הרב דרוקמן מתייחס לדיווח בכתבתה של הכתבת סיון רהב ב"ערוץ 2" הערב, על פגישה שהתקיימה בלשכת הרב הראשי הספרדי הרב שלמה עמר. בפגישה נכחו: היועמ"ש מני מזוז, פרקליט המדינה ערן שנדר, המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן, שרת המשפטים ציפי לבני, ומנכ"ל הרבנות הראשית.
השיחה זומנה בעקבות מה שהוגדר "ההחמרה בהתבטאויות מצד רבנים הנחשבים עובדי ציבור". בפגישה הציג עו"ד שי ניצן כדוגמא שורה של "התבטאויות חריפות" של הרב דוד דרוקמן, בהן:
"ראש הממשלה ושרי הליכוד בוגדים באחיהם"; "תאוות הכיסא והשררה עלתה להם לראש"; "לא למדנו את לקחי השואה"; "לא מעוניין במשכורת הטבולה בדם יהודי".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בתגובה אומר הרב דרוקמן כי "כל יהודי מחוייב אך לרצון אביו שבשמים. רצון הקב"ה בא לביטוי בתורתנו הקדושה אותה קיבלנו מפי הגבורה: "דבר ה' זו הלכה" (וכפי שהדבר מתורגם לשפת המעשה בספר ה"שולחן ערוך" ונושאי כליו עליו נשען כל בית ישראל). כאשר ישנו "דינא דמלכותא" הסותר לדין ה"שולחן ערוך" - מחוייב היהודי לדין ב"שולחן ערוך" בלבד (שולחן ערוך חושן משפט, ש"ך, ס"ק ל"ט ועוד). רב חייב להשמיע את דבר ה' זו ההלכה, ולשם כך הוא נבחר, ואין תחום בחיי היחיד והרבים שלהלכה אין מה לומר.
באשר לפינוי ישוב יהודי וכל שכן, פינוי ישוב בארץ ישראל, העשוי להביא את העם היושב בציון למצב של "פיקוח נפש" ושפיכות דמים (כמבואר בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ט, ועיין במשנ"ב סימן שכ"ח ס"ק ו' – מה תפקידו של רב בכגון דא), בנוסף על איסורים חמורים נוספים, כמו; "לא תחנם", מסירת ממון יהודי לאוייב (ועיין בקונטרס "כפתור הפלא" להגר"ש בר אילן שליט"א רו"כ כפר דרום), הרי פינוי כזה הוא פשע עפ"י כל קנה מידה, ולא יעלה על הדעת כי יהודי יסייע לזה".
לדבריו הנסיון לסתום פיותיהם של הרבנים "מזכיר לנו לצערנו את רדיפות 'היבסקציה' ברוסיה הסובייטית".
הרב דרוקמן מסיים דבריו באומרו כי "ברוח ימי הפסח ויציאת מצרים נציין כי גם 'המיילדות העבריות' היו 'סרבניות פקודה', ופרעה קיבל את הסכמת עמו לגזירותיו ("ויאמר אל עמו")".
השיחה זומנה בעקבות מה שהוגדר "ההחמרה בהתבטאויות מצד רבנים הנחשבים עובדי ציבור". בפגישה הציג עו"ד שי ניצן כדוגמא שורה של "התבטאויות חריפות" של הרב דוד דרוקמן, בהן:
"ראש הממשלה ושרי הליכוד בוגדים באחיהם"; "תאוות הכיסא והשררה עלתה להם לראש"; "לא למדנו את לקחי השואה"; "לא מעוניין במשכורת הטבולה בדם יהודי".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בתגובה אומר הרב דרוקמן כי "כל יהודי מחוייב אך לרצון אביו שבשמים. רצון הקב"ה בא לביטוי בתורתנו הקדושה אותה קיבלנו מפי הגבורה: "דבר ה' זו הלכה" (וכפי שהדבר מתורגם לשפת המעשה בספר ה"שולחן ערוך" ונושאי כליו עליו נשען כל בית ישראל). כאשר ישנו "דינא דמלכותא" הסותר לדין ה"שולחן ערוך" - מחוייב היהודי לדין ב"שולחן ערוך" בלבד (שולחן ערוך חושן משפט, ש"ך, ס"ק ל"ט ועוד). רב חייב להשמיע את דבר ה' זו ההלכה, ולשם כך הוא נבחר, ואין תחום בחיי היחיד והרבים שלהלכה אין מה לומר.
באשר לפינוי ישוב יהודי וכל שכן, פינוי ישוב בארץ ישראל, העשוי להביא את העם היושב בציון למצב של "פיקוח נפש" ושפיכות דמים (כמבואר בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ט, ועיין במשנ"ב סימן שכ"ח ס"ק ו' – מה תפקידו של רב בכגון דא), בנוסף על איסורים חמורים נוספים, כמו; "לא תחנם", מסירת ממון יהודי לאוייב (ועיין בקונטרס "כפתור הפלא" להגר"ש בר אילן שליט"א רו"כ כפר דרום), הרי פינוי כזה הוא פשע עפ"י כל קנה מידה, ולא יעלה על הדעת כי יהודי יסייע לזה".
לדבריו הנסיון לסתום פיותיהם של הרבנים "מזכיר לנו לצערנו את רדיפות 'היבסקציה' ברוסיה הסובייטית".
הרב דרוקמן מסיים דבריו באומרו כי "ברוח ימי הפסח ויציאת מצרים נציין כי גם 'המיילדות העבריות' היו 'סרבניות פקודה', ופרעה קיבל את הסכמת עמו לגזירותיו ("ויאמר אל עמו")".