הישובים ניסנית ואלי סיני עתרו לבג"ץ בדרישה לקבוע כי ישוביהם אינם משתייכים להגדרת ישובי
"חבל עזה" הנכללים בתכנית ההתנתקות ולכן חוק יישום ההתנתקות אינו חל עליהם ואין לעוקרם ממקומם.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לטענת העותרים תכנית ההתנתקות קובעת ניתוק מ"חבל עזה", אך מאחר שהתכנית אינה כוללת מפות המגדירות במדוייק למה הכוונה "חבל עזה" אין לכלול את שטחי ישוביהם, הגובלים ב'קו הירוק' ומהווים מעין רצף טריטוריאלים עם העיר אשקלון, ב"חבל" המיועד לפינוי. הם מוסיפים כי למעשה השטח שבו נמצאים הישובים היה שטח מפורז בשליטת האו"ם ולא בשליטה של מצרים בתקופה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, ולכן מדובר בשטח שמעמדו זהה לעיר אשקלון ואין סמכות למוסרו לידי הרש"פ.
העותרים מציינים כי הישובים הוקמו על ידי מפוני חבל ימית ו"נשלחו על ידי ממשלת ישראל להקים את הישובים האמורים בקצה הרצועה מתוך הבטחה והבנה כי ישוב זה בכל הסדר עתידי יישאר בשטח מדינת ישראל בהיותו סמוך וממש נושק ל 'קו הירוק'".
לדבריהם פינוי ישוביהם אינו ממלא אף לא אחד מהיעדים והמטרות שהציבה הממשלה בהחלטת ההנתקות, ויתירה מכך, החלטת הממשלה לטענתם, לעקור אותם מבלי להתחשב בצורך לבצע
"'תיקוני גבול' קלים, 'המקובלים כעקרון גם על הרש"פ', הינה בגדר 'איוולת מוחלטת שאינה עומדת בשום פרופורציה לנזק האדיר ולסבל הרב שייגרם לתושבי אותם ישובים'".
הם מציינים עוד כי העובדה שמדינת ישראל השקיעה עשרות מיליוני שקלים בגדר הפרדה בטחונית, דרומית לישוביהם, מעידה על ראייתה אותם כישובים שאינם מחוברים לרצועת עזה אלא כשטח "שבכל הסדר עתידי יישאר בתוככי מדינת ישראל".
בעתירה מבקשים העותרים כי בג"ץ יורה למדינה לערוך תיקוני גבול הכוללים את שטחם בתוך מדינת ישראל ומסתמכים על פסיקתו שבה הורה לערוך שינוי בתוואי גדר הבטחון באזורים שונים ביו"ש בקבלו את הטענה כי התיקונים נדרשים כדי למנוע פגיעה בחייה של האוכלוסיה הפלשתינית.
על אחת כמה וכמה, הם טוענים, כשמדובר בעקירתם של התושבים, יכולה המדינה לבצע תיקוני גבול ולכלול את ישוביהם בשטחה של המדינה.
הם מצרפים לעתירה את חוות דעתו של מי שהיה יו"ר מפלגת העבודה עמרם מצנע שאמר כי "בהתעקשות שרון לחזור לקו הירוק יכולה להיות בעיה עקרונית לגבי המשך התהליך. יש בכך הצהרה בעייתית מבחינת ישראל". עוד הם נעזרים בדברי ח"כ שטייניץ יו"ר ועדת חוץ ובטחון שאמר כי "הפגם העיקרי" בתכנית שרון היא "שהוא הרחיב אותה לצפון השומרון. הפגם השני זה שאת הישובים בצפון עזה, ניסנית דוגית אלי סיני, שהם ממש צמודים לגבול הישראלי לא היה צריך לכלול בה. אותם היה צריך להשאיר בשביל מו"מ להסדר קבע".
"חבל עזה" הנכללים בתכנית ההתנתקות ולכן חוק יישום ההתנתקות אינו חל עליהם ואין לעוקרם ממקומם.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לטענת העותרים תכנית ההתנתקות קובעת ניתוק מ"חבל עזה", אך מאחר שהתכנית אינה כוללת מפות המגדירות במדוייק למה הכוונה "חבל עזה" אין לכלול את שטחי ישוביהם, הגובלים ב'קו הירוק' ומהווים מעין רצף טריטוריאלים עם העיר אשקלון, ב"חבל" המיועד לפינוי. הם מוסיפים כי למעשה השטח שבו נמצאים הישובים היה שטח מפורז בשליטת האו"ם ולא בשליטה של מצרים בתקופה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, ולכן מדובר בשטח שמעמדו זהה לעיר אשקלון ואין סמכות למוסרו לידי הרש"פ.
העותרים מציינים כי הישובים הוקמו על ידי מפוני חבל ימית ו"נשלחו על ידי ממשלת ישראל להקים את הישובים האמורים בקצה הרצועה מתוך הבטחה והבנה כי ישוב זה בכל הסדר עתידי יישאר בשטח מדינת ישראל בהיותו סמוך וממש נושק ל 'קו הירוק'".
לדבריהם פינוי ישוביהם אינו ממלא אף לא אחד מהיעדים והמטרות שהציבה הממשלה בהחלטת ההנתקות, ויתירה מכך, החלטת הממשלה לטענתם, לעקור אותם מבלי להתחשב בצורך לבצע
"'תיקוני גבול' קלים, 'המקובלים כעקרון גם על הרש"פ', הינה בגדר 'איוולת מוחלטת שאינה עומדת בשום פרופורציה לנזק האדיר ולסבל הרב שייגרם לתושבי אותם ישובים'".
הם מציינים עוד כי העובדה שמדינת ישראל השקיעה עשרות מיליוני שקלים בגדר הפרדה בטחונית, דרומית לישוביהם, מעידה על ראייתה אותם כישובים שאינם מחוברים לרצועת עזה אלא כשטח "שבכל הסדר עתידי יישאר בתוככי מדינת ישראל".
בעתירה מבקשים העותרים כי בג"ץ יורה למדינה לערוך תיקוני גבול הכוללים את שטחם בתוך מדינת ישראל ומסתמכים על פסיקתו שבה הורה לערוך שינוי בתוואי גדר הבטחון באזורים שונים ביו"ש בקבלו את הטענה כי התיקונים נדרשים כדי למנוע פגיעה בחייה של האוכלוסיה הפלשתינית.
על אחת כמה וכמה, הם טוענים, כשמדובר בעקירתם של התושבים, יכולה המדינה לבצע תיקוני גבול ולכלול את ישוביהם בשטחה של המדינה.
הם מצרפים לעתירה את חוות דעתו של מי שהיה יו"ר מפלגת העבודה עמרם מצנע שאמר כי "בהתעקשות שרון לחזור לקו הירוק יכולה להיות בעיה עקרונית לגבי המשך התהליך. יש בכך הצהרה בעייתית מבחינת ישראל". עוד הם נעזרים בדברי ח"כ שטייניץ יו"ר ועדת חוץ ובטחון שאמר כי "הפגם העיקרי" בתכנית שרון היא "שהוא הרחיב אותה לצפון השומרון. הפגם השני זה שאת הישובים בצפון עזה, ניסנית דוגית אלי סיני, שהם ממש צמודים לגבול הישראלי לא היה צריך לכלול בה. אותם היה צריך להשאיר בשביל מו"מ להסדר קבע".