"בישוב מורג היו הילדים רגילים לשמוע בכל פעם את נפילות פגזי המרגמה שמכונים פצמ"ר = (פצצות מרגמה). וברבים פצמרים".
הם היו רגילים להתחבא כשהיו שומעים את הפגז בהיותו באויר לפני נפילתו. כי "אסור לסמוך על הנס". צריך כל אדם לעשות ככל יכולתו להינצל, והקב"ה גומר את המלאכה. "אקרא לאלקים עליון – לאל גומר עלי".
פעם אחת בעת שהילדים חזרו מהתלמוד תורה הם החליטו לשחק בפצמרים. כיצד התנהל המשחק? ילד אחד היה קורא "פצמרים!!" וכולם היו מתחבאים כאילו עומד ליפול שם פצמ"ר.
בשעה שהם המציאו את המשחק הזה הם החליטו לנסות את עצמם, ולראות אם כולם מבינים את כללי המשחק. אחד צעק "פצמ"ר".
כולם ברחו והתחבאו מאחורי קירות בטון וכד' ו... בדיוק במקום בו עמדו כל הילדים נפל באותו רגע פצמ"ר אמיתי קטלני, ופגע ב...אבנים ובסלעים. "ימין ה' עושה חייל!!"

סיפור זה, אחד מסיפורי הניסים הרבים של גוש קטיף, המשובצים בהגדת הפסח "הגדת גוש קטיף – על הניסים ועל הנפלאות", שהופקה במוסדות טל אורות ומכון התורה והארץ בכפר דרום. בהגדה משובצות תמונות מהווי ישובי גוש קטיף, חידות לילדים ומאמרים קצרים של רבני גוש קטיף.

הרב האזורי של חוף עזה הרב יגאל קמינצקי כותב במאמר "גאולת הרוח": "בימים אלה מרחפת על עם ישראל גזירה נוראה של עקירת אלפי יהודים מבתיהם... ואתה שואל את עצמך – כיצד הגענו למציאות שפלה ובזויה כל כך, שאין לה כמעט אח ורע בהסטוריה, עם שבאופן חד צדדי, גם על עצמו והורס במו ידיו את הטוב והיקר שהוא בנה, במחיר של דם, יזע ודמעות? דבר זה אינו נתפס בשכל...
יש להשיב כי עם שבונה את ארצו וחירותו במנותק מרוחו הפנימית, מערכיו ומשורשיו, יגיע מהר מאד להרס עצמי. וזה מה שקורה לציונות שניתקה עצמה מהמסורת ומהשורשים והאמונה של עם ישראל... התיקון למצב הוא חזרה לשורשים והערכים של עם ישראל, אל אמונתו, אל תורתו ואל אלוקיו... לאחר שכל אלילי הנכר קרסו, מוטלת עלינו חובה בימים קדושים אלו, לכתת רגלינו ולעבור מבית לבית, כדי להביא לכל בית יהודי את האור הגדול של התורה והאמונה באלקי ישראל ובגאולת ישראל שהוא כל כך צמא לה, ואז בע"ה נזכה להיות עם בן חורין של ממש".

רבה של עצמונה, הרב ראובן נתנאל כותב במאמר "והגדת לבנך", כי "השאלה האמיתית אינה מה אומרים לילדים, אלא מה אומרים לעצמנו... מושכל פשוט הוא שדבר שאדם אינו מאמין בו, אינו חי אותו, אינו מלא בהכרת ערכו ואמיתתו, לעולם לא יוכל להעבירו לאחרים, לא למבוגרים וגם לא לילדים. ילדינו פקחים וחריפים, חשים הם בחושם הבריא אם אנחנו מדקלמים אמירות שהן מחוץ לעולמנו הרוחני והמוסרי, או שאנחנו מבטאים במילים את מה שאנחנו חיים בפועל. ההשפעה של עצם האישיות של האדם המגשים בחייו ובמעשיו את הקדושה והאידיאל האלקי היא לאין ערוך משמעותית יותר מדיבורים והסברים...דוקא בשעת הסכנה יש חיוב לשמור בנאמנות על האמונות שלנו. ..מתוך שנשמור במסירות על האמת הפנימית שלנו, נזכה לראות כיצד האמת הזאת מתגלה בכל עמנו, ומתוך כך נזכה לראותם בגאולתם הרוחנית והגשמית של ישראל".

ח"כ צבי הנדל, מי שהיה ראש המועצה האזורית חוף עזה, כותב: "בימים אלה ממש בין המתיישבים הנהדרים של גוש קטיף – מקום של אמונה עם אהבת העם והארץ – ממשיך בורא עולם יום יום ושעה שעה, להופיע עם כל פצצת מרגמה שאינה הורגת, להתגלות בכל טיל של קסאם שאינו משחית, ורק מי שהוא חסר אמונה ועיוור אינו רואה את כל אלה".

לכתבנו אביחי אברהם נמסר כי שיווקה של ההגדה נעשה "מדלת לדלת ומפה לאוזן" וזאת כדי למכור אותה במחיר עלות בלבד, מחיר השווה לכל נפש. כך, ללא פרסום או מערך שיווק, נמכרו בתוך ימים ספורים שתי מהדורות של ההגדה, ובערב החג נאלצו האחראים על ההפצה בכפר דרום להשיב פני הפונים ריקם, שכן כל 10 אלפים ההגדות אזלו, עד האחרונה שבהם.

ההגדה בהוצאת:
"מוסדות טל אורות ומכון התורה והארץ כפר דרום".
טל: 6847325 - 08 , 6847087 - 08