האם יהודה והשומרון הם חלק מארץ ישראל? פרקליטות המדינה גורסת שלפחות מבחינה משפטית התשובה שלילית.
בתשובת הפרקליטות לעתירות נגד חוק פינוי פיצוי, היא טוענת כי "לא ברורה טענת העותרים, לפיה כתב המנדט על ארץ ישראל, שניתן לבריטניה על ידי חבר הלאומים עומד בתוקפו בכל שטחי ארץ ישראל המנדטורית, שלא הוקצו לישראל ואו לירדן ולא נעשו מדינה עצמאית".
את קביעת הפרקליטות מבאר המשפטן שמעון הלוי הקובע כי הדברים מובילים לחזרתה של מדינת ישראל לגבולות 47 כיוון שרק אלה הגבולות שאושרו בהצעת החלוקה של האו"ם, הצעה שקבעה גבולות מצומצמים ביותר למדינה היהודית, לעומת חזון הצהרת בלפור.
יצויין כי גבולות 47 אינם מותירים למדינה היהודית אלא שלושה אזורים, האחד בצפון, האחר באזור תל אביב והשלישי בנגב, כשבין שלושתם מחבר מעבר בטוח בלבד.
כאמור, כעת טוענת הפרקליטות כי מסמך זה, הצהרת בלפור, הפך ללא רלוונטי עם סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל במאי 48'.
פרקליטי העותרים אמרו בתגובה, כי בהכרזה זו כופרת למעשה פרקליטות המדינה בהצהרת בלפור. הם מציינים כי במסמך קודם שהגישה המדינה לבג"ץ היא קבעה שכל מפעל ההתיישבות ביש"ע קם מכוח "תפיסה לוחמתית" גרידא, ושהמתיישבים שם היו אמורים לדעת כי ישיבתם שם זמנית.
המשפטן הלוי מציין בשיחה עם כתבנו שמעון כהן כי משפטנים ברחבי העולם קבעו כי בעקבות הצהרת בלפור לא ניתן להגדיר את ישובי יהודה ושומרון כבלתי חוקיים. במסיבת עיתונאים ב-2 בפברואר 1981 קבע נשיא ארצות הברית רונלד רייגן כי לא מקובל ההגדרה של הישובים בגדה המערבית כבלתי חוקיים, ומוסכם שאזור זה יישאר פתוח למגורי יהודים וערבים באופן חוקי.
מחר (ג') ייתחדש הדיון בבג"ץ בעתירות השונות נגד חוק פינוי פיצוי. 11 שופטים יושבים בדין. לקראת הדיון שוחח ביומן הצהריים של ערוץ 7 עורך הדין יוסי פוקס, המייצג חלק מהעתירות. "בדיון הקודם הקציב הנשיא אהרן ברק רק חצי שעה לכל אחת מהעתירות כדי לסיים הכל בפעם אחת. זו שערוריה, כיוון שבעתירות של פלסטינים מקדישים 7-8 דיונים. בפעם הקודמת לא הצלחנו לסיים הכל, לכן הוחלט בכל זאת לקיים דיון נוסף. בג"ץ מנסה לחסל את הפרשה הזו כמה שיותר מהר. אנחנו מנסים למנוע זאת".
פוקס אמר כי אתמול הגישה המדינה את טיעוני ההשלמה לעתירות: "אני מופתע עד כמה המדינה יכולה ללכת שמאלה. היא טענה שכשבוחנים את המידתיות של עקירת התושבים, צריך להתייחס גם לפלסטינים בעזה. במילים אחרות- צה"ל נמצא שם כדי להגן על המתיישבים, ואז יש פלסטינים שנפגעים. אם כך, מה יותר פשוט מלהוציא משם את המתיישבים ובכך למנוע את הפגיעה בפלסטינים?".
לגבי הכרעתו של בג"ץ במעמדם של ישובים נוספים, בהתאם להנחה זו, אמר פוקס כי לבג"ץ היו אינספור הזדמנויות להכריע בסוגית מעמדם של ישובים ותמיד הוא נמנע מלהכריע בכך.
מחר יצורפו 12 העתירות לדיון אחד, ולדברי פוקס מדובר בניסיון של בג"ץ לגלגל מעליו את חבית חומר הנפץ, ולסיים את העניין בהקדם. פוקס העריך כי בנוגע למועדי הפינוי, המגורים החלופיים והנושא הכלכלים- יש סיכוי להשיג משהו בבג"ץ, אך לגבי השאלה המהותית של ההתנתקות הסיכוי קלוש למנוע משהו דרך בית המשפט, כיוון שיש רק שופט אחד מתוך עשרה שמתנגד להתנתקות.
