בראיון ליומן ערוץ 7 אומר לרמן כי אין פער מהותי בין התפיסה האמריקנית לישראלית לגבי תנאי הכניסה למפת הדרכים ומהות השלבים הבאים, וכי ההתחייבות האמריקנית לגבי 'כללי המשחק' של המו"מ להסדר הקבע, נושאת יתרון עבור ישראל. הצד הערבי נכשל לדבריו בנסיונו לגרום לכך שתנאי הפתיחה למו"מ להסדר הקבע יכירו בדרישות היסוד שלהם.
"ארה"ב אינה מוכנה להכנס למו"מ עם ישראל על תוצאות המו"מ משום שלתפיסתם הדבר יווצר כתוצאה ממו"מ ישיר עם הפלשתינים", אומר ד"ר לרמן אך מציין כי להערכתו נוצר בלבול בנושא הסדר הקבע משום שמתקשים להבחין בין "דלת הכניסה" למו"מ לבין "דלת היציאה" ממנו. בכל מקרה ישנה הסכמה להשארותם של גושי התיישבות, דבר אותו מדגישים האמריקנים "בקול רם ובמסמכים מפורשים וכתובים".
האמריקנים, לדבריו, אינם נוקבים בשמו של 'קו' גבול כלשהו אלא קובעים כי כללי הפתיחה למו"מ בהתבסס על תפיסת הפשרה הטריטוריאלית, ועל קוי הפסקת האש משנת 49 "שגם זה יתרון למדינת ישראל בכמה גזרות".
בכל מקרה, הוא מציין, האמריקנים דוחים על הסף את המאמץ הערבי לכפות על מדינת ישראל עמדת פתיחה המתבססת על קוי 4 ביוני 67 כקו בעל תוקף הסטורי מחייב. התפיסה האמריקנית אומרת שכאשר יתחיל מו"מ להסדר הקבע, נקודת הפתיחה לא תהיה שכל יש"ע היא של הפלשתינים ואז ישראל תקבל גושי התיישבות, אלא שהמציאות בשטח תלקח בחשבון אך "זאת בתנאי שהמדינה הפלשתינית שתיווצר תהיה בת קיימא ורצופה. כלומר פלשתיני יוכל לנסוע ביו"ש ממקום למקום בלי להתקל בשטח ישראלי או מחסום ישראלי".
לרמן אומר כי שיטות הפעולה שבחר אבו מאזן לנקוט בהן מניבות "תוצאות מוגבלות בשטח". יש ירידה תלולה מאד בנפח הפעילות השוטפת אבל עדיין אין תיקון בתשתיות כפי שמצפים האמריקנים והבריטים והאירופאים. האמריקנים מעונינים לדבריו לאפשר לאבו מאזן לצלוח בשלום את הבחירות לרשות המחוקקת הפלשתינית. "שיח מורכב" כלשונו מתנהל בישראל ובארה"ב בשאלה כיצד להמנע ממצב שבו החמאס ינצח בבחירות ויצור בכך מציאות חדשה.
לדעת לרמן הביקור של שרון בארה"ב היה טוב ויחד עם זאת על ישראל לקחת בחשבון את הרגישות הגבוהה שמגלים האמריקנים בנושא האמינות "אם תיווצר בארה"ב תחושה שישראל מבצעת 'תעלולי' התחמקות מהתחייבות מפורשת שלה בנושא המאחזים, יגרום הדבר לישראל נזק רציני.
המאחזים יהיו הבאים בתור אחרי ההתנתקות. האמריקנים מצפים לזה", אומר ד"ר לרמן.
"ארה"ב אינה מוכנה להכנס למו"מ עם ישראל על תוצאות המו"מ משום שלתפיסתם הדבר יווצר כתוצאה ממו"מ ישיר עם הפלשתינים", אומר ד"ר לרמן אך מציין כי להערכתו נוצר בלבול בנושא הסדר הקבע משום שמתקשים להבחין בין "דלת הכניסה" למו"מ לבין "דלת היציאה" ממנו. בכל מקרה ישנה הסכמה להשארותם של גושי התיישבות, דבר אותו מדגישים האמריקנים "בקול רם ובמסמכים מפורשים וכתובים".
האמריקנים, לדבריו, אינם נוקבים בשמו של 'קו' גבול כלשהו אלא קובעים כי כללי הפתיחה למו"מ בהתבסס על תפיסת הפשרה הטריטוריאלית, ועל קוי הפסקת האש משנת 49 "שגם זה יתרון למדינת ישראל בכמה גזרות".
בכל מקרה, הוא מציין, האמריקנים דוחים על הסף את המאמץ הערבי לכפות על מדינת ישראל עמדת פתיחה המתבססת על קוי 4 ביוני 67 כקו בעל תוקף הסטורי מחייב. התפיסה האמריקנית אומרת שכאשר יתחיל מו"מ להסדר הקבע, נקודת הפתיחה לא תהיה שכל יש"ע היא של הפלשתינים ואז ישראל תקבל גושי התיישבות, אלא שהמציאות בשטח תלקח בחשבון אך "זאת בתנאי שהמדינה הפלשתינית שתיווצר תהיה בת קיימא ורצופה. כלומר פלשתיני יוכל לנסוע ביו"ש ממקום למקום בלי להתקל בשטח ישראלי או מחסום ישראלי".
לרמן אומר כי שיטות הפעולה שבחר אבו מאזן לנקוט בהן מניבות "תוצאות מוגבלות בשטח". יש ירידה תלולה מאד בנפח הפעילות השוטפת אבל עדיין אין תיקון בתשתיות כפי שמצפים האמריקנים והבריטים והאירופאים. האמריקנים מעונינים לדבריו לאפשר לאבו מאזן לצלוח בשלום את הבחירות לרשות המחוקקת הפלשתינית. "שיח מורכב" כלשונו מתנהל בישראל ובארה"ב בשאלה כיצד להמנע ממצב שבו החמאס ינצח בבחירות ויצור בכך מציאות חדשה.
לדעת לרמן הביקור של שרון בארה"ב היה טוב ויחד עם זאת על ישראל לקחת בחשבון את הרגישות הגבוהה שמגלים האמריקנים בנושא האמינות "אם תיווצר בארה"ב תחושה שישראל מבצעת 'תעלולי' התחמקות מהתחייבות מפורשת שלה בנושא המאחזים, יגרום הדבר לישראל נזק רציני.
המאחזים יהיו הבאים בתור אחרי ההתנתקות. האמריקנים מצפים לזה", אומר ד"ר לרמן.