כשחיילי הים יורדים לחוף אחרי ההפלגה, לעיתים, רצפת הבטון נראית להם לא יציבה ולוקח לבחורים זמן למצוא את שיווי המשקל היבשתי. בתוך בטן האונייה, גם בים לא רגוע, הם מרגישים שדורכים על קרקע יציבה ומתפקדים בהתאם. אולי זהו הדבר המלמד ביותר על החיילים המנותקים מקרקע.
בעוד חייליו עוסקים בשיפוצים ובתחזוקת הספינה, נמצא מפקד ספינת הדבור, סגן אשר, במטבח הקטן, שוטף כלים ועונה לשאלות. באותו זמן נכנסים גם חיילים מהמנהלה ומהתחזוקה, ומגישים לו טפסים כדי שיחתום עליהם.
על ארונות המטבח, או יותר נכון על התאים, כבר נכתב "כשר לפסח" תוך הסבר על האיסור להכניס חמץ לתאים. המיקרוגל נאסר לשימוש במשך החג בהוראת הרבנים, והוא נאטם היטב תוך ציון "בפקודה".
אשר, קצין דתי, מספר כי ההכשרה בוצעה כבר אתמול כאשר החיילים נדרשו להוציא את כל הכלים מחוץ לספינה ורק לאחר שביצעו אנשי הרבנות הצבאית הכשרה כדבעי לפי ההלכה, ניתן להם האישור להצטייד במוצרים הכשרים לפסח. החיילים שלא רצו לגווע עד להגעת המוצרים, קנו ומילאו את התאים במוצרים.
חיים כבמשפחה
חרטום הספינה משמש את הבחורים לשינה ובמקום בו שמו את ראשיהם לא ימצאו את עצמם בדרך כלל כשיקומו. אם חיילים נוספים מצטרפים להפלגה אזי גם השולחן המוצב בספינה משמש מיטה.
שלא כמו אפילו בטנק הסגור, החיילים נמצאים בלב ים בפעילות סיור או תרגיל במשך מספר ימים, אומר מפקד הדבור. מובן מאליו כי אספקת אוכל לא מגיעה ולכן הם נדרשים להכין בעצמם את הארוחה. גם זה לא דבר פשוט מאליו ואפשר לומר פרוייקט בפני עצמו, "הטבח התורן צריך להתחשב בזווית האונייה כדי להוציא מוצר מהתא. אם חייל רוצה להכין תה למשל צריך להחזיק את הסוכר ביד אחד, להרים יד בזהירות לעבר התא כדי למצוא כפית וכל זה באיזון אחרת אין תה". עצם העבודה וההתמודדות יחד הן בעבודות התחזוקה השוטפות והן בסיורי האבטחה מול חופי עזה מקרבת את החיילים, והם אומרים כי מרגישים כבתוך משפחה.
משחקי 'חתול ועכבר'
חיילי הים עורכים סיור גם מול חופי עזה ושומרים שדייגים פלשתינים לא ייצאו מהתחום המותר להם. החיילים מכירים את הסיפור בחיל על 'סירת הנפץ', מדובר באירוע בו התפוצצה סירת דיג פלשתינית מול חופי דוגית לאחר שחיילי ספינת ה"דבור" זיהו אותה וניסו להרחיקה באמצעות ירי. אז נפצעו ארבעה חיילים. ארגוני הטרור גם לא הצליחו ב"ה להוציא פיגועים על ידי מחבלים אשר ניסו לשחות ליד היישובים.
לפני כחצי שנה נורה ערבי ליד חופי דוגית לאחר שניסה לשחות ליישוב וכנראה לבצע פיגוע.
"הדיג משמש רבים לפרנסה ולכן הם נזהרים שלא לבצע פיגועים שיובילו לפגיעה בפרנסה שלהם", אומר אשר. עם זאת, הוא מגלה כי הדייגים משחקים איתם 'חתול ועכבר': "הם שולחים ספינת דייג אחת קדימה כדי שנרחיק אותה ובינתיים סירות אחרות יוצאות מהתחום ומנסות לדוג בשמורות חדשות בים שיש בהם דגים רבים".