(ש)
בתשובת הפרקליטות לעתירות נגד חוק פינוי פיצוי, היא טוענת כי "לא ברורה טענת העותרים, לפיה כתב המנדט על ארץ ישראל, שניתן לבריטניה על ידי חבר הלאומים עומד בתוקפו בכל שטחי ארץ ישראל המנדטורית, שלא הוקצו לישראל ואו לירדן ולא נעשו מדינה עצמאית".
את קביעת הפרקליטות מבאר המשפטן שמעון הלוי הקובע כי הדברים מובילים לחזרתה של מדינת ישראל לגבולות 47 כיוון שרק אלה הגבולות שאושרו בהצעת החלוקה של האו"ם, הצעה שקבעה גבולות מצומצמים ביותר למדינה היהודית, לעומת חזון הצהרת בלפור.
יצויין כי גבולות 47 אינם מותירים למדינה היהודית אלא שלושה אזורים, האחד בצפון, האחר באזור תל אביב והשלישי בנגב, כשבין שלושתם מחבר מעבר בטוח בלבד.
כאמור, כעת טוענת הפרקליטות כי מסמך זה, הצהרת בלפור, הפך ללא רלוונטי עם סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל במאי 48'.
פרקליטי העותרים אמרו בתגובה, כי בהכרזה זו כופרת למעשה פרקליטות המדינה בהצהרת בלפור. הם מציינים כי במסמך קודם שהגישה המדינה לבג"ץ היא קבעה שכל מפעל ההתיישבות ביש"ע קם מכוח "תפיסה לוחמתית" גרידא, ושהמתיישבים שם היו אמורים לדעת כי ישיבתם שם זמנית.
המשפטן הלוי מציין בשיחה עם כתבנו שמעון כהן כי משפטנים ברחבי העולם קבעו כי בעקבות הצהרת בלפור לא ניתן להגדיר את ישובי יהודה ושומרון כבלתי חוקיים. במסיבת עיתונאים ב-2 בפברואר 1981 קבע נשיא ארצות הברית רונלד רייגן כי לא מקובל ההגדרה של הישובים בגדה המערבית כבלתי חוקיים, ומוסכם שאזור זה יישאר פתוח למגורי יהודים וערבים באופן חוקי.
מחר (ג') ייתחדש הדיון בבג"ץ בעתירות השונות נגד חוק פינוי פיצוי. 11 שופטים יושבים בדין. לקראת הדיון שוחח ביומן הצהריים של ערוץ 7 עורך הדין יוסי פוקס, המייצג חלק מהעתירות. "בדיון הקודם הקציב הנשיא אהרן ברק רק חצי שעה לכל אחת מהעתירות כדי לסיים הכל בפעם אחת. זו שערוריה, כיוון שבעתירות של פלסטינים מקדישים 7-8 דיונים. בפעם הקודמת לא הצלחנו לסיים הכל, לכן הוחלט בכל זאת לקיים דיון נוסף. בג"ץ מנסה לחסל את הפרשה הזו כמה שיותר מהר. אנחנו מנסים למנוע זאת".
פוקס אמר כי אתמול הגישה המדינה את טיעוני ההשלמה לעתירות: "אני מופתע עד כמה המדינה יכולה ללכת שמאלה. היא טענה שכשבוחנים את המידתיות של עקירת התושבים, צריך להתייחס גם לפלסטינים בעזה. במילים אחרות- צה"ל נמצא שם כדי להגן על המתיישבים, ואז יש פלסטינים שנפגעים. אם כך, מה יותר פשוט מלהוציא משם את המתיישבים ובכך למנוע את הפגיעה בפלסטינים?".
לגבי הכרעתו של בג"ץ במעמדם של ישובים נוספים, בהתאם להנחה זו, אמר פוקס כי לבג"ץ היו אינספור הזדמנויות להכריע בסוגית מעמדם של ישובים ותמיד הוא נמנע מלהכריע בכך.
מחר יצורפו 12 העתירות לדיון אחד, ולדברי פוקס מדובר בניסיון של בג"ץ לגלגל מעליו את חבית חומר הנפץ, ולסיים את העניין בהקדם. פוקס העריך כי בנוגע למועדי הפינוי, המגורים החלופיים והנושא הכלכלים- יש סיכוי להשיג משהו בבג"ץ, אך לגבי השאלה המהותית של ההתנתקות הסיכוי קלוש למנוע משהו דרך בית המשפט, כיוון שיש רק שופט אחד מתוך עשרה שמתנגד להתנתקות.
(ש)