) ומהעלבת עובד ציבור: רק אלימות גופנית כלפי לובשי מדים תזכה בהעמדה לדין, באולמות המשפט שיוקמו ב"דקל" שבבאר שבע ובמעשיהו. לבקשת ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב דודי כהן, יהיו היחידות הארציות שבפיקודו, החוקרות הונאה ופשיעה בינלאומית ועבירות כלכליות, פטורות מתרומת אנשיהן לשלב האלים של העקירה. כתחליף, יהיה עליהן לעצור, "להטביע" (אצבעות) ולהכין במהירות כתבי אישום.
ראש מחלקת איסוף באגף החקירות והמודיעין, ניצב-משנה בני שגיב, לשעבר מפקד היחידה המרכזית בדרום, מונה למפקדם של עשרות (תחילה 52, לבסוף יותר מ-70) רכזי המודיעין בתחנות וביחידות המרכזיות ברחבי הארץ, שהתפנו ממשימות אחרות ועוסקים עתה - לפי שעה לא בהצלחה רבה - בהתרעה על תוכניות לסיכול הפינוי. ביום ראשון הופיע, בתפוצה מצומצמת, הגיליון הראשון של ריכוז מודיעין זה, שסעיפיו נקראים כפזמון חוזר, "מידע על כוונות פעילי ימין להפריע לתנועה בכביש...".
לטענת אורן, הבעיה העיקרית הצפויה למשטרה היא ההתמודדות עם עשרות ומאות שיבושי סדר ברחבי הארץ. העתודות המחוזיות והארציות, רבות מהן רכובות אופנוע כדי להתגבר על כבישים חסומים, עלולות שלא להספיק. צה"ל הבטיח להעמיד מסוקי תובלה, "יסעורים" או "ינשופים", להעברת כוח תגובה של 400 שוטרים מנקודה לנקודה, בזירת עזה או למרכז הארץ.
מחרתיים יתכנסו בכירי המטה הכללי והכוחות המשתתפים בפינוי לסיעור מוחות, תרגיל מחשבתי של מקרים ותגובות, שהכין ראש חטיבת התורה וההדרכה, תת-אלוף מאיר אמיר (כליפי). המשטרה תשלח את פרנקו, דותן, סאו וראש אג"ם במטה הארצי, ניצב ברטי אוחיון. בהתקרב מועד העקירה והגירוש, ייערך תרגיל נוסף, שבכתיבתו עוסקים במכללה לביטחון לאומי. המצע הרעיוני למעשה נכתב במסמך של המטכ"ל לפני כארבעה חודשים, קצת לאחר מות יאסר ערפאת, כטיוטה שנועדה לעדכון באפריל. התכלית האסטרטגית, קבע המטכ"ל, אף שזו סמכותו של הדרג המדיני, תהיה "מיצוי ההזדמנות האסטרטגית לקידום רגיעה ביטחונית ממושכת על בסיס של הסדרה ולעידוד צמיחת מנהיגות פלשתינית לגיטימית, אחראית ויעילה. במקביל, מימוש מהלך ההתנתקות. כל זאת, בתמיכת ארה"ב ובגיבוי המערכת הבינלאומית".
אורן מסיים את מאמרו בגילוי נוסף, כי בכוחות העקירה לא בטוחים כלל בניצחונם. "בצה"ל וסביבו חלוקות ההערכות, האמנם ינצחו כוחות הביטחון את מתנגדי הפינוי, שיהפכו את המאבק למנוף פוליטי לשינוי החלטות הממשלה. על מה שצפוי להתרחש לאחר הקיץ אין כמעט מחלוקת: בחודשים ינואר-מארס, בעקבות התגברות הטרור הפלשתיני והשתכללותו, יחזור צה"ל לעזה, הפעם בלי המשטרה".