החיילים נעזרים במכשירים כדי לבדוק אם הדייגים חורגים מהגבול שנקבע להם. "היה מקרה שהתקרבנו בזהירות לסירה ערבית בזהירות, על פי הנהלים, כדי לבדוק את בעל הסירה. הוא הוציא לנו איזה פיילה ומרחוק סימן לנו שזה גרעינים, פיצח בפה וצעק לנו להתקרב. כמובן שלא התפתינו, אנחנו לא יכולים לדעת מה הם מסתירים בחבילות התמימות".
גם הגלים הגבוהים בחורף שמתנפצים בחוזקה על בטן הסיפון, לא שוברים את הפעילות המבצעית השגרתית.
אמנם החיילים מתחלקים לשניים 'הפלאטים' ו'הקילרים': המקיאים בהפלגות והמתאפקים בקושי, אבל הצד המשותף כי בעת משימה הם יקפצו ויעשו את עבודתם. "נדרשנו לא מזמן לשמור על סירה שלא תתנפץ על הסלעים בגלל הסערה. ספינה אזרחית גררה אותה לבסוף אבל החיילים שחלקם היו שרועים ומקיאים, עמדו במשימה והצליחו למנוע מהסירה להתנפץ על המזח".
החיילים שומרים ומקפידים על כללי בטיחות קפדניים במהלך הפלגתם, אבל קורה וחיילים גם נופלים לים במיוחד בימים סוערים. אשר מציין כי למרות שהמים נראים רכים ונעימים למגע - כשנופלים מרגישים חבטה כאילו נפלת על בטון. "דיברתי לפני כשבועיים עם רב חובל ותיק מעל ל-30 שנה, והוא הודה כי עד היום הים מפחיד אותו מאוד למרות ניסיונו הרב", אומר אשר, ומסכם: "הים זה הבריאה הכי מדהימה ועצומה שאין כוח הדומה לו".
לקראת חג הפסח פירסם נשיא המדינה ברכה לחיילי צה"ל, מפקדיו ובני משפחותיהם היקרים: "לכל חיילי צה"ל לזרועותיהם על משמרתם לאורך גבולות המדינה, ממרומי החרמון וגבול הלבנון ועד מפרץ אלת בדרום, בשמי ובשם אזרחי ישראל בברכת חג חרות שמח".
(אלקנה פ.)
בעוד חייליו עוסקים בשיפוצים ובתחזוקת הספינה, נמצא מפקד ספינת הדבור, סגן אשר, במטבח הקטן, שוטף כלים ועונה לשאלות. באותו זמן נכנסים גם חיילים מהמנהלה ומהתחזוקה, ומגישים לו טפסים כדי שיחתום עליהם.
אשר, קצין דתי, מספר כי ההכשרה בוצעה כבר אתמול כאשר החיילים נדרשו להוציא את כל הכלים מחוץ לספינה ורק לאחר שביצעו אנשי הרבנות הצבאית הכשרה כדבעי לפי ההלכה, ניתן להם האישור להצטייד במוצרים הכשרים לפסח. החיילים שלא רצו לגווע עד להגעת המוצרים, קנו ומילאו את התאים במוצרים.
חיים כבמשפחה
חרטום הספינה משמש את הבחורים לשינה ובמקום בו שמו את ראשיהם לא ימצאו את עצמם בדרך כלל כשיקומו. אם חיילים נוספים מצטרפים להפלגה אזי גם השולחן המוצב בספינה משמש מיטה.
