במהלך פגישתו אתמול בצהרים עם מנהיג הרוב בסנאט האמריקני, סנטור ביל פריסט, ועם הסנטור ג'וזף ליברמן, אמר רה"מ שרון כי למרות הקשיים מבית, הוא נותר מחויב ליישום תוכנית ההתנתקות והיא תיושם על פי לוחות הזמנים: "זהו מהלך כואב שטרם קרה בישראל. התחושות בישראל קשות, יש הפגנות רבות, יש מתח רב ויש ניסיונות, בדרכים שונות, להתנגד למהלך".
ראש הממשלה ציין כי עם בחירותו של אבו מאזן ננקטו שורה ארוכה של צעדים על מנת לסייע לו להתבסס ולייצב את שלטונו ועל מנת לזכות בתמיכת הרחוב הפלשתיני. ישראל עשתה זאת מתוך תחושה כי עם אבו מאזן ניתן לקדם דברים. "סייענו לו בתקופת הלווית ערפאת, סייענו לו לקיים הליך בחירות תקין ברשות הפלשתינית, כולל השתתפות של תושבי מזרח ירושלים והגענו איתו לשורה של הבנות שהובילו לפסגת שארם, למרות זאת הטרור לא נפסק והבוקר נהרג לוחם צה"ל", אמר רה"מ והוסיף כי לדעתו הדרך בה אבו מאזן הולך אינה נכונה, והיא מנוגדת למפת הדרכים. במקום לפרק את ארגוני הטרור, הוא פועל לחזקם, אינו מוכן להילחם בהם ואינו מוכן לפרק את תשתיותיהם. אבו מאזן נמנע כליל מנקיטת צעדים משמעותיים נגד ארגוני הטרור, אמר שרון.
רה"מ הוסיף כי ישראל מעוניינת לתאם את תכנית ההתנתקות עם הפלשתינים ולוודא שיציאתה מרצועת עזה תיעשה תוך תיאום וללא טרור. הוא הביע תקוותו כי הרכוש שישראל תשאיר "יועבר לידים אחראיות ברשות הפלסטינית שידעו לתעל זאת לרווחת האוכלוסיה הפלסטינית".
הוא ציין כי ביקש מהמשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, לסייע לפלשתינים לשקם את כלכלתם ולמצוא דרכים לגייס את הקהילה הבינלאומית על מנת שתסייע בשיקום עזה לאחר יציאת ישראל. ראש הממשלה הוסיף כי רק בימים האחרונים התחילו שיחות של ממש בנושא זה.
המשנה לרה"מ שמעון פרס נועד היום בירושלים עם שליח "הרביעייה" למזה"ת לביצוע ההינתקות, ג'יימס וולפנזון ודן עימו בדרכים להשתלבות הקהילה הבינ"ל והבנק העולמי כדי להבטיח הצלחה כלכלית לעזה ולצפון השומרון אחרי ביצוע ההינתקות. הנושא העיקרי שהסכימו השניים הוא יצירת מנופי תעסוקה מיידיים שיביאו לשיפור ברמת החיים. גורמים מדיניים מסרו כי וולפנזון ביקש להגדיל, בטווח הקצר לפחות, את מספר הפועלים הפלשתינים המועסקים בפועל בישראל לפחות ל-15000 , הואיל והקטנת האבטלה בעזה הינה "תנאי הכרחי להצלחת ההינתקות".
השניים עסקו גם במציאת פתרונות להעברה מהירה של סחורות לייצוא תוצרת חקלאית מעזה ע"י שימוש בטכנולוגיות מתקדמות שיאפשרו הרחבת שעות הפעילות במעברים וקיצור טווחי הזמן לבידוק. עוד דנו פרס ווולפנזון בהעברת החממות "כעסקים חיים" לפלשתינים באמצעות "גורם שלישי" בינלאומי. השר פרס אמר כי "הזמן דוחק והפתרונות מחייבים זמן. אדם רעב מתעורר רעב כל בוקר אך הקמת מאפייה לוקחת שנה. הפער בין שני המועדים הוא שמדאיג אותי ולו אנו מחפשים פתרון" אמר פרס.
ראש הממשלה ציין כי עם בחירותו של אבו מאזן ננקטו שורה ארוכה של צעדים על מנת לסייע לו להתבסס ולייצב את שלטונו ועל מנת לזכות בתמיכת הרחוב הפלשתיני. ישראל עשתה זאת מתוך תחושה כי עם אבו מאזן ניתן לקדם דברים. "סייענו לו בתקופת הלווית ערפאת, סייענו לו לקיים הליך בחירות תקין ברשות הפלשתינית, כולל השתתפות של תושבי מזרח ירושלים והגענו איתו לשורה של הבנות שהובילו לפסגת שארם, למרות זאת הטרור לא נפסק והבוקר נהרג לוחם צה"ל", אמר רה"מ והוסיף כי לדעתו הדרך בה אבו מאזן הולך אינה נכונה, והיא מנוגדת למפת הדרכים. במקום לפרק את ארגוני הטרור, הוא פועל לחזקם, אינו מוכן להילחם בהם ואינו מוכן לפרק את תשתיותיהם. אבו מאזן נמנע כליל מנקיטת צעדים משמעותיים נגד ארגוני הטרור, אמר שרון.
רה"מ הוסיף כי ישראל מעוניינת לתאם את תכנית ההתנתקות עם הפלשתינים ולוודא שיציאתה מרצועת עזה תיעשה תוך תיאום וללא טרור. הוא הביע תקוותו כי הרכוש שישראל תשאיר "יועבר לידים אחראיות ברשות הפלסטינית שידעו לתעל זאת לרווחת האוכלוסיה הפלסטינית".
הוא ציין כי ביקש מהמשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, לסייע לפלשתינים לשקם את כלכלתם ולמצוא דרכים לגייס את הקהילה הבינלאומית על מנת שתסייע בשיקום עזה לאחר יציאת ישראל. ראש הממשלה הוסיף כי רק בימים האחרונים התחילו שיחות של ממש בנושא זה.
המשנה לרה"מ שמעון פרס נועד היום בירושלים עם שליח "הרביעייה" למזה"ת לביצוע ההינתקות, ג'יימס וולפנזון ודן עימו בדרכים להשתלבות הקהילה הבינ"ל והבנק העולמי כדי להבטיח הצלחה כלכלית לעזה ולצפון השומרון אחרי ביצוע ההינתקות. הנושא העיקרי שהסכימו השניים הוא יצירת מנופי תעסוקה מיידיים שיביאו לשיפור ברמת החיים. גורמים מדיניים מסרו כי וולפנזון ביקש להגדיל, בטווח הקצר לפחות, את מספר הפועלים הפלשתינים המועסקים בפועל בישראל לפחות ל-15000 , הואיל והקטנת האבטלה בעזה הינה "תנאי הכרחי להצלחת ההינתקות".
השניים עסקו גם במציאת פתרונות להעברה מהירה של סחורות לייצוא תוצרת חקלאית מעזה ע"י שימוש בטכנולוגיות מתקדמות שיאפשרו הרחבת שעות הפעילות במעברים וקיצור טווחי הזמן לבידוק. עוד דנו פרס ווולפנזון בהעברת החממות "כעסקים חיים" לפלשתינים באמצעות "גורם שלישי" בינלאומי. השר פרס אמר כי "הזמן דוחק והפתרונות מחייבים זמן. אדם רעב מתעורר רעב כל בוקר אך הקמת מאפייה לוקחת שנה. הפער בין שני המועדים הוא שמדאיג אותי ולו אנו מחפשים פתרון" אמר פרס.