כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי דברי כהן נאמרו בכינוס פגרה מיוחד שנערך אתמול (ד) בכנסת. כהן אמר "עדיין לא מצאו איפה לשכן אותם אחרי שעקרו אותם ויניחו אותם במחסום כיסופים והם כבר מקימים להם בתי דין שדה. משהו שלקוח ממשטר האייטולות...אסור שהבית הזה יסכים לו".
הוא ציין כי על נושא זה קיימת מחלוקת חריפה גם בלשכת עורכי הדין וכי על חודו של קול אחד הענין הוכרע. יו"ר הכנסת רובי ריבלין הציע לכהן להגיש מיד שאילתה לשר הבטחון ולשר המשפטים.
את הקמת בתי דין אלו מקדם מנהל בתי המשפט ונשיא בית המשפט המחוזי בועז אוקון שהודיע כי יציע לשרת המשפטים להרחיב את מקום המושב של בית המשפט השלום בראשון לציון ושל בית המשפט השלום בבאר שבע. הוא פנה לשרת המשפטים ציפי לבני והציע לה "להרחיב את מקום המושב של בית המשפט השלום בראשון לציון ושל בית המשפט השלום בבאר שבע, וזאת על-פי סמכותה לפי חוק בתי המשפט".
המטה למען א"י ביחד עם חברי 40 ארגונים פנה אמש (ד) לשרת המשפטים בדרישה לתת להם זכות שימוע בנוגע להקמת "בתי משפט מיוחדים למתנגדי ההתנתקות".
"הקמת בתי משפט מיוחדים למעצר ושפיטה של מתנגדי המישטר בסמוך לבתי כלא, היא צעד פוליטי קיצוני ודרקוני שעד היום השתמשו בו רק הגרועות שבדיקטטורות העולם השלישי" נכתב בפנייה.
"זהו צעד אנטי דמוקרטי, בלתי חוקי ובלתי חוקתי, המפלה קבוצות אזרחים על רקע גזעני ופוליטי, שולל ממתנגדי המשטר את זכויות האזרח היסודיות שלהם, מסמל את הפוליטיזציה הבלתי נסבלת של מערכת המשפט ומהווה צעד גדול בהתדרדרות המישטר בישראל מדמוקרטיה חוקתית לדיקטטורה מושחתת ודורסנית.
מאחר ואנו ואלפי חברינו נמנים על 'קהל היעד' של אסירי אותם בתי משפט דרקוניים, כמו גם חברים של למעלה מ – 40 ארגונים אחרים המתנגדים לתכנית הגירוש של תושבי חבל קטיף וצפון השומרון, והקמתם של בתי משפט דרקוניים אלה תפגע קשות בחרותם ובזכויות האזרח האחרות של אנשינו, אנו מבקשים בזאת ליתן לנו ולשאר הארגונים עמדים להיפגע מהחלטה דרקונית זו את זכות השימוע בטרם תתקבל החלטה ויוצא צו בנושא".
יו"ר המטה למען א"י אביעד ויסולי מוסיף כי ביהמ"ש העליון קבע בשורת פסקי דין את "חובת הרשות ליתן את זכות השימוע לנפגעים מהחלטה מינהלית, בטרם תתקבל". לפיכך, הוא כותב לליבני, "את מתבקשת לאפשר לנו את זכות השימוע בטרם קבלת החלטה בנושא הנדון ולעדכן בהודעה רשמית את הציבור ואת כל מי שצפוי להפגע מההחלטה להקים בתי משפט בסמוך לבתי הכלא האמורים, בטרם תפעילי את סמכותך בנושא.
נא הודיעינו את עמדתך בתוך זמן סביר (10 ימים) אשר יאפשר, במידה וגם זכות השימוע תישלל מאיתנו, לפנות לבג"ץ בנושא", נכתב בפניה.
הוא ציין כי על נושא זה קיימת מחלוקת חריפה גם בלשכת עורכי הדין וכי על חודו של קול אחד הענין הוכרע. יו"ר הכנסת רובי ריבלין הציע לכהן להגיש מיד שאילתה לשר הבטחון ולשר המשפטים.
את הקמת בתי דין אלו מקדם מנהל בתי המשפט ונשיא בית המשפט המחוזי בועז אוקון שהודיע כי יציע לשרת המשפטים להרחיב את מקום המושב של בית המשפט השלום בראשון לציון ושל בית המשפט השלום בבאר שבע. הוא פנה לשרת המשפטים ציפי לבני והציע לה "להרחיב את מקום המושב של בית המשפט השלום בראשון לציון ושל בית המשפט השלום בבאר שבע, וזאת על-פי סמכותה לפי חוק בתי המשפט".
המטה למען א"י ביחד עם חברי 40 ארגונים פנה אמש (ד) לשרת המשפטים בדרישה לתת להם זכות שימוע בנוגע להקמת "בתי משפט מיוחדים למתנגדי ההתנתקות".
"הקמת בתי משפט מיוחדים למעצר ושפיטה של מתנגדי המישטר בסמוך לבתי כלא, היא צעד פוליטי קיצוני ודרקוני שעד היום השתמשו בו רק הגרועות שבדיקטטורות העולם השלישי" נכתב בפנייה.
"זהו צעד אנטי דמוקרטי, בלתי חוקי ובלתי חוקתי, המפלה קבוצות אזרחים על רקע גזעני ופוליטי, שולל ממתנגדי המשטר את זכויות האזרח היסודיות שלהם, מסמל את הפוליטיזציה הבלתי נסבלת של מערכת המשפט ומהווה צעד גדול בהתדרדרות המישטר בישראל מדמוקרטיה חוקתית לדיקטטורה מושחתת ודורסנית.
מאחר ואנו ואלפי חברינו נמנים על 'קהל היעד' של אסירי אותם בתי משפט דרקוניים, כמו גם חברים של למעלה מ – 40 ארגונים אחרים המתנגדים לתכנית הגירוש של תושבי חבל קטיף וצפון השומרון, והקמתם של בתי משפט דרקוניים אלה תפגע קשות בחרותם ובזכויות האזרח האחרות של אנשינו, אנו מבקשים בזאת ליתן לנו ולשאר הארגונים עמדים להיפגע מהחלטה דרקונית זו את זכות השימוע בטרם תתקבל החלטה ויוצא צו בנושא".
יו"ר המטה למען א"י אביעד ויסולי מוסיף כי ביהמ"ש העליון קבע בשורת פסקי דין את "חובת הרשות ליתן את זכות השימוע לנפגעים מהחלטה מינהלית, בטרם תתקבל". לפיכך, הוא כותב לליבני, "את מתבקשת לאפשר לנו את זכות השימוע בטרם קבלת החלטה בנושא הנדון ולעדכן בהודעה רשמית את הציבור ואת כל מי שצפוי להפגע מההחלטה להקים בתי משפט בסמוך לבתי הכלא האמורים, בטרם תפעילי את סמכותך בנושא.
נא הודיעינו את עמדתך בתוך זמן סביר (10 ימים) אשר יאפשר, במידה וגם זכות השימוע תישלל מאיתנו, לפנות לבג"ץ בנושא", נכתב בפניה.