שר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג אומר כי יש להבין שהאיום העליון הנשקף למדינת ישראל הוא איום אובדן הרוב היהודי "במדינה יהודית דמוקרטית בין הים לירדן", ולשם כך יש צורך להפרד מהפלשתינים.

בראיון לתכנית 'חופש השידור' בערוץ 7 אומר הרצוג כי מדובר בתהליך כואב וקשה אבל "אין ברירה משום שהישיבה ברצועת עזה יש בה חדלון ואין בה תוחלת". הוא מביע תקווה כי עם ישראל יעמוד באתגר. לדבריו אין מי ש"אוסר מלחמה" על המתיישבים והם גם "אינם מוקצים". כל הגורמים שאני עובד איתם אומר הרצוג, "מנסים להבין את גודל הכאב והשבר. אני ממש מנסה, אני מתייסר עם זה בלילות, כי יש לי חברים במקומות אלו ויש לי כבוד רב להתיישבות, מעומק הלב. אך אני חושב שזו הכרעה של סדרי עדיפויות לאומיים".

לדברי הרצוג מרבית הציבור וההנהגה הפוליטית הולכים למהלך בתחושה של אין ברירה "היו לנו החמצות היסטוריות ואין לנו ברירה אחרת". מי שמסתובב היום בקמפוסים בעולם יכול לשמוע רק הערה אחת: מדינה דו לאומית, "וזה יהיה האסון הגדול של הציונות", אומר הרצוג.

על חוק פינוי פיצוי עמלו לדבריו קרוב לשנה ותפיסת החוק גובשה בהסכמה עם הנציגות של המתיישבים של גוש קטיף ויו"ש "למרות התנגדותם העקרונית למהלך". סוכם כי כל משפחה תקבל צ'ק ותעשה בכסף כרצונה. "עכשיו באים המתיישבים ורוצים מעבר לזה תוספות שנוגעות ליישובי קבע וזמניים והממשלה רוצה מאד לסייע בידם אבל היא צריכה לדעת לאן הם רוצים לעבור. אני חושב שעשו מאמצים כבירים להפיל את ההתנתקות וליצור אשליה בקרב אחינו ואחיותינו ברצועת עזה שהתהליך יעצר. אסרו עליהם בלחץ חברתי להידבר עם מנהלת סל"ע וניסו לעכב את התהליך. היום קיימת הפנמה גדולה יותר של הריאל פוליטיק ואפשר לדבר. הממשלה מעוניינת לבוא לקראת המתיישבים, עם מגבלות. לסייע באיתור משבצות קרקע, לפתח אותן, לאפשר שכירות דירה לתקופת ביניים. אנחנו יותר מאורגנים בכך ממה שאנשים חושבים, אבל אנחנו צריכים שיהיו לנו פרטנרים לענין".

על התנגדות שמגלה קיבוץ נחל עוז להרמת חלק מקרקעותיו עבור המתיישבים אומר הרצוג כי שרון התייחס לנושא ואף הורה לנסות למצוא חלופות. כאלו הועלו, אומר הרצוג ומוסיף כי הוא מקווה שענין זה יגיע לפתרונו.

הרצוג נשאל על נושא הגיוון בתקשורת והפרולרליזם בשידורים וכן על האפשרות שתינתן ל"תחנות רדיו מסוימות לשוב ולשדר בצורה כלשהי", והשיב כי יש להתייחס לחידושים "הרי הראיון נערך באינטרנט. העולם נע קדימה ויש ריבוי ערוצים ואמצעי קשר, ורדיו לקבוצה ולמפלגה צריך ל'פוס' מהעולם. גם כלי תקשורת שהיו בעבר נישות, פורצים היום לכלל הציבור כדי לשרוד. איני בטוח שיש קהלים שאינם מקבלים ביטוי, יש בענין הזה פאניקה מיותרת שכבר צריכה לעבור מן העולם ויש יותר ביטוי לכולם. עובדה שהאינטרנט מאפשר זאת". (ר)