שלא כמו אפילו בטנק הסגור, החיילים נמצאים בלב ים בפעילות סיור או תרגיל במשך מספר ימים, אומר מפקד הדבור. מובן מאליו כי אספקת אוכל לא מגיעה ולכן הם נדרשים להכין בעצמם את הארוחה. גם זה לא דבר פשוט מאליו ואפשר לומר פרוייקט בפני עצמו, "הטבח התורן צריך להתחשב בזווית האונייה כדי להוציא מוצר מהתא. אם חייל רוצה להכין תה למשל צריך להחזיק את הסוכר ביד אחד, להרים יד בזהירות לעבר התא כדי למצוא כפית וכל זה באיזון אחרת אין תה". עצם העבודה וההתמודדות יחד הן בעבודות התחזוקה השוטפות והן בסיורי האבטחה מול חופי עזה מקרבת את החיילים, והם אומרים כי מרגישים כבתוך משפחה.
משחקי 'חתול ועכבר'
חיילי הים עורכים סיור גם מול חופי עזה ושומרים שדייגים פלשתינים לא ייצאו מהתחום המותר להם. החיילים מכירים את הסיפור בחיל על 'סירת הנפץ', מדובר באירוע בו התפוצצה סירת דיג פלשתינית מול חופי דוגית לאחר שחיילי ספינת ה"דבור" זיהו אותה וניסו להרחיקה באמצעות ירי. אז נפצעו ארבעה חיילים. ארגוני הטרור גם לא הצליחו ב"ה להוציא פיגועים על ידי מחבלים אשר ניסו לשחות ליד היישובים.
לפני כחצי שנה נורה ערבי ליד חופי דוגית לאחר שניסה לשחות ליישוב וכנראה לבצע פיגוע.
החיילים נעזרים במכשירים כדי לבדוק אם הדייגים חורגים מהגבול שנקבע להם. "היה מקרה שהתקרבנו בזהירות לסירה ערבית בזהירות, על פי הנהלים, כדי לבדוק את בעל הסירה. הוא הוציא לנו איזה פיילה ומרחוק סימן לנו שזה גרעינים, פיצח בפה וצעק לנו להתקרב. כמובן שלא התפתינו, אנחנו לא יכולים לדעת מה הם מסתירים בחבילות התמימות".
גם הגלים הגבוהים בחורף שמתנפצים בחוזקה על בטן הסיפון, לא שוברים את הפעילות המבצעית השגרתית.
אמנם החיילים מתחלקים לשניים 'הפלאטים' ו'הקילרים': המקיאים בהפלגות והמתאפקים בקושי, אבל הצד המשותף כי בעת משימה הם יקפצו ויעשו את עבודתם. "נדרשנו לא מזמן לשמור על סירה שלא תתנפץ על הסלעים בגלל הסערה. ספינה אזרחית גררה אותה לבסוף אבל החיילים שחלקם היו שרועים ומקיאים, עמדו במשימה והצליחו למנוע מהסירה להתנפץ על המזח".
החיילים שומרים ומקפידים על כללי בטיחות קפדניים במהלך הפלגתם, אבל קורה וחיילים גם נופלים לים במיוחד בימים סוערים. אשר מציין כי למרות שהמים נראים רכים ונעימים למגע - כשנופלים מרגישים חבטה כאילו נפלת על בטון. "דיברתי לפני כשבועיים עם רב חובל ותיק מעל ל-30 שנה, והוא הודה כי עד היום הים מפחיד אותו מאוד למרות ניסיונו הרב", אומר אשר, ומסכם: "הים זה הבריאה הכי מדהימה ועצומה שאין כוח הדומה לו".
לקראת חג הפסח פירסם נשיא המדינה ברכה לחיילי צה"ל, מפקדיו ובני משפחותיהם היקרים: "לכל חיילי צה"ל לזרועותיהם על משמרתם לאורך גבולות המדינה, ממרומי החרמון וגבול הלבנון ועד מפרץ אלת בדרום, בשמי ובשם אזרחי ישראל בברכת חג חרות שמח".
(אלקנה פ.)